סיימתי היום ב12 בערך..והיה לי משעמם טיייייחו
אז סתם כתבתי..אין לי מושג מאיפה הוצאתי את זה
תגיבו גם אם אתם לא ממש אוהבים
ואם תאהבו אני ימשיך 😉
פרק 1
היה לילה חם במיוחד..כמו בכל לילות קיץ החמימים @!
קמתי באמצע הלילה מתוך חלום רע והדדבר הראשון שעלה בראשי היה לפתוח את הקופסא
אותה קופסא שתמיד מרגיעה אותי הקופסא שלה, של אמא שלי! . . .
פתחתי הקופסא והבטתי בתמונות..היא הייתה כל כך יפה
לפתע גיליתי מעטפה ורדרדה עם ציורים של פרפרים לא הבנתי מאיפה הגיעה המעטפה..ולכן פתחתי אותה והתגלה לפני מכתב שכתוב בכתב יש יפייפפה שקצת הזכיר לי את הכתב שלי..
" כריסטין כשתגיעי לגיל 12 בטח תראי את המכתב..אחרי שתיהיה מספיק בוגרת בכדי לשמוע את האמת הזאת
אני יודעת שיהיה לך קשה בלעדיי..אבל אבא שלך חזק! אני בטוחה שתיהיה ילדה חזקה וטובה
אבל ככה זה בחיים, אנשים מתים! והנה הרגע שלי הגיע גם
אני כל כך מצטערת! את יודעת שאני אוהבת אותך ושאני שומרת עלייך מלמעלה
תגידי לאבא שאני אהבתי אותו תמיד אוהב..למרות שעשיתי דברים שפגעו בו קצת
אל תשאלי מה..הוא יבין לבד כשתגידי לו
אני כל כך אוהבת אותו
ואת ?! אני רוצה שאת תילחמי על החלומות שלך..אל תתני לאף אחד לנפץ לך את החלומות!
תזכרי את המשפט הזה
אוהבת,
אמא " קראתי את המכתב ובכיתי כל כך הרבה
הייתי בסך הכל בת שנה ו5 חודשים כשהיא מתה "אתן כל כך דומות" תמיד אומר לי אבא
תמיד רציתי להיות כמו אמא שלי..רקדנית!
המכתב הזה! גרם לי להילחם על זה
אבא שלי לא ממש אוהב את הרעיון..הוא ניסה תמיד לשכנע אותה שתפרוש מהריקודים..
ואפילו הדטוחדיו לריקוד שלנו..דודה שלי מנהלת אותו..אני תמיד רוקדת שמה ככה אני יותר מרגישה קרובה אליה החלטתי שאני חייבת לדבר עם אבא שלי..החלטתי שמחר בבוקר אני עושה את זה #;
שמתי את כל הדברים בוקפסא והלכתי ונשכבתי לישון
בבוקר קמתי מוקדם כדי להספיק לרואת את אבא ישבתי איתו ואכלנו ארוחת בוקר
"אבא אנחנו צריכים לדבר" אמרתי לו ברשמיות והוא הסתכל עלי לא מבין
"דברי חמודה שלי" הוא אמר ושתה מהקפה שלו
"אני רוצה להירשם לפנימיה לריקוד.." אמרתי לו מהר והוא הסתכל עלי לא מבין
"אבל..בסטודיו לא טוב לך?" הוא שאל
"כן . . אבל זה אל זה! אני רוצה להתקדם יותר בתחום" אמרתי לו והסתכלתי עליו
"אבל.." הוא ניסה להגיד
"בבקשה אבא..אני יודעת מה טוב בשבילי! וגם אמא אמרה לי להילחם על של" אמרתי לו וזלגה לי כבר דימעה מהעין
"קראת את המכתב נכון?" הוא שאל
"האא אתה יודע עליו?" שאלתי מופתעת
"אמא שלך הביאה לי אותו יומיים לפני שמתה.."תביא לה כשתיהיה מספיק בוגרת" היא אמרה לי" הוא סיפר לי
"הא.." אמרתי
"אם זה מה שאת רוצה..ככה יהיה אני יברר היום..אבל את תתסתדרי בפנימיה בלעדי?" הוא שאל
"אני יסתדר מבטיחה" אמרתי לו והוא נשק לי בלחי ויצא לעבוד
וככה באמת היה..אבא בירר על הפנימיה ונרשמתי לבצפר..כשהגעתי די הופתעתי לראות שיש קצת בנים..
השנה הראשונהשלי בבצפר עברה די חלק..מאוד נהנתי בשיעורים ובכלל האוריה הייתה סבבה
ישנתי בחדר עם עוד שתי בנות סיון וירדן ילדות נשמותת
בשנה השנייה לבצפר..כשהיייתי בכיתה ח' הודיעו לנו שפותחים בבצפר עוד סדנת ריקוד
היפ הופ מה שגרם להמון ילדים חדשים..והבה בנים..יפיםP: חח
ביום הראשון שהגענו לבצפר הופתענו לגלות ששינו את החדרים..ועכשיו יש 5 ילדים בחדר..צירפנו לנו עוד שתי בנות שני ורותם.
היה צלול וכולם נכנסו לאולם הראשי..המנהל כינס את כולם
ראיתי ילד מההמם !@ ומכאן בעצם מתחיל הסיפור . . .
אייך יצצא ?@ #!
תגגיבו..
מתה עיילכם
שירקה 😊




