לעיתים הוא לא יכל לישון
הרעש היה מפריע לו
"הרעש" בא מהחדר של ההורים
הוא תמיד אמר לעצמו שזה נורמלי...
שהם סתם בינהם מדברים...
אבל בתוך תוכו הוא ידע שצעקה זה לא דיבור...
אך הוא היה מתעלם ומנסה להרדם
וככה במשך כמה לילות
לעיתים הוא היה מאושר שאבא לא היה חוזר מהעבודה
ולעיתים הוא היה ישן אצל חבר
רק כדי לא לשמוע את ה"רעש"...
יום אחד נשמעה זעקה זו הייתה אימא .. היא בכתה
והוא ... הוא כולו רעד התחבא בתוך השמיכה
שם ידיים באוזנים חזק חזק ורק ציפה שהרעש יעלם...
הוא ידע מה קורה שם בחדר.. , אך הוא שתק
וכל פעם שהוא ניסה לשאול את אימא ... היא פשוט
מילה לא אמרה .
שוב הוא ישב במיטה ושוב הרעש התחיל ,
הוא אט אט התקרב לחדר וראה את אמא מוטלת על הרצפה
ואבא מכה את אמא עם ידו הרשעה
הוא הרגיש כ"כ חסר תועלת , חסר עונים
הוא רצה לעזור לאמא אך הוא היה כה קטן..
הוא רץ למיטתו מלא חימה נכנס מתחת לשמיכה והחל לבכות.
וככה כל לילה אותו סיוט נורא ואמא ... , היא מילה לא אמרה
וכל לילה הוא כעס יותר ויותר. . .
וכל שאמא בכתה לו כאב יותר! .
לילה אחד נשמעה צרחה גדולה ממש , כזאת זעקה הוא לא שמעה לעולם.
הוא רץ מהר לחדר וראה את אמא שוכבת מדממת על הרצפה
עייניו התמלאו דמעות וכאב הוא התבונן באימו ואחכ באביו שעמד שם
"אתה אבא רע! , אבא שקרן !- אתה אמרת לי שאסור להכות! , אז למה לך מותר?!
אבא שלו לא ידע מה להגיד ופשוט פלט - " תשתוקק או שתחטוף"! אלו היו המילים האחרונות שלו
היה ניתן לראות שהוא שיכור . הוא רץ החוצה ונסע במהירות .
הילד קרא לאחת השכנות והיא הזמינה אמבולנס שלקח את אימו לבית החולים.
מעולם לא שמעו מאותו האב . הילד גדל ביחד עם עימו
ללא פ ח ד .. ללא רעש
ותמיד עולה לו המחשבה
"שאם הוא לא היה מדבר את אמא חייה עכשיו הוא לא היה רואה...".
אנשים אל תתעלמו מהרעש , אל תתעלמו ממה שקורה בסביבתכם
וכשצריך לדבר , תדברו
שזה לא יהיה מאוחר מדי.




