ילדה..מתיישבת על שפת הים..
מתבוננת מסביב...על הנוף המושלם..
היא יושבת לבד..ומתבוננת סביבה במן מבט ריק..
כי הלב שלה מכולם התרחק...
היא צועקת לעולם "לא מרגישה יותר כלוווום..
כבר אין לי רגשות.. הלב שלי אטוםםםם"
הדמעות מתחילות לזלוג בקצב אחיד מעינייה..
מחפשת מישהו שיבוא ויגן עלייה..
מישהו שיסביר לה מי היא..כי היא כבר לא יודעת...
מישהו שישמיע לה אושר..שהיא כבר לא שומעת...
היא נמצאת בין החיים..מתבוננת..נושמת..
איך הנפש שלה כבר לא קיימת....
ממשיכה לחפש..לחכות שמישהו יראה לה את הדרך...
אך אין אף מלאך וגם לא אף אדם..שמראה לה את הערך....
בעעע..סתר מכועררר..
עזבוו....
לא יודעת מזה =/




