היום חבר שלי נסע בחזרה לעיר שלו
ועוד פעם הגענו להסכמה שאי אפשר להמשיך..והפעם לתמיד
אני אומרת לעצמי שזה יותר טוב ככה ושנישאר ידידים טובים והכל
אבל בכל פעם שאני חושבת עליו אני כולי בוכה ונשברת
כבר שבוע לא אכלתי כלום..פה ושם חטיפים
הכל כואב לי בא לי להקיא אני על הפנים
אני יגיד לכם משהו שבטח תרצו להרוג אותי
היום הייתי גמורה רבתי עם ההורים שלי הפרידה הזאת..
רציתי לעוף מהבית כבר לסיבוב..אמרתי טוב נלך אליו נדבר
הייתי בדרך אליו עמדתי באמצע הכביש התפללתי שיעבור מכונית
לצערי לא עבר שום דבר..בנס
לא רוצה אני רוצה למותתתתתתתת
אני לא יודעת איך אני יהיה מסוגלת ככה שוב וזה לא שהוא נפרד..שנינו נפרדנו
אני הרוסה דיי אין לי כוח לעבור את זה שוב
לא רוצה חבר יותר לא רוצהההההה




