החיוך המזויף הזה, שכולם מאמינים לו
החיוך שאני לא יכולה בלעדיו.
שקשה לי, גם כשאני עצובה לא לחייך.
כן, החיוך זה חלק בלתי נפרד ממני.
נמאס לי כבר!
נמאס לי לנסות כל פעם להבריא.
וזה פשוט לא עובר!
כל רופא מכיר אותי כבר!
נותנים אפשרויות שפשוט לא עוזרות!
לא מצליחות!
ולא מרפאות כלום!
גם אני רוצה להנות כמו כולן,
הן מזמינות אותי, ואני כרגיל:
"לא, לא בא לי!"
"לא, עזבי, אני צריכה ללכת עוד מעט!"
למה לי?!
עשיתי משהו?!
כי אם כן, אני עכשיו ילך ויתקן!
אני יעשה הכל, הכל
רק כדי שהחיוך האמיתי יהיה על פני
חיוך שהוא לא בגלל שקניתי ג'ינס חדש
או שהולך לי בלימודים
חיוך אמיתי שיבוא מהאושר, שהבראתי
שהנה הקנאה תחלוף
וגם אני יוכל להנות!.
לא חסר לי כלום, באמת!
אני תמיד סתם מתלוננת.
הדבר שבאמת חשוב, כן חסר!
הבריאות
למה אני צריכה לבקש אותה ממך ה'?!
הרי לכל בן אדם אתה חייב לתת בריאות,
אחרת למה אתה יוצר אותו?!
כדי שימות מחוסר הבריאות שאולי אתה
שחכת לתת לו?!.
אני יודעת שאני לא ימות מזה.
אבל למה אני צריכה לסבול בגלל זה!?
למה אני צריכה כל פעם לבכות?!
על המון דברים בחיים בסופו של דבר מתגברים
אבל אני, כבר התחלתי לאבד את התקווה הזאת
שאולי, אי פעם זה כן יעבור!
ואני יהיה בריאה.
והחיוך שאני יחייך,
יהיה כי הבראתי
יהיה כי אני מאושרת באמת!
ה',
אתה יודע שרק אתה יכול לעזור
ולא אף רופא מטופש!
בבקשה ממך!
אני יודעת שזה לא קשה בשבילך
זה שטויות בשבילך!
אתה יצרת עולם שלם!
חיים שלמים
אז מה זה יהיה בשבילך?!
מציאת סיכה בתוך אוקיינוס!
ה' שלי,
כמה ילדה בגילי יכולה לסבול?!
אתה יודע שאני עוברת המון!
שבכל יום משהו אחר קורה לי.
אני מקפידה ללכת כל פעם לבית כנסת
ובתפילה אני לא מבקשת דברים בשבילי
אולי פעם אחת פעמיים.
אני מבקשת בשביל שתשמור על המשפחה שלי!
אתה יודע את זה יותר טוב ממני!
אתה שומע את הכל
אתה רואה הכל
אבל כנראה שמחליט להתעלם...
טוב..
זהו..
התפרקתי
השתחררתי.
תגיבו כמה שתרצו..
אבל בבקשה אל תשאלו מה זה?!טוב😊
תודה= ]]
אוהבת,
לינורצ'וו:]]




