"מה שהיה...כבר לא יהיה יותר..."

הנושא של השמייניה... 😢

בתור אחד שמעטים פה יודעים מה אני בעצם עושה בצוות של האתר, כתבתי משהו לפני שנה, נראה לי אפילו יותר, כתבה שנשארה בתור חומר גלם בלבד...ניקיתי קצת דברים היום ומצאתי אותה, אני אפרסם אותה טיפשית כמו שהיא תשמע...ובסוף אפילו איזשהו מוסר השכל 😊

"
הנושא:כשהלב צריך להמשיך הלאה..

כשרק הכרנו אותה, נשבענו אחד לשניה שזה יימשך לעד..ושאם לא, אז נשאר ידידים, או לפחות נגמור את זה יפה, כמו בן אדם..
יום אחד, סתם ככה, או אולי לא סתם ככה - אולי היא האשימה אותנו, אבל היא פשוט קמה ועזבה..ואנחנו נשארנו מאחורה, מלאי הלם וחרדה.
נו, אז בשבוע הראשון אנחנו מנסים להבין מה נפל עלינו, אבל מה הלאה? ככה זה יהיה מעכשיו והלאה? ננתק קשר לגמרי? מה היו המסקנות כאן?
למה בעצם נפרדו? או כמו שאומרים באנגלית, What the hell went wrong?
אלה תשובות שכנראה אף אחד מאיתנו לא קיבל בעבר וגם לא יקבל..
להגיד לכם שאני יודע הכול אני לא יכול, אני יכול להגיד שאני מדבר מניסיון - אבל זה הניסיון המאוד אישי שלי, ובכל מקרה הדברים שונים.. אני רק אנסה
להסביר לכם כמה עקרונות שהבנתי ממש עכשיו.
אז היו לנו חברות בעבר, אבל שום דבר לא התקרב לזה. הרגשנו ממש כאילו היא החצי השני שלנו, העברנו איתה כל שניה בתקופה שהיינו ביחד (במקרה שלי, שנה ו7 חודשים)
לה איבדנו את הבתולין, הכרנו אותה למשפחה שלנו, כל חוויות הילדות שלנו בעצם נמצאות במערכת יחסים הזאת..
אז איפה היינו?
כן, בפרידה. היא זרקה אותנו, סתם ככה בבית קפה ישן ישבנו ופתאום היא מנחיתה את זה עלינו, מה הלאה?
עכשיו אמורות לבוא הדמעות..והן תמיד באות..אבל אתם יודעים מה? הן בעצם בזבוז!
אם נציק לה זה לא יעזור..וזה מה שאנחנו בכל זאת כנראה נעשה..כי אנחנו יודעים שיש מליון דגים בים, אבל עם אף אחת לא תהיה את אותה התמימות..
אנחנו יודעים שעם אף אחת זה לא יהיה אותו הדבר, אנחנו לא רוצים לוותר, אנחנו מוכנים להלחם ולהאחז בשיניים.
זה ישמע מטומטם..זה ישמע נדוש..שמענו את זה כבר מליון פעמים מכל הסובב אותנו, אבל אנחנו חייבים להמשיך הלאה..
הלב לא ירצה להמשיך הלאה, אנחנו לא נרצה להמשיך הלאה, אבל מהרגע שזה נגמר זה..נגמר! כמה שאנחנו לא נרצה להאמין בזה, כמה שנרצה להאמין שעוד
אפשר לשחזר את כל מה שהיה..כמה שנהיה בטוחים שמעכשיו והלאה הכול יהיה מצויין - זה פשוט לא!
ואני אגלה לכם משהו? יגיע שלב, שלב בו אתם תדעו שכל מה שאתם צריכים לעשות זה לגרום לשניה אחת של מגע בין השפתיים שלכם.. "התשוקה שבנשיקה", ככה קוראים לזה בדרך כלל,
ואז היא תחזור להיות שלכם..אבל אחרי שתעשו את זה, אתם בעצם תתהו: אני באמת רוצה אותה בחזרה? אני באמת צריך אותה בחזרה? "אוף זה לא אותו הדבר".
אז מה יש לעשות? לא הרבה, למען האמת. להמשיך הלאה, מטומטמם ככל שזה ישמע. אני יודע כמה זה כואב..אני יודע כמה אנחנו רוצים לוותר
אבל לפעמים בחיים, מסתבר, ללא רצון, דברים נגמרים..גם המושלמים שבהם.
אז נכון, אני יודע שזה נשמע כמו משימה בלתי אפשרית לבנות את עצמך מחדש..שהיא בעצם עשתה אותך מי שהיית, אבל אין הרבה שאתה יכול לעשות, ברגע שזה נגמר זה נגמר..
ואם אני כותב את זה, כנראה שזה נכון.. עד לפני מספר חודשים גם אני הייתי בחשיבה הילדותית, הרומנטית והמקסימה שחייב להיות משהו שאפשר לעשות, אבל גם אם היא תרצה לחזור - אף אחד בעולם לא יצליח להחזיר את זה להיות מה שזה היה.
אז מה אני בא להגיד פה? כמה שזה נשמע כמו "אוףף הנה עוד אחד מאלה שרק יודעים לדבר ולא מבינים כמה זה קשה", חייבים להמשיך הלאה..
אין טעם לשבת ולבכות עליה בבית..אין טעם לשמוע את It must have been love ולהזכר בכל הזכרונות שלכם, אין גם טעם לשבת מחוץ לחלון שלה ולשיר לה את Unbreak my heart.
כי בסוף היא תיכנע לקסם הרומנטי שלכם, אבל זה לא יהיה אותו הדבר. אחרי שתחזרו אתם תגלו שאתם לא רוצים אותה בחזרה, ושצריך להמשיך הלאה בחיים.
אני מקווה שהצלחתי לגעת לחברה היותר צעירים פה בלב, על מנת לחסוך ייסורים כמו שאני עברתי ועובר..
תזכרו..כשזה נגמר, זה נגמר :\

אם למישהו יש הערות, טענות, עצות, דברים להוסיף, אני אשמח לשמוע!
ICQ 1016469
MSN root@lasgo.net
Mail: wildlove@xtream.co.il"

בקיצור, הנקודה פה, תאמינו או לא, מהבן אדם שהכייייייייייייייייייייייייייייי מאמין ברומנטיקה היא ש...
כשזה נגמר, זה נגמר
וגם אם תהפכו את העולם, זה לא יחזור להיות מה שזה היה....