אתמול הייתה במסיבה של כל החבר'ה..
מי שאתם לא רוצים הוזמן לשם..
כל הפופלריים/ות מיהרו להגיע בבגדים מפוארים
ובאיפור צעקני..
רק אני התלבשתי כהרגלי, סתם טי-שירט ומכנס שחור
את שערי אספתי בגומיה, בלי שום השקעה..
כולה עוד מסיבה.. ועוד של החבר'ה..
לא אהבתי להסתובב איתם, שנאתי יותר נכון..
תמיד עקצו והעליבו את כולם, חשבו שהם הטופ שבטופ..
ואני השתלבתי איתם, בלי לדבר יותר מידי..
סתם שותפה .. אבל נמנעת מלהגיב..
במסיבה הזאת כבר לא יכולתי יותר לשתוק..
אחרי שראיתי את ג'ייקוב צועק ככה על מלאני..
התחלתי להתחרפן, החזקתי את עצמי שלא להתפרץ
ולהתערב במריבה הקטנה שהתחוללה לה באמצע מסיבת הריקודים..
ג'ייקוב הוא המנהיג שלנו, ה-קינג.. כמו שכולם מכנים אותו..
קינג בתחת שלי..אולי..
מלאני סתם ילדה שקטה, לא מדברת יותר מידי..
היא נחשבת לחנוניות שסתם נדחפות למקומות בלי הזמנה..
אהבתי אותה, היא פשוט מאוד לא הזיקה .. לא לי.. ולא לאף אחד..
פתאום,בלי שום סיבה או הודעה מוקדמת, ג'ייקוב החל להשתגע
צרח על מלאני ורצה שתרקוד איתו את הריקוד האחרון של המסיבה..
מלאני סירבה, כולם ידעו שהיא לסבית..
היא ביקשה ממנו שיפסיק להכריח אותה..ואני עמדתי בצד
מסתכלת על שניהם, ובפנים אוכלת את עצמי..
על זה שאין לי עדיין את האומץ לעמוד מול כולם ולהגיד את דעתי בנושא..
"תעזוב אותי!!" מלאני צרחה על ג'ייקוב והתבוננה בי..
אני המשכתי לעמוד בצד, מסתכלת ולא מגיבה..
ג'ייקוב הסתכל עליי במבטו המטורף ואני השפלתי מבטי ארצה..
הוא התחיל לגרור אותה, וללטף אותה בכל גופה..
כולם צרחו ושיבחו את ג'ייקוב הקינג שלנו..
כל בת שהוא רוצה הוא משיג, אפילו לסבית..
ככה הם חשבו והעריצו אותו בלי סוף..
כאב לי לראות אותה שם, כשפן הניסויים שלו..
והחלטתי להתערב..
"תעזוב אותה! שמעת אותי?" התחלתי לצעוק על ג'ייקוב
והתקרבתי אל שניהם.. "סליחה? מה אמרת?!?" הוא התחיל להתעצבן..
"מה ששמעת! שתעזוב אותה!" אמרתי ועמדתי זקופה, כדי שיראה
שאני לא מפחדת.. לא ממנו ולא מאף אחד..
מלאני עמדה לצידי וחייכה אליי. שמחה שעזרתי לה..
"מה את עוזרת לנמושה כמוה? סתם לסבית.." הוא אמר
וכולם צחקו.. צחקו על מלאני.. כאילו יש משהו רע בלהיות שונה..
"סתם לסבית.. אבל היא עדיין בנאדם" אמרתי לו.. והוא התחיל לצחוק
"וממתי לך אכפת מלסביות?! אה?! רוצה לספר לנו משהו!?.."
הוא התחיל לצעוק בקולי קולות וכולם התגודדו סביבנו..
"אולי באמת כדאי שאני יספר" אמרתי ואחזתי בידה של מלאני..
כולם שתקו.. וחיכו לרגע שאפתח את פי בשנית ואספר את סיפורי..
"גם אני" אמרתי ויצאתי יחד עם מלאני מהמסיבה..
המסיבה נמשכה, וכולם המשיכו לרקוד ולצחוק.. כאילו דבר לא קרה..
ואני?.. מי אני בכלל...?.. הם ממשיכים בשלהם...
להיות מיוחד לדעתי זו מתנה, וצריך להתגאות בה.. ולא להתבייש ולהסתיר..
בגלל זה היום אני חשפתי בפניי כולם את האמת..
האמת שהסתרתי.. לאורך כל כך הרבה זמן...




