פתאום בלי שום סיבה, הבועה התפוצצה. התפוצצה ולקחה איתה את כל הזיכרונות, האשליות, החלומות ואולי גם קצת תקוות. ככה, בלי סיבה.
נועה הביטה על עצמה במראה, הבחינה בדמעות יורדות מקצה עפעפיה לכיוון לחייה עד לפיה. הם היו חמות אך קרות, עדינות אך כואבות. היא ידעה שיום יבוא והיא לא תטפח עוד בועה. היא לא תצטרך, כי הכל כבר יתגשם לבד.
כאב לה, הכאב הפיזי היה כאב חד וחלק, הכאב הנפשי היה אף כואב עוד יותר. הדמעות המשיכו לרדת כמו זרם של נהר, ירדו ולא הפסיקו. היא לא יכלה להפסיק אותם, זה היה נראה כאילו לדמעות יש רצונות משל עצמם.
היא הביטה על ידיה שהיו מכוסות בדם, היא ידעה שזה דם הבועה שכבר התפוצצה ממזמן, התפוצצה והותירה אותה לבד.
ללא תקווה, עם שיגרה, בלי טעם או רצון לצאת החוצה. הבועה נתנה לה חמימות מסויימת, ועכשיו?! קר לה, כל כך קר.
היא פחדה לבקש עזרה, אולי בתוך תוכה לא רצתה ממש, אבל היא זעקה, כשהביטה על הוריה, חבריה או סתם על מוריה, היא זעקה להם שהיא לא בסדר. אבל הם לא שמעו, אולי סירבו, אולי זה פשוט החברה שמתעלמת, אולי עדיף שלא יעזרו, אולי זה היא צריכה לעזור לעצמה.
אבל איך?! היא אספה את שערותיה, נפלה על מיטתה, בואה בחלון שמימנו השקיף השמים השחורים. אין לה את הכלים להתמודד, היא לא ידעה איך, כל פעם שניסתה המצב נהיה גרוע יותר.
כל פעם שבנתה לעצמה את אותה בועה, היא התפוצצה, לא החזיקה מעמד לאורך זמן. פעם חודש, פעם שלוש חודשיים, פעם חצי שנה, אבל בסופו של דבר היא התפוצצה, כאילו לא רוצה להגן עליה יותר, לא רוצה להיות בקרבתה.
המים נשפכו, הבועה נעלמה, והיא נשארה לבד. בודדה.
כמו תמיד, היא סיננה לעצמה, וכשהביטה איך הדם נוזל משני ידיה, היא לא חשבה על מי יכול לעזור לה. כולם או ישנו, או היו עסוקים. היא חיפשה במוחה את המישהו הזה, שיעזור לה. אבל ממזמן המישהו הזה כבר לא נמצא לידה, כבר מזמן היא איבדה את אותם אנשים שבאמת הצילו אותה, שבאמת רצו להיות בקרבתה והתעניינו בשלומה. ואם איבדה אותם, זה לא באשמתה, זה אשמת הגורל שמאיים על כולם בעזרת אובדן או שיגרה.
אולי היא יכלה לאחוז בבועה, אבל הבועה כבר לא הייתה שם כדי להגן עליה מכל הרוע של העולם. התמימות שהייתה בה אזלה, היא לא רצתה להיות תמימה, היא רצתה לא להאמין, לא להבין אף אחד, להיות קשה.
אבל יצא שתמיד היא יצאה מבינה בעניין, מוותרת, העיקר לא לריב.
והעיקרון הזה הפך לקוץ, והקוץ קרע את הבועה, והבועה התפוצצה והשאירה אותה לבד, וכמו תמיד, היא לקחה איתה את הזיכרונות, התקוות, הציפיות
והיא ידעה, בפעם הבאה היא לא תטפח בועה, כי זה סופה של בועה להתפוצץ.
תגיבו לי זה חשוב לייי
יום מקסים לכולםםםםםםם
מור'צי 😊
אימל'הההההההההה אני בוכה!!!!
וואי העיניים שלי עכשיו דומעות..
וואי איזה כישרון !!!!
שיר עצובבבבבבב 😢 😢 😢
מ-ה-מ-ם פשוט!
וואייי מורצ'ייי איזההה עצופפפ
אני כבר בוכהה לי פההההה=[[
איןן עלייך פשוטטט איןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
אוהבתותךךך מאמוששש
יפיתי=]]
יאווו
שיר מ ה מ ם
אהבתי בטירוף..
נושא עמוק ומשמעותי..
ממש דרמתי ועצוב
איזו מוכשרת אתתתת
תמשיכי לכתוב כאלה קטעים מהממים
פשוט אין עלייך ילדה!
חולה עליך הכי שיש
והקטע הזה.. ממש ריגש אותייי
ברן
קומפקטית_: יאוו תודה על התגובה שלךך בובה
שמחה שזה נגע בךךך לפ יוו ובלי דמעוותת!!חיחיח
יפיתי-דבירוש: יפיתוששששששששש מקסימה שליי אין
םשוטט תמי דיודעת להגיד מילה לטובה ולתמוך ולעזורר
ממש בזמןןןן המצב רוח שליי מס'ה על הפנים והצלחת לעלות לי חיוךךך
בלי דמעותת!! לפ יוו!! מואהההההההההה
Sugar-flower: ברנושששששששששש יפה שליי
תודה על התגובה מאמי שליי
מי שמדבר על כישרוניותת תראי מה יש לךך!! הרבה יותר ממנייי
שמחה שהצליח לגעת איפה שהואא
לפ יוו הכי בעולםםםםםםםםםם
מור'צי 😊
ואו זה כזה עצובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב
אבל מהמם מרגש מושלם מקסים מרהיב!!
חחחח 😊
וואו מורצ'י הכתיבה שלך כל כך מיוחדת וסוחפת..
אני כל כך נהנית לקרוא קטעים שאת כותבת..
אין לך מושג אפילו כמה..
הקטע יוצא מן הכלל, ממש מדהים..
בייחוד המסקנה שלו שסופה של הבועה להתפוצץ..
כל כך אהבתי וואי..
כשקראתי את זה הרגשתי שאני נמצאת שם,
ממש בתוך הקטע..
מרוב שאת יודעת להעביר לנו כל פרט הכי קטן..
אף פעם אל תפסיקי לכתוב אהובתי, יש לך את זה..
אוהבת לירן..~.
QUOTE (קומפקטית_ @ 23/03/2006) אימל'הההההההההה אני בוכה!!!!
וואי העיניים שלי עכשיו דומעות..
וואי איזה כישרון !!!!
שיר עצובבבבבבב 😢 😢 😢
מ-ה-מ-ם פשוט!
😉
מווררייקקייתת...
דווכיפפתת שלללייייייייי!!
אאייךך יפפהה!!
ממש כישרווננייתת!!
אהבבתתיי בטייררוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!
עצוובבב וכוואבב אבבלל עעםם כלל זזהה פשוט מקססיםם!!
י-ע-ל: יעלוש תודה על התגובה בובהה חחח לפ יוו!!
pucha:לירנושששששששששש
חמודית שליי תודה על התגובה המדהימה שלךך ממש העלת לי חיוך ענקי על הפניםם
תודה יפה שלייי על הכוללל וגם לך לא חסר בכללל ואת הרבה יותר כישרונית ממני
אבל שוב תודההה😊
באמת שאת ילדה מיוחדתתתתת לפ יו מוצווווווווווו
מואההההההההההההה
-=-2תאל!ש-=-: בתאלוששש תודה על התגובה יפה שליי מואהה !!
מיכלוש_השווה:מיכלוש תודה על התגובה מאמייי...
oshri_Ok: אושיקקק תודה ציפוריק על התגובההה
שמחה שאהבתתתתת וגם לך לא חסר כישרוןןןן
חחח ואתה צחקת עליי שאמרתי ..."למרות העצב" לא נורא העיקרר
שאהבתתתת
לפ יווו מוצוווווווווווווווווווו
מור'צי 😊
מורצ'י פרט חשוב יש לי להזכיר לך- אני אוהבת אותך יווווווווווותר 😊
QUOTE (פיקולו @ 23/03/2006) יפיתי-דבירוש: יפיתוששששששששש מקסימה שליי אין
םשוטט תמי דיודעת להגיד מילה לטובה ולתמוך ולעזורר
ממש בזמןןןן המצב רוח שליי מס'ה על הפנים והצלחת לעלות לי חיוךךך
בלי דמעותת!! לפ יוו!! מואהההההההההה
ווואייי איזהה חיוךךך ענקי העלתת לי עם התגובההה שלךךךךךךךךך 😂 😁
וברוררר שלךך תמידדדדדדד אני אגיד מילההה טובהההה!!!
אין בךךך שוםםם דבררר רעעעע אזז את לא מותירה לי ברירה חעחע..
מאמוששש שיליייי מהממתתתת שלייי מה יש לךךך?!
למהה מצב רוח על הפנים?!
וואייי אני דואגתתת לךךך נסיכונתתת!
אז תדברי איתייי דחוףףףףףףף!!!
אם אני יכולה לעזור לך אני אעשה הכלללללללללללל!!!!!
אנייייייייייייייייייי
אוהבתתתתתתתתתתתתתתת
אותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מאודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
את הילדהה הכי נדירהההה שהכרתי בחיים שלייייייי!!!
חח קראתי שובבב את הקטעעע הוא כל כך יפההה שהייתי חייבת לקרואא אותו שובבב... 😁
מוווווווווווווואאאאאאאאאאהההההההההה
שלךךך תמידדדדדדדדדדדדדדדדדד
יפיתי 😍 😍 😍 😍
מורצ'י יפה שליייי....
מצד אחד זה עצוב בטירוף , עצוב שיש אנשים שצריכים לחיות בצורה כזאת, בתוך בועה בתוך עצמם, בלי להוציא את ההרגשות שלהם את הכאב שלהם את הזעם שלהם, ומצד שני זה מדהיםםםם, הכתיבה שלךךךךך, מדהימה!!!!
תמשיכייי לכתוב לנו תמיד, יש לך את זה
לידורי.
נ"ב-
לאלו ששומרים דברים בבטן, תדברו, תוציאו, זה לא טוב לשמור בפנים.
ולאלו שעיוורים, תהיו ערים אל החברים שלכם, אל אלו השקטים אולי יש להם בפנים הרבה להגיד, אבל הם פשוט לא יכולים, אל תהיו אטומים, שבו לשיחה ותדברו על הכל.
