כמה עולה אחד?" שאלתי...
"חמישה שקלים" ענה לי המוכר...
"תביא לי עשרים" אמרתי בהחלטיות... "עשרים?" הוא עטף אותם בנייר צלופן והשיט את היד לקבל את הכסף. עשרים ורדים אדומים ויפים.
הלכתי הביתה כשאני מחבק זר גדול של עשרים ורדים ומחייך כמו נערה מתבגרת. החיוך ירד לי כשפתחתי את הדלת... איזה בלאגן!!!
אני שונא לראות את הבית הפוך ככה, במיוחד כשעוד מעט מגיעה אורחת, ובמיוחד כשמדובר באורחת מיוחדת כמוה. פתחתי את הזר על השיש במטבח והתחלתי
להוריד ממנו את הקוצים, אחד אחרי השני, עד שהיו לי עשרים ורדים אדומים ותמימים... אחרי שסיימתי התחלתי לסדר, לנקות את הסלון ואת חדר השינה, אבל כל חמש דקות הייתי חייב להפסיק, כדי לדמיין אותה מגיעה. לדמיין את החיוך שלה ואת התגובה שלה כשהיא תיכנס אליי הביתה.
סיימתי לסדר את הבית ונכנסתי למקלחת. רציתי לנקות את עצמי טוב לכבודה... כמה שאני אוהב אותה, חשבתי לעצמי, כשהמים החמים והשמפו גלשו לי על הגוף, ממש יכלתי להרגיש איך שהיא מחבקת אותי, וזה היה נחמד מאד... לפתע נשמע צלצול בדלת.
"שיט... פאק!!" זרקתי את עצמי מהמקלחת והתחלתי להתנגב בשיא המהירות, שמתי על עצמי תחתונים וחולצה ורצתי למטבח... צלצול נוסף נשמע בדלת.
"רגע!" צעקתי ורצתי לפזר את הוורדים על המיטה, איזה בעסה שאני לא מספיק לעשות כלום כמו שצריך... פאק.. איפה הנרות?
סידרתי נרות ריחנים וצבעוניים על כל חדר השינה, על הרצפה ועל השידה ועל הקרש של המיטה, מסוכן, אבל לא חשבתי בבירור באותו רגע, עמעמתי את האורות בחדר השינה. זהו. הכל מוכן. מה מוכן? אני בלי מכנסיים! "שנייה מאמי!" צעקתי שוב ורצתי ללבוש מכנסיים, לא ידעתי מה לבחור אז פשוט נכנסתי לתוך הג'ינס הראשון שראיתי, שבמקרה התאים טוב לחולצה. פתחתי לה את הדלת כשכולי מתנשם, ושנייה אחר-כך הנשימה שלי נעצרה.
הפרק הראשון נכתב ע"י החבר שלי, אולי יהיו עוד כמה פרקים בסיפור ששיכים לו!
קריאה מהנה!
ווווווווווואאאאווו אהבתיייי 😊
מחכה להמשךךךךךך אהובתיי...
הוא כותב ממש יפה 😊
מחכה להמשך בובה
ההמשך הבא יהיה כבר שלי =]
תנקס בובות
התחלה יאאאפהה
הוא כותב מממדהים=]
תתתמשיכיי מאמיי
התחלה מדהימה!
מוכשר החבר שלך..
מחכה להמשך
בתאלוש
חח תשבבעי חבר שלך
איזזזה חמוד PPP:
מסרי לו שהוא מוככשר !
תמישיכ מאמי
זה ממש יפה
המשךך מוזמנים לקרוא את הסיפוק שלי
כבר לא ילדה
אואווו הוא כותבב מדהיםם! :] המשךך.!
תודה מתוקות!! בגלל שנהנתן ואהבתן את הכתיבה שלו לקחתי עוד קטע מהסיפור שהוא כתב לי,
מהסיפור הזה נגמרו החלקים שאני יכולה לשלוח לכן, השאר הכול אישי!!
"וואו", עמדתי מולה בתהדמה. היא פשוט עמדה שם, כולה לבושה בלבן, עם החיוך המפורסם שלה תקוע
לה על הפנים, העיינים האלה והאף הקטן הזה.. יפה מתמיד. עוצרת נשימה... "יפה שלי..." נפלט לי. והיא צחקה וחיבקה אותי. כמה התגעגעתי למגע שלה. הרגשתי את החזה שלה נצמד לשלי וכל כך נהנתי
מההרגשה הזאת. "מה שלומך מתוקה?" שאלית בלחש.. "מעולה! ממתי אתה כל כך מסודר?" היא שאלה
בציניות. או שלא בציניות. לא ידעתי מה לענות. "רוצה קפה?"...
"אפשר להכנס?" היא שאלה, ורק אז קלטתי שאנחנו עומדים עדיין בדלת. "בטח, בואי, שבי.." ישבנו במטבח
ושתינו קפה. החזקתי לה תיד והסתכלתי לה בעיינים, פשוט שקעתי בהם. "מה חדש?" שאלתי..
והיא נעשה רצינית וענתה "שאתה נוגע בי. כל השבוע חיכיתי למגע הזה!" - "אני בסך הכול נוג
לך ביד" אמרתי, הואי התקרבה אליי לאוזן ולחשה.. "נכון, זאת הבעיה שלי".
באותה שניה התחלנו להתנשק.. התנשקנו והתנשקנו כשאנחנו מחזיקים ידים מעל השולחן, עצמתי את העיינין ונתתי לתחושה
של השפתיים הרטובות והלשון הרכה שלה להציף אותי.... הפסקנו לרגע. "קום!" היא ציוותה עלי ואני ניגשתי אליה וחיבקתי אותה.
חיבקתי אותה חזק. נתתי לה להרגיש כמה התגעגעתי אליה. "קח אותי.." היא לחשה לי וקפצה עלי. התחלנו ללכת לחדר השינה כשהיא מחבקת אותי עם הידים והרגליים ואני תופס לה בישבן.. הורדתי אותה כשפתחנו את הדלת.
הנרות האדומים והסגולים כבר הספיקו למלא את החדר בריח הנעים שלהם והלהבות נמכו לגובה שמלא את הכול בצע אדמדם שהשתלב עם הורדים שהיו מפוזרים על המיטה.
"איזה מתוק אתה!" כמה חיכית לתגובה הזאת, ושמתי שהיא היתה טובה. החלקתי את היד שלי על הלחי שלה
והחזרתי את היד שלי על הצוואר שלה וכשהגעתי לה לחזר הרגשתי את הלב שלה פועם.
פועם ממש ממש מהר.
אם אני לא ימצא עד מחר עוד משהו שאני יוכל לשלוח לכן מהקטעים שלו,
אני יתחיל לכתוב בעצמי.. אני חושבת שאתן נהנות יותר ממה שהוא כותב!!
מדהיםםם!!
באמתת שהוא מוכשרררר!
זה אמיתיי כל מה שהוא כותב?
יעני עליכםם!?
שכבתם?!😊
חחח איזה חצופה אני=]
בתתאלוש
ת'אמת מאמי אין לי מושג איך את רושמת, אבל חבר שלך רושם מדהים . .
אהבתי בטירוף את ההתחלה, תמשיכי נראה לאן זה יזרום . .
אוהבת מוצ'ו. .
סופה.
