[SIZE=7]לך-שלא יודע- שלא שומע..
לך שאני כל כך אוהבת, אתה שבו אני כל כך חושקת
ולעולם לא חיכתי לבלתי צפוי, ומעולם לא חשבתי להתמודד אם דבר כל כך אבוד
ועכשיו אני מתמודדת עם מה שאסור..
ואתה?! אתה בכלל שומע?! כל לילה הדמעות יורדות
זה סתם חרטה כל האהבות ואם לא.. אז למה בלילה הדמעות מגיעות?!
ואם לא אז למה הכאב כל כך גדול!?
כל האהבה הזאת זה חרטה אחד גדול, וכן יש הרבה דברים
שגורמים לי כבר ליפול במכשול..
ואם אתה שומע,
ואם אתה יודע,
אז תתרחק, כי אני לא מחפשת את הבלתי ידוע..
ואם את פה
ואם את שם
אז תלך, כי אני לבד
זה אתה שאני כל כך אוהבת
זה אתה שעליו אני חושבת..
וזאת אני, שאת עצמי אני לא סובלת
אני נגעלת.. כן בגלל זה אני מתרחקת..
שתדע-
שכבר ממזמן הרגשתי את הטעם המר של אהבה
שלא אתמודד שוב עם אותה אכזבה..
נפלתי- לפני שבכלל התחיל הסיפור
כן למדתי שאין כזה דבר נסיך ונסיכה..
אהבה אצלי בלב- אבל בלי שאני רוצה..
ואם אני יילך
ואם אני יצעק
ואם אני יבכה
אתה בכלל תשמע?!
ואם אני ירצה אלייך
ואם אני יגיד שאני לא רוצה איתך
אתה תדע?!
לא- הרי לעולם לא תשמע
לעולם לא תדע
אני לא ירגיש שוב את טעם האכזבההההה..!!
מדהים!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכי לכתוב!!!!!!!!תמיד!!!
