אני כל כך אוהבת אותו. הוא הבנאדם הכי חשוב לי בעולם
תמיד כשאנו אוהבים אנחנו אומרים.זאת אהבה אמיתית נכון?
אני לא רוצה להגיד את זה כי הרבה פעמים אני אומרת את זה כשאני מאוהבת
אבל מה שאני מרגישה עכשיו כלפיו,לא הרגשתי בחיים שלי.
בחיים שלי לא רציתי להיות בעצב עים אהובי, בחיים שלי לא רציתי לדעת תדברים הרעים שעוברים עליו.
לא היה לי אכפת. הייתי אדישה כלפיי כל העיניין הזה
אבל אחריי שהכרתי אותו. אני רוצה לדעת עלייו הכול!
אני רוצה לעזור לו בדברים שהוא צריך אני רוצה להיות איתו בעצב ושימחה.
אני פשוט רוצה להיות איתו. לא משנה מה.
אני מרגישה שאני מבינה אותו. כשהוא עצוב אני מרגישה את כל העצב הזה בפנים. בתוכי.
וכשהוא מחייך הכול מואר אצלי. ואני רוצה ליקפוץ מירוב שימחה
-העיינים שלנו מדברות- לפחות זה מה שאני מרגישה
אני מיסתקלת לו בעיינים ואני פשוט מבינה אותו.
אנחנו יכולים להיסתקל שעות אחד לשני בעיינים ולדבר אחד עים השני ככה.
בלי להוציא הגה מהפה.
אני פשוט אוהבת אותו ולא שהוא יסבול. לא רוצה.
😢 😢 😢 😢 😢 😢 😢
אני רוצה ליצעוק לחיים שלי לבנאדם הכי חשוב לי בעולם שאני אוהבת אותו
אבל אני לא יכולה. לא יכולה להגיד לו את זה.
אני רוצה לשים את זה פה.. כי זה מה שהוא שעובר עליי.. נכון הייתי יכולה לשים את זה באיזה פורום אהבה אבל חשבתי שזה המקום המתאים בבקשה אל תינעלו ותישדלו לא לעביר תאשכול זה.




