"...היא שיחקה שם כאילו היא נולדה עם כדור , במגרש היא כוכבת , במגרש היא רוקדת.
כן כן זו היא לינוי... שהמראה שלה לא יטעה אתכם היא בת למשפחת עשירים
אבא שלה מנהל קבוצות כדורגל ולכן מגיל קטן היא על המגרש תמיד תראו אותה שם עם הג'ינס הרחב והכובע
שהיופי שלה לא יוליך אתכם שולל היא לא כזאת קלה והבן האחרון שניסה להתחיל איתה הרגיש כמה שהיא יכולה להיות רעה...בהמשך לינוי תעבוד בבר של דוד של חברה שלה ושם היא תתאהב בברמן רודף שמלות ולאט לאט היא תבין שהכל בחיים לא בא בקלות
לינווייי , לינווייי ... צעקה נועה [חברתה הטובה של לינוי] אל לינוי שיצאה מהמגרש חכייי לייי ולינוי עצרה
נועה : מה לינייי ... מה קורה ...שמעתי שאת מושעת שוב.. לינוי : כן... והפעם זו באמת לא אשמתי
נועה : מה קרה הפעם? - לינוי : רון המלשנית הזאת הלכה למנהל ואמרה לו שנתתי לה מכות אני יודעעת...
נועה : ואת נתת לה ? - לינוי : אהה.... , כן. אבל זו באמת לא אשמתי... - נועה עשתה פרצוף תוהה ושאלה : "אה...אז למה את מושעת"?
לינוי : זה סתם , המנהל הדפוק הזה הוא מת להעיף אותי .., צריך להרוגג אותו!! היא עצרה ופתאום חיייכה ... נועה : מה את מחייכת?
את מתכוונת להרוג אותו?! . לינוי : אוייי , טיפשה ... אבל אני מתכוונת לעשות משהו שיכול להרוג אותו... והמשיכה ללכת.
נועה: "לינווווווייי , חכיי לי ".
-שבועע לאחר מכן [בבית הספר] רבע שעה לפני ערב ההורים השנתי
לינוי : נועה הבאת לי ת'דיסק שביקשתי ממך? - נועה : כן... אבל כאילו למה את צריכה אותו ועיי אם דודה שליי תדע שלקחתי לה אותו
היא הורגת אותיי... לינוי - לא אמרה כלום רק חייכה. נועה : ליניי , איפה אבא שלך ..לינוי : לא בא .. , כרגיל.
נועה : אהאה...אבל את קריינית היום... לינוי : אז מה .. , אני כבר רגילה ועשתה פרצוף.
כבר כולם ישבו בכיסאות שלהם המנהל עלה על הבמה הרצה ואז הזמין את לינוי לעלות .. המנהל : "שלא תעזי לעשות שטות
ראש העיר פה.. " לינוי עשתה לו פרצוף... המנהל ירד מהבמה והתיישב . פתאום התכבו האורות ומוזיקה נועזת נשמעה
לינוי נעמדה בבמה לא היא לא הקריאה ... , היא החלה לרקוד ואט אט הורידה בגדים כולם היו המומים והחלו להשמע שריקות
פתאום המוזיקה נעצרה לינוי נשארה עם תחתון וחזיה היא כבר כ"כ רצתה לראות את הפרצוף של המנהל והיא התקרבה לכיוון קידמת הבמה הורידה את ראשה
ומול פניהה היא ראתה את פניו של... אבא שלה...
המשך?




