נעמוןןן מוקדשש לךך : 😊
רגע לפני שהכל נגמר... הוא התקרב אלי... ואמר לי את השלושה מילים שהפכו הכל לאחרת...
רגע לפני שזה נגמר הוא אמר לי "מיכל אני אוהב אותך" ואני הבטתי בו מהופנטת...
לא אמרתי מילה, כי זה לא היה הגיוני... שחר אוהב אותי? זה בלתי אפשרי...
רגע לפני שהכל נגמר, בלי לחכות לתשובה, בלי לחכות לרשות.. הוא התקרב אלי בשיא חוצפתו.. ונשק לי.
ככה סתם נשק לי על השפתיים בתשוקה ואני נסחפתי איתו...
אני כל כך אהבתי אותו ולא יכלתי להוציא מילה מהפה, זה היה נראה כמו חלום! כמו חלום מתוק שנזכר להתגשם לו פתאום.. אחרי כל הזמן שחיכתי למילים האלו, אחרי כל הזמן שרציתי לחוש ככה.. נאהבת.
נאהבת ואוהבת. להרגיש את ההרגשה של הביחד..
רגע לפני שזה נגמר הבטתי לו בעיניו הכחולות ולא אמרתי מילה פשוט הסתכלתי עליו מהופנטת ושתקתי.
רציתייי לצעוק לו חזק ולהסביר לו... *שחר אני אוהבת אותך* אבל לא יכלתי זה היה קשה מדי..
משהו עצר בעדי.
רגע אחרי שזה קרה, שנייה אחרי זה... אחרי שהחלפנו מבטים ולא אמרנו מילה. זה פשוט קרה..
הוא עזב אותי.. הוא שכב שם במיטה כל כך חיוור וערום בלי שערו הבלונדיני שהיה תמיד נופל על פניו..
היה כל כך שלוו כי ידע שזה עומד להגיע, זה לא אפריע לו במיוחד.. למרות שלי זה כן! הוא שכב שם בחדר הלבן.. ופשוט הביט בי כאובה...
אני בטוחה שהוא ידע מה אני מרגישה אליו, אני בטוחה שהוא ידע!!!
רגע לפני שזה נגמר הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ככה בפתאומיות... והכל היה מושלם.
חוץ מדבר אחד! הסרטן שהיה לו בדם... הסרטן שאכל אותו מבפנים ופגע בו ובגוף.
אבל השאיר לו את הלב שלו, את הלב המדהים שלו! רק בו הוא לא פגע.
אני החזקתי לו את היד שם, כשהדמעות החלו לזלוג לאחר הנשיקה הסוחפת שהייתה לנו..
הוא הסתכל וחייך ואז עצם את עיניו... והלך לו לעולם שלו.. לעולם טוב יותר.. ששום דבר שם לא יפגע בו..
אבל הוא עזב אותי... אחרי כל מה שהוא אמר... הוא השאיר אותי פה בודדה..
והחלום, החלום הנהדר הזה פשוט נגמר.. כל כך מהר לפני שהוא בכלל התחיל..
המשכתי לשבת שם לידו ומסתכלת עליו, יושבת לידו ולא אומרת מילה.. בדיוק כמו שעשיתי לפני שכל זה קרה.
מסתכלת עליו ולוחשת לו באוזן "גם אני אוהבת אותך! מצטערת שלא אמרתי זאת קודם..."
עזבתי את ידו ונשכבתי שם במיטה ליד.. לקחתי את אחד המכשירים החדים שהיו שם וחתכתי את הורידים ביד..
הכל היה מטושטש פתאום... פחדתי והכל כאב אבל לא רציתי להישאר פה רציתי ללכת אליו כדי לא להיות לבד..
עצמתי את העיינים *זה עוד מעט נגמר...* חשבתי לעצמי כשהדם מידי נזל ונזל...




