כתבתי את המכתב הזה לאקס שלי.. כדי להסביר לו כמה דברים שלא היו כל כך ברורים לפני
הוא ראה שמשו לא בסדר בקשר אבל אף פעם לא ממש העזתי להגיד לו
רק במכתב הזה אמרתי לו סוף סוף את הכל ואני מקווה שהוא יבין אותי..
המכתב הזה בשבילי הוא מכתב סליחה כי אני יודעת שעשיתי לך משו שהוא לא בסדר ואני גם רוצה להסביר לך דברים שלא היו ממש ברורים קודם.
לפני חודשיים וחצי בערך.. אפילו שלוש.. הכרתי מישהו.. נער.. ילד ממש חמוד.
זה היה בדרך הכי לא שגרתית שיש.. זה קרה ממש במקרה.
הכרנו וממש התקרבנו הייתה תקופה שהיינו ממש צמודים כל הזמן ביחד, התחלתי להרגיש בתוכי דברים שלא הרגשתי קודם.
כל פעם שדיברתי איתו הלב שלי צחק כל פעם שראיתי אותו עלה על פניי חיוך מאושר וכל פעם ששמעתי את קולו או שאמרו את שמו הרגשתי פרפרים בבטן.
אז, לא יכולתי לפרש את ההרגשות האלה לרגשות, זה היה לי חדש ולא מוכר.. ולא ידעתי מזה.. חשבתי שזה זמני.. משו שיעבור אבל לא ידעתי כמה שטעיתי
אחרי תקופה שבא הכל היה טוב והחיוך לא ירד מפני לרגע באה תקופה אחרת.
התרחקנו. באיזשהו מובן אני הייתי אשמה.
הדמעות לא הפסיקו לרדת מעיניי, הלב שלי בכה, לא ראיתי כלום דרך העיניים הרטובות הכל נהייה כל כך שחור.
לא היה אפילו אדם אחד שהצליח להחזיר לי תחיוך. הרגשתי אבודה.
ימים עברו והכאב רק הלך וגבר ועדיין לא הצלחתי להבין את אותם ההרגשות. לא הצלחתי לפרש אותם לרגשות כבר אמרתי לך הכל היה חדש ולא מוכר.
בסופו של דבר הבנתי שאני זאת שעשתה תטעות.. ואני צריכה ללכת לדבר איתו.. להסביר לו.. לנסות.
לא היה אכפת לי להוריד תכבוד כי הוא באמת היה חשוב לי.
ובאמת הצלחתי והשלמנו באותו רגע חזר החיוך, חזר הברק לעיניים הרגשתי כמו ילדה שלקחו ממנה משו יקר והוא פשוט חזר.
אותו ילד שהצליח להוציא אותי מתוך העצב הכי עמוק והעלה על פניי חיוך למרות שהייתי הכי עצובה שיש. הילד שהצליח בחושך מוחלט להדליק לי נורא קטנה של אור שהאירה את הכל מסביב.
את כל זה הוא עשה בשבילי בלי לדעת אפילו, אף פעם לא סיפרתי לו, אבל הוא עשה בשבילי דברים שאף אחד לא עשה בשבילי בחיים.
אני יודעת שיגיע הרגע שאני יצטרך להגיד לו בסוף אני לא יוכל לשמור את זה בליבי לנצח.
כמו שכבר הבנת מאותו רגע הכל הסתדר החיוך חזר לפניי והמשכתי להרגיש את אותם ההרגשות שוב.
רק הוא היה מצליח לשמח אותי ברגעים הכי קשים בכל חיבוק שלו הרגשתי שהוא נותן לי את הכוח להמשיך הלאה.
אני יודעת שזה נשמע לך ממש מוכר.. אבל אני יצטרך לאכזב אותך הפעם.. הילד הזה הוא לא אתה.
אותו ילד לא יודע על קיומה של האהבה שלי. וגם אם אני יידע שהוא לא רוצה בא זה לא ייתן לי סיבה להפסיק לאהוב אותו.
כן כמו שכבר הבנת אותם הרגשות היו בעצם אהבה. אותה הרגשה שהרגשתי במשך זמן כה רב הייתה האהבה שלי אליו.
אני מספרת לך את זה כדי שתראה ותבין למה באמת התנהגתי איתך אחרת.. שונה.. הלב שלי היה שייך לאחר ולא לך.
אבל תבין זה לא תלוי בי האהבה לא בוחרת לפי הרצונות שלנו היא הולכת לפי הרצונות שלה.
לפעמים היא באה והולכת ולפעמים היא נשארת להרבה זמן.
אם אני עדיין חשובה לך את תשמח לשמוע שהחיוך חזר אליי ואני מאושרת למרות הכל..
אבל כל מה שאני באמת רוצה זה שתסלח לי.. שתסלח לליבי
שלא הצליח לאהוב אותך כמו שאתה אהבת אותי..
מצטערת על האורך... הייתי חייבת להוציא את זה מתישהו
😊 עדידה 😊




