במשפט, שהתנהל בעיר שדה קטנה, הזמין התובע לעדות את אחת מקשישות העיר. היא עלתה לדוכן ונשבעה לומר את האמת. שאל אותה התובע: "גברת ג'ונס, האם את מכירה אותי?"
"כמובן שאני מכירה אותך, מר ויליאמס", ענתה הסבתא החביבה. "אני מכירה אותך מאז שהיית ילד בגן ובכנות, אתה אכזבה מאד גדולה בשבילי. אתה משקר, אתה בוגד באשתך, אתה מתמרן אנשים ומדבר מאחורי גבם. אתה חושב שאתה איזה כוכב עולה בשמי המשפט, אבל למעשה אין לך אפילו את השכל להבין שאתה סתם איש קטן שמזיז ניירות מצד לצד. כן, כמובן שאני מכירה אותך!"
התובע נדהם ונאלם דום. לא עלה בדעתו דבר אחר לומר מלבד לשאול אותה: "גברת ג'ונס, האם את מכירה את הסניגור?
והיא ענתה לו: "ודאי שאני מכירה. אני מכירה אותו מזמן שהיה תינוק. נהגתי לעשות לו בייבי-סיטר כשהוריו יצאו לבלות. וגם הוא מהווה אכזבה גדולה מאד עבורי. הוא עצלן, עקשן כפרד, ויש לו בעיית אלכוהוליזם ובנוסף, הוא לא מסוגל לבנות שום מערכת יחסים מוסרית עם מישהי וגם הפרקטיקה המשפטית שלו היא מהאיכות הירודה ביותר שידעה המדינה הזאת. כן, בטח שאני מכירה אותו!"
תדהמה נפלה בית המשפט ופינתה את מקומה להמולה רבה. בשלב זה דפק השופט בפטישו לשקט, הזמין את שני עורכי הדין אליו ובקול שקט ונוקב אמר להם, כשהוא לא מנסה להסוות את האיום שבדבריו: "אם מישהו מכם יעז לשאול אותה אם היא מכירה אותי, אשלח אותו למאסר על בזיון בית המשפט !"
חחחחחחחחחחחחחחח.. איזה סבתא חופרת
מכירה חחחחחח תודהה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
חחחחחחחחחחחחחחחחח נחמדדד=]]]
