היא הייתה ילדה כל כך יפה.
היה לה שיער שחור , ארוך, חלק , גולש.
עיניים מדהימות בצבע ירוק , גדולות , בולטות.
עורה היה לבן , וחלק , מאוד חלק..
קראו לה לורן...שם יפה.
היה לה גוף דיי יפה , היא היתה גבוהה, ולא ממש רזה.
אבל גם לא שמנה.
היה לה חבר.
כל אחת הייתה רוצה אחד כזה.
מתוק , דואג , סימפטי , אחד שאפשר לסמוך עליו.
הם היו כל כך קרובים.. שהיה אפשר למות.
הם אהבו אחד השני בטירוף.. הוא אהב אותה.. באמת שאהב אותה..
הוא היה כמו המלאך השומר שלה.
היא גם אהבה אותו.. תמיד כשהוא לא היה לצידה , הגעגוע ניצח אותה..
היא התגעגעה אליו כל כך .. ושהיא הייתה סוף סוף רואה אותו.
היא היתה כ"כ מאושרת , כ"כ שלמה.
היו לה המון חברים.
היה לה מעגל חברים מאוד רחב.
כולם אהבו אותה.
היא הייתה ילדה כל כך מלאת שמחת חיים.
תמיד היא היתה מרקידה את כולם.
מקפיצה את כולם.
תמיד כשהיא הייתה דורכת רק במקום שיש עצב,
העצב יוצא - השמחה נכנסת.
בחיים לא הייתם רואים אותה שקטה , או רגועה.
היא תמיד היתה הילדה היפה של הכיתה,
הילדה שתמיד היה אפשר לדבר איתה ולסמוך עליה.
שתמיד היה אפשר לבקש ממנה עצות בכל נושא שקיים בעולם.
ערב אחד, כל החברים שלה, אירגנו מסיבה.
היא הוזמנה למסיבה הזאת.
הרי איך לא יזמינו ילדה מאושרת ומבוקשת שכזאת?
כשהיא באה למסיבה, וכשהיא נכנסה מהדלת הראשית.
כולם הסתכלו עליה.
היא היתה הנסיכה של המסיבה.
כל כך יפה , כל כך נסיכה.
מי היה יודע בכלל ששם ?!
שבאותה מסיבה ?
הכל התחיל ...
אחד החברים שלה, הביא..
הביא סמים.
אירוני הייתי אומרת שאפשר לקרוא לאדם כזה "חבר" .
ערן , קראו לו.
הוא ולורן יצאו לבחוץ. רחוק מכולם.
שם , ערן הראה ללורן את הכדורים.
" ערן , השתגעת ?! מה זה ? סמים ? "
אמרה לורן לערן בהתפלאות.
" לא לא לורני , זה לא סמים.. זה סתם כדורי מרץ כאלה.. הספורטאים משתמשים בזה תמיד.."
הוא דאג להסתיר ממנה את העובדה שזה כ-ן סמים.
לורן היתה טיפשה , היא האמינה לו.
" מה באמת ? גם הספורטאים משתמשים בזה ? "
היא שאלה.
" כן לורן כן.. איך את חושבת שהם לא מתעייפים ? זה מביא להם מרץ.. קחי אחד כזה ואת בשמיים , בעננים.."
הוא אמר.. שוב מנסה לשכנע אותה.
" אבל.. אבל זה לא יעשה לי כלום, נכון ?"
היא שאלה קצת מהססת.
לבסוף , החליטה שכן , שהיא לוקחת.
היא לא ידעה , שברגע זה היא עשתה את הצעד הכי רגוע בחיים שלה.
מאותו יום ארור זה.
לורן התמכרה לסמים.
זה כבר לא היה בשליטתה.
זה כבר היה הצורך שלה.
היא לא יכלה בלי זה.
זה היה החיים שלה.
החברים ?!
כבר לא היו שם.
החבר ?
הלך , עם כאב לב.
היא עזבה אותו.
ו ... השמחת חיים ?
מתה.
יחד איתה ...




