אנשים כאן מדברים איתי ומרעיפים עליי מחמאות,לא אומר שזה רע..זה מאוד מחמיא לי
אבל רוב האנשים כאן תמיד אומרים "ווואאאייייי איזה חכם"
למה זה "כי תמיד למדת טוב ואנחנו לא מאמינים שאיי פעם הייתי ילד רע"
אז הנה לכם סיפורי האישי:
אני הייתי חתיכת מנייאק רציני,
מכיתה א' עד ו' הייתי ילד זבל
מקלל את המורות,בורח עם חברים שלי מהבית ספר(היה לנו איזה חור שהיינו זוחלים מתחת ובורחים הביתה).
היינו רואים אסקימו לימון..
אמממ תמיד איחרנו לשיעורים,מפריעים בשיעור,
עד שבכיתה ה' שמו אותי בכיתה טיפולית (משוגעים) ופשוט חינכו אותי שם,אבל גם זה לא עזר.
אני הייתי קם בבוקר לוקח את התיק ועושה את עצמי הולך לבית ספר,לא הלכתי לבית ספר באמת!
הייתי הולך לחבר שלי רותם אמא ואבא שלו עובדים מאוד מוקדם אז הבית שלו היה ריק והיינו עושים שטויות,רואים טלוויזיה,אוכלים..וכו'...
ובבית ספר,מכיתה א' עד כיתה ו' תמיד נטפלנו לאיזה ילד אחד מסכן קוראים לו אורי (ori)
היינו משפריצים עליו מים קרים,דוקרים אותו עם מחט,ומרביצים לו בלי סוף,
(הילד הזה פשוט עבר בית ספר בגללנו) בגלל שהיינו רעים אליו.
יום אחד עשינו מעשה אכזרי
השתנו בתוך בקבוק ובאנו אליו ואמרנו לו שזה תה והוא שתה!!
את לא מאמינה, אני הייתי פשוט חתיכת כלב!!!
בכיתה ז' רצו לשים אותי בכיתה טיפולית אבל לא ממש אהבתי את הרעיון ודיברתי עם אבא שלי, הוא דיבר עם העירייה שיתנו לי מבחנים בכדי לבחון את האינטיליגנציה שלי ובאמת היה ברור להם שיש לי שכל ושמו אותי בכיתה רגילה!
את שאר החברים שלי שמו בכיתה טיפולית...
בכיתה ז' בגלל הרקע שהיה לי מהיסודי,שמו אותי בכל ההקבצות ג'
מתמטיקה ג' ואנגלית ג', ומדעים ב'(היה רק א' ו-ב')
לאט לאט התחלתי ללמוד, עדיין היה בי קצת מנייאקיות אבל לאט לאט התגברתי על זה, התחלתי להבין שאני בעצמי תופס את החיים שלי ורק אני מושך במושכות, אז התחלתי ללמוד וללמוד
בכיתה ח' כבר הייתי הקבצה ב' במתמטיקה, והקבצה ב' באנגלית,במדעים תמיד נשארתי הקבצה ב'.
אחר כך התחלתי להשקיע עוד ועוד ובכיתה ט' הייתי מתמטיקה א' ואנגלית א'
ואז עליתי לתיכון, התחלתי ללמוד בכיתה מקצועית (עיוני+מקצוע)-מנהל וכלכלה
והתחלתי להשקיע את מלוא המרץ שבי, בהתחלה הייתי מתמטיקה 3 יחידות ואז אמרתי לעצמי (אוףףףףף נמאס ממתמטיקה ופרשתי מהמקצוע הזה) לא למדתי מתמטיקה עד סוף כיתה י"א
בכיתה י"ב, תחילת י"ב התעוררתי ואמרתי "היי מה קורה איתי???","אני חייב מתמטיקה,זה מקצוע חובה" והתחלתי להשקיע את מלוא המרץ, תוך חודשיים ראו שיש לי שכל העלו אותי ל-4 אחר כך לאט לאט העלו אותי ל-5 ווואלה עשיתי את הבגרות במתמטיקה, המקצוע שמאוד מאוד שנאתי
וקיבלתי ציון סופי של 98 ב-5 יחידות(אני לא האמנתי על עצמי) ובאנגלית עשיתי 4 יחידות
ופיזיקה 5 יחידות וכו'...
בסוף שנת י"ב המנהל שלי ראה שאני ממש תותך במקצוע שבחרתי בו "מנהל וכלכלה" והציע לי להיכנס לפרוייקט שהבית ספר עושה יחד עם המכללה למנהל חיפה (שנה ראשונה של ניסיון), הוא בחר בי כי הייתי התלמיד המצטיין השכבתי במנהל וכלכלה והנה, כיום אני לומד במכללה למנהל חיפה בכיתה י"ד שנה אחרונה שלי לכיוון התואר ראשון!!! ובגאווה גדולה!!!
קצת קשה-אבל נעבור את זה..
וסיימתי י"ב עם ממוצע דיי גבוה כפי שהבנתם (96 ממוצע של התעודת בגרות שלי)
וזה הסיפור שלי!!!
הסיפור הזה מראה שתמיד אפשר להשתנות ולשנות את החיים שלנו בצורה שבעתיד,לא נאמין בכלל שעשינו כזאת דרך!!
ושאין דבר כזה "אין מה לעשות" או "זה בלתי אפשרי"
כי תמיד יש מה לעשות/ואין דבר כזה בלתי אפשרי-הכל אפשרי-אם באמת וממש רוצים!!
שיהיה בהצלחה לכולם חברים!
כל הכבוד לך שלקחת את עצמך בידיים והתחלת לעשות משהו חיובי עם החיים של 😂 ך!
היי מאמי!!! 😊
זה מאוד כייף לשמוע איך אנשים משתנים לטובה!!!!
ומבינים שאפשר לשנות את חייהם!!!
חבל שלא כולם ככה!!! 😢
בה ביי וי :wink:
זה ממש טוב שלקחת את עצמך בידיים זה מאוד יפה שהשתנת מבנאדם "מנייאק" לבנאדם מצטיין כל הכבוד לך תמשיך ככה ואני מקווה שתביא דוגמא לכל אלה שלא רוצים להשתנות
חח... כל הכבוד מושיקו! חחחח...
סחתטין עליך... יש לך אופי חזק... וכוח רצון 8O יישר כוח
וואו ..
הלוואי יכולתי לעשות מה שאתה עשית!!!
כל הכבוד לך מושיקו!!!
