נתחיל מזה שאני לא אכנס בהיריון נסיים בזה שאם כן אז הפלה
[QUOTE]ויש סברה אחרת שהנשמה נכנסת רק בחודש השלישי.
וחוץ מזה, עד החודש השלישי הפלה זה לא "רצח" כי אין עדיין תינוק אלא כמה תאים מסכנים מורכבים יחד.[/QUOTE
ועוד בנושא אם כבר הפלות, הייתי עושה גם הפלה במקרה שהייתי מגלה שהילד שלי יהיה עיוור או חירש או נכה הוא לא צריך לסבול.
ואני מכירה אחת שעשתה 3 הפלות ובצדק הייתי מעדיפה לא להיוולד בכלל מלהיוולד לאמא כזאת שרמוטה.
ומה אם יש לתינוק מום?
נגיד תסמונת דאון?
טאי זקס?
CF?
כל מיני דברים כאלה?
הייתן מפילות?
אני לא יודעת =\...אני מתנדבת עם ילדים כאלה וזה ממש שונה מלגדל ילד כזה..לדעת שאין אין עתיד אין כלום וכל היום להיות כבולים אליו.
אני חושבת שבלב כבד הייתי עושה.
היתה תוכנית בערוץ 22 לפני כחודש חודשיים על ילדים שנולדים עם נכות [לרוב פגים] והיו שם כמה אמהות שרצו לעשות המתת חסד אבל הרופאים לא הביאו בגלל האמונה העצמית שלהם שזה רצח!
זאת פשוט חוצפה והראו כמה שהאמהות האלו סבלו וכי היו כמה תינוקות שחיו 3 חודשים ונפטרו אבל הם סבלו ב-3 חודשים מניתוחים וזריקות והנשמות ולרופאים פשוט לא אכפת.
זאת פשוט חוצפה. הייתי תובעת את הרופאים האלו זה ממש לא היה מעניין אותי האם הם מאמינים או לא מאמינים.
יש כל מיני אנשים בעולם.
שמעי, אמונה זה דבר בלטי ניתן לשליטה אצל בנדם. זה דבר מאוד חזק... אבל אני מסכימה איתך ב-654856328763278% שזאת באמת חוצפה.
שיעמידו לשניה את עצמם במקום הנשים האלה וירגישו איך זה.
אנשים חרא פשוט.
צודקת אבל למה החיים של הילד שלהן צריכים להתנהל ע"פ האמונות הדתיות או המוסריות של הרופאים?
אם זה מום הייתי עושה הפלה אבל תלוי איזה. אם זו נכות קלה לא הייתי מבצעת הפלה אבל אם הייתי יודעת שאיכות החיים של הילד תיפגע באופן משמעותי ושתיהיה לו נכות גדולה מאוד בהחלט הייתי עושה.
הבעיה במדינת ישראל שאין חוק המתת חסד...
מה לדעתך נכות קלה? גם אם חסרה לך יד זאת נכות שהורסת לך את החיים,
אני באמת לא היתי רוצה ללדת ילד שיסבול כל החיים שלו.
לחברה שלי היתה אחות ז"ל היא נולדה עם פגיעה במוח והם ידעו אבל בכל זאת החליטו ללדת אותה היא היתה אוטיסטית היא רק שכבה על המיתה ולא זזה, היא לא ידעה לדבר ולא שמעה כלום ואפילו את הצרכים שלה היא עשתה בחיתולים כמו אדם מת ששוכב אבל אצלה פעם הלב
זה סבל גם לה וגם להורים, היא נפטרה בגיל 12.
לה לא היו חיים וגם להם אין, כל שבוע הם מבקרים בבית קברות ורק הזכרונות נשארו.
למה לעשות דבר כזה?!
בחיים לא !
זה התינוק שלי הילד שלי ... שילוב שלי ושל האהוב שלי ..
בשרי מבשרי ..
גם אם הייתי רוצהה , לא הייתי מפיחלה
קארין, אבל אם זה מסטוץ?
או מסתם יזיז?
ואם זה בטעות וקונדום נקרע?
ובגיל הזה שלך ואת לא רוצה?
או בגיל יותר מאוחר אם את יודעת שהתינוק יוולד עם מום?
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
סטוץ !?
למה מה אני שרמוטה ?
קיצור אני לא ישכב בשביל סטוץ בחיים ..
ויזיזים ? אין לי ולא יהיה יל בחיים !
אם זה מום אז אני מעדיפה למות יחד איתו
אויי ויייי..
טוב נדבר עוד כמה שנים כשתגדלי קצת חח [בלי כוונה להעליב או משהו 😊]
QUOTE (kisska @ 19/04/2006) מה לדעתך נכות קלה? גם אם חסרה לך יד זאת נכות שהורסת לך את החיים,
אני באמת לא היתי רוצה ללדת ילד שיסבול כל החיים שלו.
לחברה שלי היתה אחות ז"ל היא נולדה עם פגיעה במוח והם ידעו אבל בכל זאת החליטו ללדת אותה היא היתה אוטיסטית היא רק שכבה על המיתה ולא זזה, היא לא ידעה לדבר ולא שמעה כלום ואפילו את הצרכים שלה היא עשתה בחיתולים כמו אדם מת ששוכב אבל אצלה פעם הלב
זה סבל גם לה וגם להורים, היא נפטרה בגיל 12.
לה לא היו חיים וגם להם אין, כל שבוע הם מבקרים בבית קברות ורק הזכרונות נשארו.
למה לעשות דבר כזה?!
תיראי, בלי יד אחת או רגל אפשר עדיין לחיות. אז נכון זו נכות לא כל כך קלה אבל יש הרבה אנשים שמאבדים יד ורגל וחיים חיים טובים מאוד. והייתי יולדת אם זו הייתה נכות כזו.
אבל אם זו הייתה פגיעה מוחית כמו שסיפרת אז הייתי מפילה. לזה התכוונתי מההתחלה. במצב כזה לילד אין חיים נורמלים, אפשר לקרוא לזה בכלל חיים?