אני אהבתי..
כלך כך עד כדיי שכך שחשבתי..
חשבתי שפשוט חלמתי..
אך עכשיו הרגש נגמר..
הוא פשוט עבר..
עכשיו לאחר כל הפגיעות.. לאחר כל הפציעות.. לאחר כל הכאב.. לאחר כל הסבל שהרגשתי בלב..
אתה לא הבנת..ועדיין לא מבין, כי היית הכל בחיי, יית האדם החשוב לי ביותר..
וכל ה 'הייית' האלו הם בגלל; אתה גרמת לכך..
אתה גרמת,לכל המחשבות, לכל החלומות, לכל האהבות, לכל הרגשות..
הכל כך טהורים, הרגשתי כלפיך יהפכו לעבר..
עבר שאנצור בליבי לתמיד..
אך התקווה שלא אפגוש כמוך עוד...גוש אנשים אנוכיים ואגואיסטיים שכמוך..
שפשוט לא מסוגלים להבין כמה אהבה היא חשובה בחיים..
נצורה אצלי בלב לתמיד! מקווה שלא יקרה לי עוד בעתיד!
ואתה..
אין לי מושג מה אתה חושב..
מה אתה מרגיש
כל כך הייתי רוצה להבין אותך.. להיות ולו שנייה במוחך כדיי להבין מה הולך בליבך..
להבין מדוע? לדעת למה? למה אתה לא מסוגל להתבגר.. ולהתגבר על הכל יחד איתי.. שנינו יחד היינו יכולים להתגבר על כל הפחדים!
יודעת כי אני לא אמורה להתעסק בכך.. להתעסק בלמה ומדוע? אתה פשוט כזה ורק עכשיו אני מקבלת את זה.. כל הזמן הזה שהייתי איתך.. אנשים אומרים כי זה היה ביזבוז זמן.. אך אני.. יודעת כי לא כך הדבר..
אני אהבתי אותך.. ואם לא הייתי איתך פשוט לא הייתי מבינה מי אתה.. מה אתה.. מאיפה אתה בא.. ולאן מועדות פניך?!?
ואז גם היה לי הרבה יותר קשה לשכוח אותך..
השיכחה באה מתוך אכזבה.. אכזבה של אשליה שלא התגשמה.. אני חשבתי שאתה זה מי שאני רוצה ולא מי שאתה באמת.. ובגלל זה אני רק עכשיו שוכחת..
רק עכשיו אחרי שאני כבר לא מרגישה דבר.. יכולה אני להבין כי אתה פשוט ילד!
אתה לא התבגרת וכנראה שזה גם לא יקרה בעתיד הקרוב..
אז ילד =>> אני מאחלת לך המון המון הצלחה בתהליך ההתבגרות שאני בטוחה שיהיה לך קשה.. וארוך אך זה יעשה לך ממש טוב..
ואולי אז תבין כמה אהבתי אותך.. אבל אז יהיה כבר מאוחר מדיי..
אבל רק אז תבין מהו טעם האהבה!
לא עליי.. אממ לא יודעת מאיפה זה בא לי..
תגיבו לי פליזוש!?!?




