סיפור עליי... 😁
~~~~~~~~~~~~~~~~~
זה היה לפני מספר שנים...אני וחבריי החלטנו ללכת ל"מחולה",המקום שמלמד אנשים לרקוד..
נכנסו חוששים לתוך הסטודיו וממולנו הופיעה להקת בנות ישובות על הריצפה,ומחויכות..
נכנסנו לבפנים בחשש והתיישבנו...לאחר הקראה זריזה של השמות המדריכה הפעילה את המוזיקה
ודרשה מכולם להסתדר בשורות....היא בחנה את כישורונו ואת ידיעותנו ב"עמידות" המדויקות..
לאחר כ-45 דקות השיעור נגמר והלכנו איש לביתו..עבר שבוע...הטלפון מצלצל והמנהל של "מחולה"
מודיע לאימי שהתקבלתי.. לאחר בירורים קצרצרים נודע לי שכך גם חבריי..
הלכנו לשיעור הראשון של הקבוצה שנבנתה מימי המיון האלו ועבדנו במהלך שנה שלמה על ריקוד..
אני,הייתי בשקט בשיעורים ורק רקדתי..
כשהתחלנו לעבוד על הריקודים,המורה של הקבוצה החליטה שאני אהיה אוליבר,התפקיד הראשי,כביכול,
בריקוד...
כעבור כמעט שנה הגיע היום הגדול,ההתרגשות החלה פועמת בקירבי עוד מהחזרות הגנארליות
וליבי דפק בחוזקה...לאחר שנה שלמה של מאמץ,הגיע היום הזה..*אני מקווה שאני לא אפשל* חשבתי לעצמי ובתור סימן מאלוהים,הגיעו הבגדים שהיינו אמורים ללבוש ולא הייתה לי עוד אפשרות לחשוב על כך שאפשל או אפול... התפשטתי בזריזות ועטיתי עליי מכנס
קצר שחור קרוע ווסט אדום מרופט....
"ריקוד מספר 6: אוליבר טוויסט" הודיע הקריין,מנחה הערב....
עליתי בדילוגים זריזים על הבמה ולפתע,האורות דלקו על הבמה,המסך האדום העשוי מבד קטיפה והמתנפנף ברוח נפתח לאיטו ואני וחבריי לקבוצת הריקוד מסתדרים כבמסדר במקומות ההתחלתיים של הריקוד...
לפתע ממולנו,לאחר שהמסך נפתח לרווחה,הופיעו פלאשים,היבהובים
רבים של הורים גאים שמצלמים את ילדיהם,על הבמה..
לפתע המוזיקה מופעלת,הגוף מתחיל לנוע לצליליה כנשר הדוהה על פני מרחבי
רקיע פורש את כנפיו בראשונה...האדרלנין החל זורם,הגוף משתגע ורק נע בקלילות,
מקפץ,הרגליים נעות באופן מוזרות,מותחות את עצמן,עושות פוינטים,מקפצות בצורות שונות
והכל,תוך כדי האזנה למוזיקה של אוליבר טוויסט...




