'מי יכול לבוא לא קבעתי אם אף אחד.....אני מתה לישון
אוף איזה קרציות' קמתי מהכסא של המחשב והלכתי לכיון הסלון..
'מה הקרציה רוצה עכשיו?!'
=57=
זו הייתה סשה. אותה ילדה רוסיה חמודה עם האחים הקרציות
שקטנה מימני בשנה ובאה ומתנחלת..
"אההה...סשה, מה קורה?" כל כך לא היה לי כח אלייה
היינו בחדר וכמובן היא באה עם האח הקטן והמעצבן שלה
שהספיק לשבור לי בושם=/ צעקתי, התעצבנתי,
אבל מה כבר אני יכולה לעשות?!
היא הלכה ב12 בלילה.
עוד יומיים נגמר החופש, אני חייבת לעשות משהו,
ואז נגמר חופש שבועות וחוזרים ללימודים.
הרמתי טלפון לאלינה
"הלו?" אמא שלה ענתה במבטא רוסי עדין
"היי מה נשמע? זאת אב'"
"היי..בסדר גמור מה שלומך?"
"סבבה...אלינה בבית?"
"כן שנייה...אלינה...טלפון!.. הנה היא באה"
"הלו?"
"אלינה, מה המצב"
"סתם...כרגיל את יודעת מה איתך?"
"בסדר..שומעת נכון נשארו יומיים לחופש? אז
בא לך אני אבוא אלייך מחר ואחזור מחרותיים בערב?"
"יהה כן, האמת רציתי לשאול אותך וחשבתי את כבר ישנה
אז מתי תיהי פה?"
"לא יודעת אני אסע עם בעלה של אחותי, הוא עובד
בבת-ים את יודעת..נגיד בסביבות 9 ככה בבוקר"
"טוב אין בעיה.."
"סבבה, יאללה לילה טוב נדבר מחר"
"לילה טוב..ביי"
ניתקתי והכנתי תיק למחר ואמרתי לאבא שיעיר
אותי ב7.
----
"נו הכל מוכן!?" בעלה של אחותי עמד באמצע הסלון לבוש
במכנס קורדרוי וחולצת חקי, עם התיק השחור של העבודה
על גבו [הוא רופא משו כזה] והתחיל לנוע בסלון בלחץ
"כן כן שנייה נו"
"אבריל קדימה אין לי את כל הזמן!" צעק
"הנה נננווו שנייה אני שמה נעליים"
"טוב אני מחכה לך באוטו, דקה אם
את לא באה אני נוסע"
"טוובבב.."
מטומטמם.
שמעתי את דלת הבית נטרקת, נעלתי
במהירות את נעלי הספורט של ניו באלאנס,
אמרתי שלום לאמא לאבא, מבט חטוף בשעון,
השעה כבר 8 וחצי..לקחתי את הדיסקמן מהמגירה
ויצאתי. כל הנסיעה הוא שומע רדיו בעוצמה גבוהה,
שאפילו עם הדיסקמן והאוזניות עמוק בתוך האוזניים,
יכולתי לשמוע את זה. ועוד מילא שתהיה תחנה נורמלית,
לא, איזה תחנה שמעממת שאפשר לשמוע לפני השינה.
הוא הוריד אותי מס' דקות הליכה מאלינה, אמרתי תודה והתחלתי
ללכת לכיוון ביתה. ידעתי שאמא שלה כבר בעבודה,
עליתי עד לקומה הרביעית והדף הסגול עם הכתובית
"HOME, SWEET HOME" תלוי על הדלת כבר
קרוב לשנה.. דפקתי ותוך שתי שניות
היא פתחה לי את הדלת. לבושה במכנס קצר וורוד שחושף
רגליים רזות שבקושי עומדות, גופייהב לבנה ושיער בלונדיני
אסוף..חיבוקים נשיקות בלה בלה נכנסנו החלפתי לבגדים נוחים
ראינו טלוויזיה הוכל..הגיעה שעת הצהריים ואני רואה שהיא לא אוכלת.
"אלינה, את לא רעבה?"
"לא, אני בדיאטה להוריד את כל השומנים שלי" טפחה על ביטנה הקטנה
"מה?! על איזה שומנים את מדברת?!"
"עזבי, את לא רואה מה שאני רואה. אם את רעבה תלכי תכיני לך משהו,
אני לא נכנסת למטבח כי אז אני סתם מתפתה"
שכנעתי את עצמי גם לא לאכול. נו, ברור שאני בחליים לא
אדרדר לכל המחלות האלה, אבל בנינו, לא יזיק לי להוריד קילו
ולסתום קצת את הפה ביומיים האלה אצלה.
בערב כמובן הלכנו לסיבוב עם הכלב שלה דיק, עברנו בין
שתי הגינות, ישבנו שם על אחת החומת, התחלנו לדבר
על איך שאנחנו רוצות ללמוד באותו ביצפר, ושנסיים ביצפר
נשכור דירה ונגור יחד ונלמד בהווארד.. חחח
מכיתה ו' אנחנו מדברות על זה.
כל בנאדם שעבר התסכלתי עליו, אולי זה אופיר?
אבל למה אני חושבת עליו?
התגעגעתי אליו, היי, אני לא אותה ילדה קטנה
שהכרת, אני גדלתי, התפתחתי, לאן אתה נלעמת?
לאן דימה נעלם? השכונה נהייתה כל כך שקטנה פתאום.
פעם כל ערב משעה 10 ככה עד לפנות בוקר מלא ילדים ונערים
היו יושבים, צוחקים, חלקם מעשנים או שותים, וחלקם סתם יושבים.
הבנות הכי יפות שנקראו "הכוסיות של השכונה" יושבות על
המדרגות ומדברות בהתלהבות על דברים שקורים להם.
אני יודעת שאני בחיים לא אהיה ילדה יפה כזאת,
ילדה יפה שכולם מסתכלים ורוצים להיות בחברתה,
ילדה שיושבת בגינות ומישהו כמו אופיר, או אחד
המחזיקים של השכונה יחבק אותי מאחור וידביק לי נשיקה
ענקית בלחי. לפעמים הייתי מוצאת את עצמי מנסה לחכות
בתנועותיי את ההליכה של הבנות הללו, את הדרך בו היו
מסדרות את שיערן היפה, אפילו הייתי לובשת לפעמים גופייה לבנה
ומעל חולצה מכופתרת קשורה כמוהן.
עדי, אחת הבנות הכי יפות ומקובלות בשכונה, בגיל של אופיר,
עברה שם, לבשה מכנס ג'ינס צמוד נמוך וחולצת בטן שחורה,
עברה שם לבד, לא יכולתי להסיר את העיניים מימנה,
"על מה את מסתכלת ילדהה?!?!" זרקה אליי בזלזול
והמשיכה ללכת אל הבלוק שלה.
אני ואלינה חזרנו הבייתה, היינו טיפה על המחשב, שתינו
מיץ תפוזים החלפנו לפפיג'מה והלכנו לישון.
למחורת הלכנו לים בשעה 9 בבוקר וב1 כבר היינו בבית אחרי מקלחת,
כבר באמת היינו רעבות, ביום הקודם לא אכלתי כלום, וגם היא לא.
הכנו לנו חביתה עם סלט וזיתים.
אלינה שונאת זיתים, אני דווקא מאוד אוהבת.
אמא שלה יצאה לעבודה ואמרה שתחזור מאוחר
כי יש לה שיעור יהדות, היא מתגיירת לאט אלט
וממש רוצה להפוך להיות יהודיה,
'כל הכבוד לה' חשבתי לעצמי.
אחריי 20 דקות ישבתי לראות טלוויזיה עם אלינה
ראינו שוב את הסרט 'לא רק בלונדינית',
אלינה קמה לעבר הפרוזדור, שמעתי את דלת השירותים נטרקת,
ויכולתי לשמוע גם את השיעולים שלה תוך כדי שהיא מקיאה את
הארוחה האחרונה.
ככה הגיע לו הערב ובעלה של אחותי בא לאסוף אותי.
---
"אבריל את ממש מתנהגת כמו זנזונת, מה היה הקטע עם מאיר"
רוני, כן כן רוני חברתי החמודה מהכיתה התחילה
לצרוח עליי באמצע הפסקה במסדרון מול כולם.
התחלנו לריב ולצרוח אחת על השנייה,
במשך יומיים אכלתי פאקינג חביתה מחורבנת, 4 זיתים
ו4 כפות סלט קטנות. הייתי עצבנית, עייפה, מוטרדת,
מצאתי את עצמי הולכת איתה מכות מול כולם.
כשזה נגמר שמתי לב שמהמכות העגיל באף נפל לי.
התעצבנתי ובמשך שיעור ספרות חיפשתי אותו על הרצפה.
לא מצאתי, אבל מצאתי סיכה של שדכן קירות,
נו הענק הזה.. קיפלתי אותו והכנסתי אותו לחור באף.
זה הגעיל אותי כי הוא היה חלוד כזה..
עמדתי ופתאום התחתי לראות מטושטש..
ממש ממש מטושטש, שטפתי מהר פנים וזה לא עבר..!
כאילו מן צללית אפורה מכסה את עיני..הרגשתי שאני עוד
שנייה נופלת, החזקתי בקירות ויצאתי החוצה מהשירותים,
עמדתי בסוף הפרוזדור הארוך והכל נהיה מעורפל כזה..
נהייתה לי סחרחורת..
פתאום ראיתי דמות מולי, איך לא ראיתי אותה מקרוב!
הראייה שלי נהפכה לראייה מחצי מטר! לא יותר..
הסחרחורות לא פסקו, והצלליות בעיניי נעשו כהות וכהות
יותר....
יאאאאאאאא מה קרה לה?! כאילו לךךך!!
אמאאא חח תמשיכי מאמי שליייייייייייייי
פפרקקק כווססווןןןןןןןןןןןןןן!!!
חחחח
תממששייככיי!#@!@$@
=]
מצטערת שהזנחתיי בימים האחרונים=///
פשוט בקושי שהייתיי במחשבב הייתיי לאיזה שתי דקות וזוהו לא היה לי זמן
סורי בובי=//
תמשכיי תסיפורר
הוא מהמםםםםםםםםםםם
QUOTE (י-ע-ל @ 29/06/2006) יאאאאאאאא מה קרה לה?! כאילו לךךך!!
אמאאא חח תמשיכי מאמי שליייייייייייייי
שיעבור עמוד אני ימישך ותדעי3>
אוהבת אותך בובה
QUOTE (מורנקוש @ 29/06/2006) מצטערת שהזנחתיי בימים האחרונים=///
פשוט בקושי שהייתיי במחשבב הייתיי לאיזה שתי דקות וזוהו לא היה לי זמן
סורי בובי=//
תמשכיי תסיפורר
הוא מהמםםםםםםםםםםם
לא נורא, העיקר השלמת??
😛 מוואהה
QUOTE (oshri_Ok @ 29/06/2006) פפרקקק כווססווןןןןןןןןןןןןןן!!!
חחחח
תממששייככיי!#@!@$@
=]
חחחחחח שיעברו דף..מואה
מה קרה לךך ?? 😢
שימי המשךךך ממי ..
פרק מושלםםםם !#
המשך יהיה שיעבור דף..ואני מקווה שיהיה לי זמן היום..
3>
יהיה זמןן..
ותכףף עובר דףף... תתכונני..P=
אווךך
עוד 4 תגובות..
נו,תגיבוווו
המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך ....
-שיעבור כבר דף חח-
QUOTE (נסיכה_קטנה @ 30/06/2006) המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך ....
-שיעבור כבר דף חח-
חחחח איזו הגזמה3>
QUOTE (oshri_Ok @ 30/06/2006) יהיה זמןן..
ותכףף עובר דףף... תתכונני..P=
חחחחח
~מתכוננת~..
לא, אבל האמת שאני עוד מעט יוצאת להקפיץ קצת וודקה😊
אז כשאינ אחזור אני מקווה שאני יוכל לרשום חיחיחי
מאירועי הפרק הבא 😛
אבריל עוברת משהו קשה ובטוחה שזה דבר חד פעמי,
שלא יקרה יותר, היא לא יודעת שהיא מאוד טועה,
היא לא יודעת מה מצפה לה בחופש הגדול.
אבריל מופתעת לראות תגובות מזורות בבלוג שלה מעילום שם,
אלי ואבריל מתקרבים, אבריל רבה שוב מכות, מגיע היום
האחרון ללימודים ובערב? קורה דבר שדי יפגע בה.
חעחע חשתי טלנובלה, אוי אניא עשה את זה גם בסיפור השני
