שלום לך... הפסיכולוג הצעיר ישב שם עם פנים מחויכות מקבל את פניי
בצורה יוצאת דופן
התקדמתי בזהירות ונכנסתי עם אימי קצת חוששת ממה שיקרה בחדר הלבן
והמשעמם הזה
מממ...אז את לי הוא אמר סוקר אותי ומחייך
כ..ן.. עניתי קצת מהססת.
בוא תשבו הוא הזמין אותנו לכורסאות הגדולות בצבע ב'ג
ישבנו אני ואמא זו לצד זו שאני מסתכלת על החדר הלא מוכר הזה
טוב אז לי...?לי...?
כ..ן.. כ..ן עניתי במהירות שחזר על שמי פעמיים
את איתי??הוא הסתכל בי בעיניים העמוקות שלו מחכה לתשובה
כן אני איתך אמרתי
טוב עדיף שאני יצא אמרה אמא ופנתה אל הדלת...
זה מתאים לך לברוח דווקא עכשיו סיננתי
מה? היא הסתובבה לרגע..
כלום כלום ביי אמא
טוב אז אני הלכתי להתראות יפה שלי שתסיימי תתקשרי אני יבוא לקחת אותך!
בסדר אמא... עניתי באדישות והיא סגרה אחריה את הדלת
טוב לילו'ש הוא הסתכל בי במבט מקבל פנים
אני ירון אני לא בא לשפוט אותך אני רק רוצה להקשיב ,לדבר תשטפי אותי
אומרים שהכי קל לשתף אנשים שלא מכירים
הנהנתי בראשי
אז בואי תספרי לי מה קרה באותו יום? אמר והסתכל בי
זה היה יום גשום מלא שלג בכל מקום אני לא ישכח את זה אמרתי ועיניי התחילו לדמוע
רכבו על הסוסים שלנו טל היא סיפרה לי על איזה בחור שהיא אוהבת
אני לא זוכרת את שמו כנראה לא הייתי עסוקה בזה כל כך
וצחקנו,צחקנו על משהוא וגם זה מעורפל
החלטנו לפנות לקיצור דרך וככה עשינו התחלנו לעלות על ערמת שלג לכיוון
הכביש הכול כבר התחיל להחשיך
פתאום הסוס של טל התחיל מחליק היא איבדה שליטה ונפלה ממנו אני ניסיתי לעזור
ולתפוס את המושכות אבל הרגלה נתפסו ברגליות
ואז המשאית התקרבה וניסתה לבלום אבל זה לא עזר והיא החליקה
לעברנו קשת הסוס שלי מיד התרומם לעבר המשאית ואני נפלתי ממנו
אבל טל אלוהים טל... אמרתי ובכיתי כמו שלא בכיתי לעולם
הוא פגע בה חזיתי והיא מתה
ואני? אתה רואה אותי עכשיו!!! הרמתי את קולי עם רגל קטועה ...
מי ירצה אותי עכשיוווווו!! מי ירצה אותיייי!!
אני לא מועילהה כברררר
וקשת... קשת נראה נורא רוצים להרדים אותו שלא יסבול עוד כאב
שירדימו גם אותי ממלא אני כבר לא שווה כולם צוחקים עליי
אני לא רוצה את זה יותרר אמרתי לירון בעיניים דומעות
הוא הסתכל בי בשקיקה שיניו מזילות כמה דמעות
הוא קם לעברי וחיבק אותי כמה הייתי זקוקה לחיבוק הזה עכשיו
יותר מאי פעם
הכול יהיה בסדר הכול יהיה בסדר הוא הרגיע
אני יעזור לך את תצאי מזה אמר וחיבק שוב וניגב את הדמעות שזלגו מעיניי
בואי הוא אמר מחייך ונתן לי יד..
לאין? אמרתי בהיסוס
בואיי!! האיץ בי!
הלכתי אחריו נכנסנו למכוניתו ונסענו נסענו לאורווה שם נמצא קשת
ראיתי אותו והוא הסתכל בי נבהל והשתולל הוטרינרית באה לעברנו ופתחה את הדלת הוא שתק מיד!
התקרבתי אליו אבל הוא מיד התחיל להשתולל
התחלתי לדבר איתו בשקט הוא קיבל את מה שקרה בדיוק כמוני
ואני הייתי לו כמו פסיכולוגית מרגיעה בדיוק כמו ירון
זה לקח לו זמן אבל הוא נרגע והרשה לי ללטף אותו
פרוותו הייתה נעימה למגע ולרות הפצעים שעדיין לא הגלידו
אבל זה קל לעומת מה שמתחולל בליבנו מאז האירוע
הוא שכב פתאום וכמו נתן לי סימן לעלות...
אבל אני פחדתי ונבהלתי עשיתי צעד אחד לאחור אבל ירון תמך בי נגע בכתפי
כמו אומר אני איתך אל תפחדי!
עליתי על גבו בזהירות והוא עלה אחריי והסוס התרומם
כמו חזר לחיים והכאב של הפצעים קטנים לעומת החיסור שלי
והנקיפות מצפון שהוא חש ממה שקרה ...
אמר לי ירון הוא ניסה להגן עלייך ...ולא הצליח בגלל זה הוא התנהג ככה
הוא חיבק אותי והתחלנו לדהור מחוץ לאורווה לעבר השדות הפורחים
הצבעוניים..
אוליי לעתיד טוב יותר וימים זוהרים יותר
אני וירון ...וקשת
וזיכרון של טל ישאר איתי לנצח ...אחרי שהתאוששתי הוספתי לשמי טל...
והפכתי לליטל כן! זה שמי החדש
אני וחברתי שהלכה לעולם טוב יותר שוב מאוחדות בנפש
ותמיד ביחדדדדד!!
תגיבו לי זה חשוב לייי
יום מקסיםםםם!!
מור'צי 😊




