אני חולה ולא הלכתי לבצפר ומשעמם אז הנה יש המשך..
מוקדש לילדהמשומשו (לירון אם אני לא טועה) ולשריני
פרק 13: "הקול והים"
[B]
"שלום שלום" שמעתי קול מתוק ומוכר
"היי תום" סיבבתי את ראשי אליו
"מה נשמע ?" הוא התיישב על החול
"הכל בסדר ...בא לך ללכת איתי לסיבוב?" שאלתי ובלי לענו ת הוא קם הושיט לי יד
"טל?"
"כן?"
"אני עוד מעט חוזרת"
"אוקיי"
הלכנו על החוף רגלינו נוגעים במים..שתיקה , קולות של הגלים ושוב שתיקה
"מלי?" הוא תפס לי את היד ועצר אותי
"את כל כך יפה " הוא הביט בעיניי והביא לי נשיקה על הלחי
"אתה יודע, שאתה הבן הראשון שאומר לי את זה .." הסמקתי..
"אולי ראשון אבלל לא אחרון, אמרתי לך כבר שאת בן אדם מיוחד " הואלקח את ידי והלכנו יד ביד על החוף
שתקנו, מדי פעם עברנו מבטים ...יכולתי להישאר ככה לנצח..מרוחקים מכולם ..
מחשבות מציפות אותי כל כך הרבה קרה בזמן האחרון
תום הסתכל עליי חייך וחייכתי בחזרה
חזרנו לכולם לטל ועידו היו ביחד , טל עם חברים שלו וככה גם תום
ושוב נשארתי לבד..אבל הפעם זה היה שונה , הרגשתי יותר טוב יותר חברותית, כןנכו שחוץ מליטל ותום אין לי עדיין אף אחד אבל זאת התחלה של משו, לא?
התיישבתי ליד העץ לקחתי את האמפי והדלקתי שיר ישן ישן אבל אח השירים האהובים עליי של כריסטינה וריקי מרטין..עצמתי את עייני ופשוט התחלתי לשיר ביחד עם האמפי :
There you are
In a darkened room
And you're all alone
Looking out the window
Your heart is cold and lost the will to love
Like a broken arrow
Here I stand in the shadows
Come to me, Come to me
Can't you see that
Nobody wants to be lonely
Nobody wants to cry
My body's longing to hold you
so bad it hurts inside
Time is precious and it's slipping away
and I've been waiting for you all of my life
Nobody wants to be lonely so why
Why don't you let me love you
נעצרתי והרגשתי שמישו מסתכל עליי ,
פקחתי את עיניי הורדתי את האוזניות וראיתי את דניאל מסתכלת עליי , אותה דניאל שנראתה לי הכי סנובית בעולם
"דיי יש לך קול מדהים פשוטט "היא חייכה
הסמקתי "תודדה "
"לא באמת ...היתי מוכנה להקשיב לך שעות, את יודעת אמא שלי מארגנת תחרות לכוכב נולד כזה של העיר משו חמוד ומקום ראשון זוכה בכרטי זוגי לאאילת..אין את חייבת להשתתף את לוקחת את כל מי נרשם שם " היא הסתכלה עליי
הרגשתי שאני מדברת עם בן אדם אחר , היא היתה חמודה כאת
"לא יודעת אני לא אוהבת לשיר ליד אנשים " אמרתי
"תחשבי על זה "
היא התיישבה ליידי, "אז מה איך הבית החדש, המשפחה?" הסתכלתי עליה וחשבתי מה פתאום אכפת לה
ולפני שעניתי שאלתי
"זה באמת מעניין אותך? היית אליי הכי מגעילה שיש מה קרה פתאום שאי לא כזאת חנונית את מדברת איתי?"
"לא מלי זה באמת לא כמו שזה נראה , אני פשוטלא יודעת אני סנובית תמיד לפני שמכירים אותי אני יועת וני יודעת שזה רע אבל זה לא מכוונה רעה באמת שלא.."
היא ענתה ואני שתקתי
"אז מה ? בואי נתחיל מחדש?" שאלה
"מלי" חייכתי
"דניאל"
צחקנו..
"אני הכי מאושרת בעולםםם" צעקה ליטל בזמן שקיפצה על מיטתה
גם אני התחלתי לקפוץ על המיטה "גם אני גם נאי גם אניי" התחלנו לקפץ
"יאא ממה את מאושרת קופ?" היא זרקה עליי כרית
"אייי " החזרתי לה
התייפנו התיישבנו..
"הוא כזה מתוקקק" יא אמרה בעננים
"כןן" חלמתי
"מה מי מה???" היא הסתכלה עליי ואני הסמקתיי
"יאא תום???" היא שאלה
"כןן..הוא חמוד" אמרתי ונשכבתי על המיטה..סיפרתי לה הכל
"ייאא והתנשקתםם?"
"לאא מה פתאוםםםםם!"
"מה למה מה פתאום מה רע?"
"כי כי אני ..אני עדיין לא התנשקתי עם אפחד אני אפילו לא יודעת איך עושים את זה" הסמקתיי
"יאא איזה מתוקההה זה כזה חמוד..מחכה לנסיך על סוס לבן אה? "
"כן משו כזה.. אני רוצה שזה יהיה מיוחד, אני יודעת שזה כולה נשיקה אבל ככה זה בישבילי"
"זה נורא חמוד ...יאללה בואי לאכול."
קרנו לטל ותומר ושני שהיתה אצלו והתיישבנו לאכול
לתומר נתנו חופש למרות שהוא כבר מרגיש יותר טוב נתנו לו להאתותש כי עדיין זא טראומה..
"מליי יש לך טלפון..תרימי אצלך"
"זהו טל תק.."
"הלו?" שמעתי קול
"כן מי זה?" לא זיהיתי
"כבר שוחכת איזה מניאקית.."
"תום?"
"כן מליי....מה קוה?"
"סיידר איתך?"
"גם ..נחמד....תגידי בא לך ללכת לאכול גלידה?"שאל
אמממ הסתכלתי על ליטל והיא לחשה "לכיייייייייייייייייייייייייייייי"
"אממ טוב מתי?"
"עוד חצי שעה בפינתי?"
"אוקיי"
ליטל עזרה לי לבחור בגדים..
לבשתי אוורול ג'ינס גופיה אדומה ונעל בובה אדומה...שמתי מוס על התלתלים שלי..לקחתי פלא' כסף ויצאתי..
"הי" תום התקרב והביא לי נשיקה בלחי ..
"היי" עניתי לו..
הוא היה כל כך יפה ....גופיה לבנה שהבליטה את עורו השחום וגופו השרירי...שיער ארוך מורם פרוע, ג'ינס בהיר נעליי אדידס משקפי שמש..כל כך יפה..
הוא הסתכל עליי בחן אותי מלמעלה למטה..
קנינו גלידה אכלנו צחקנו דיברנו..
הוא ליווה אותי עד הבית..
"אההעההעעע איך היההה???" ליטל קפצה עליי
"הוא מתוק" עניתי
"והוא שווה " קרצה לי..
הלכנו למחשב היא הדליקה את האייסי שלה ודיברה עם עידו ואני הדלקתי את שלי וראיתי את דניאל שהתחברה עליי, אישרתי אותה
"אהה ליטל שחכתי לספר לך.." אמרתי
"כן?"
"היום דניאל דיברה איתי התנצלה על שהיתה מגעילה ובלה בלה בלה והיא שמעה אותי שרה והציע שאני ישתתף באיזה תחרות שירה שאמא שלה מארגנתת"
"באמת??יא זה מעולהה...תשתפייייי..אהה ותשירי לי "
"לא אני לא רוצה"
"למהה??"
"אני מתביישת..חח" צחקקתי
ובאמת לא אהבתי לשיר ליד אנשיםם
"אבל אני אף פעם לא שמעתי אותך שרהה פליזז פליזז בישביל אחותך המאומצת היפה ובלה בלה?" היא צחקקה ועשתה לי פרצופים מתחננים
"נוו מלייי בבקשהה נו בבקשהה "
"טוב טוב קרציה משו קטן..."
"יששש" צעקה..
"אממממ מה לשיר לך? אין לי רעיון.." אמרתי
"אמממ הסוד שלי ממך של דנידין ..מכירה ?"
"כן..שניה.....
לא ידעתי איך לומר לך
היינו קרובים חחחחחחחחחחחח" דיי ליטל אני לא יכולה חח את מצחיקה אותיי
"נו מהה?"
"אל תסתכלי אליי ככה...שניה אני יעצום עיניים ויתרכז.."
התחלתי לחשוב על תום, על הים על המשפחה על הבית החדש החיים החדשים עצמתי עת עיניי
"לא ידעתי איך לומר לך
היינו קרובים
אני רוצה אותך
ולא יודע איך משקרים
שמרתי לי בלב
מספיק לשבת שקט בפנים
אם אומר לך מילים
האם תזרימי צלילים לתוכי?
באת בתחפושת אחרת
שלא יוצאת ממוחי
עוד מפחד שתלכי לי
אותי לבד תעזבי
אז אני שותק בתקווה שתעני
שוב קולט אותה וזה קורה לי
מרגיש שלפעמים אני חי ונדמה לי
הולך ומדמיין לי הוזה לי
כל זה חוזר חופר לי יותר
אין אותם לילות
לא נוכל לשבת יחד לספר סודות
הקשיבי, עשי סימן אם את שומעת
כי סוד שמור אצלי מזמן אותו עדיין את לא יודעת
תביני איפה את נוגעת
ואיזה חלק אצלי את צובעת
אל תתרחקי כי
אני אתגבר
רק אם את תישארי לצידי
אם רק תתני לי להישאר
החלטתי לשנות אווירה
בשבילך החלטתי לחייך
החלטתי לשים את הכל לפני שאלך
על הדף שופך,מתהפך
אני מדמיין את פנייך, עינייך
לא מודע למצב הזה בלעדייך
הגעתי נתתי
איך הכל איתך עבד
עכשיו הכל כבר מקולקל
יושב כותב שירים לבד, פאק
עוד רגע נדפק
פעם ידידה הייתה לי
היום אין לי אותה איתה גם המוזה ברחה לי
נותרתי לבד כי פעם חשבתי מצאתי כיוון
לא מודע בכלל למצב שבו כל הקשר נמצא בסיכון
לבי במיתון, אני לא מתון
דיון ביני לבין עצמי, הולך
הכל כבר לא רגיל מחביא את הסוד שלי ממך
איך עכשיו אומר לה שאנלא ישן בגללה
שכל המתח הזה בא רק מלחשוב עליה
שלא נדבר על ליבה
טוב אם כן אני שוקע
לא מבין היכן אני נמצא
אני מכיר אותה ולפעמים אני שוכח
מפחד לאבד אותה
אל תתרחקי כי
אני אתגבר
רק אם את תישארי לצידי
אם רק תתני לי להישאר
איך עכשיו אומר לה שאנלא ישן בגללה
שכל המתח הזה בא רק מלחשוב עליה
שלא נדבר על ליבה
טוב אם כן אני שוקע
לא מבין היכן אני נמצא
אני מכיר אותה ולפעמים אני שוכח
מפחד לאבד אותה"
פקחתי את עיניי וראיתי את..
הפרק לא משו אני חולה ויש לי חום אז סלחו לי...
המשכתי אותו עוד קצת כי היה משעמם נורא...מחכה לתגובות =]]
אוהבת..
ייואוווו תממשיייכייייייי
אייזהה פרקק יפפההה 🙄
ייא שמחה שאהבתת =]
אני ימשיך מאוחר יותר
ייייייייא מוקדשש ללליייי 😊
וכן לירוןן מאמיי =]]]
תמשיכייייייי דחווווווף
אוהבבת 😊
:]]
אני ימשיך כשהיו עוד תגובות
קראתי הכל (:
מדהיםם :]
מחכה להמשך 😛
מדהיייייייייייייייייייייים
המשךךךךךךךךךךךךךךךך
מדהים מדהים מדהייייייייייים...!
תמשיכי ותשימי ככה איזה המשך ארוך :]]]]
מחכה להמשך!
תודה יפות =]]
עוד כמה תגובות ויהיה המשך
מממממממממממממממממדהים!!!
איזה פרק יאפפפה..
איזה חמווווווווווווווווד תום!!..
המשך מאמיי..
סיפור מדהים!!.. אין אין אני מתה עלייו 😊
אוהבת רחלוש =]]
מוקדש ל taltul16 ול -יסווו- ולקוראת חדשה lidorushit
קצת קצר אני יודעת אבל אני עייפה ..וגם יצא מכוער ..סורייי...
פרק 14: "רציתי שתדעי.."
פקחתי את עיניי וראיתי את טל ליטל ועוד מישו..
"ואיי איפה כל השנים החבאת תכישרון הזה אהה?" טל שאל
ואני? אני הסתכלתי על הילד המהמם הזה שהיה לידו, שחום בלונדיני עיניים חומות חישוק באף
כל כך יפה...
"פשוט לא ראית "אמרתי
"סליחה "ענה טל
"זה מדהיים " אמרתי ליטל שבהה בי
"נו טל תכיר לנו אולי את חבר שלך?" ליטל חייכה
"אהה אופס , תכירו זה רונן , רונן מלי וליטל" הבאנו נשיקה אחד לשני
"באמת את שרה מדהים" רונן חייך , הסמקתי טיפה.
הלכנו כולם לאכול...ישבנו בשולחן אני טל רונן וליטל.
שמעתי צלצול של פלאפון..
טל ענה ולאחר כמה דקות השיחה הסתיימה
"ליטל בואי איתי למכולת אמא ביקשה איזה משו " טל אמר לה והם יצאו...
אני רונן נשארנו לאכול וראינו טלויזיה , היתה בינינו שתיקה עד שהוא שבר אותה
"אז מה , באה לפה הרבה?" חייך
"ואאלה משו כזה " חייכתי בחזרה
"ואללה "
"ואללה"
"נענע"
"גוגל" צחקקנו...
"ואיי טחונים אתם אה?" קרץ לי
"משו בסגנון"
"בת כמה את?"
"כמעט 16 ואתה?" עניתי בשאלה
"אני 17 וחצי "
חייכנו אחד לשני
"אני רואה התיידדתם " טל וליטל נכנסנו... ואיתם תום
"ומה אתה עושה פה?" שאלתי לא מבינה
"אני יכול ללכת עם בא לך?" תום ענה לי
"לא מה פתאום כנס.."
תום הביט על רונן ורונן הביט על תום ..ישבנו כולנו ראינו טלויזיה תום ורונן העבירו בינהים מבטים כל הזמן עד ש..
"מלי אני צריך לדבר איתך" אמר תום
"בוא נעלה לחדר" לקחתי את ידו ועלינו..
"פששששששששששששששששששששש מה זה זה איזה התאמה דפקתן ...אוייששש טחונות אתן אה?"
"כן כן תום בלי תגובות" לקחתי את ידו והשבתי אותו על פוך והבאתי מהצד של ליטל גם בישבילי
"כן?" שאלתי
"תראי.." הוא התחיל לדבר ולקח לי את היד
ואני התחלתי להקרעע מצחוקק פשוט נקרעתי
"נוו מה את צוחקת מליי" עשה פרצוף עצוב
"נוו כי זה נראה כאילו אתה הולך להציע לי נישואין "המשכתי לצחוק
"מאוד מצחיק..אני רוצה לדבר איתך על משו רציני ואת ככה " שוב עשה את אותו הפרצוף החמוד והמסכן
"טוב סליחה "
"אני בזמן האחרון לא מבין מה קורה לי , התחלתי להרגיש מוזר , אני חושב שאני מתחיל ..."
הוא לא הספיק לסיים את המשפט ושמענו דפיקות בדלת
"כןן" צעקתי
זה היה רונן..הילד היפה הזה
"סתם באתי להיפרד...אני הולך ניפגש בערב במועדון עם תבואו" הוא חייך שוב את החיוך המקסים הזה
הביא לי נשיקה בלחי ולחץ יד לתום ויצא
"אז מה רצית להגיד ?" שאלתי את תום
"אממ..כלום עזבי לא משנה"
"בטוח?"
"כן"