*פשוט תודה*
אין יותר מה להגיד, מה שהיה היה, אין לחזור לעבר במכונת זמן, שלא קיימת.
אין בפי הרבה מילים, לך לומר.
תזכור שהיית חלק בלתי נפרד ממני, מהחיים אשר יותר קצרים ממה שאנחנו חושבים.
אולי שם בשמיים, לייד ה' וכל שאר המלאכים, יותר טוב לך.
מקווה אני שכן, שאתה עכשיו מחייך, שהנשמה שלך מאושרת.
אולי אני נותרתי כאן, בלעדיך, זה אכן היה קשה, אבל הסתדרתי, כמו תמיד.
הייתי בשבילך כמו שאתה היית בשבילי, חלק בלתי נפרד מהחיים.
אתה בשבילי חלק מהעבר, חלק בלתי נפרד, אך ורק מהעבר.
הבנתי אחרי תקופה ארוכה, שהחיים הם הוגנים, למרות שה' לקח ממני מישהו שהיה חלק בלתי נפרד ממני.
עוד מישהו מבין כולם, אבל לא נכניס אותם למכתב שלך אני כותבת.
המכתב שהייתי רוצה להביא לך, אך אין באפשרותי לעשות זאת.
אולי אתה יודע, שכל לילה ולילה חולמת אליך.
מאז המקרה האיום והנורא ההוא, שבו ה' לקח אותך עליו.
בלי רחמים, באכזריות, לקח נער שאהב את החיים ופחד מן המוות.
אולי עכשיו אתה כבר לא מפחד, יותר נכון בטוח לא מפחד, אין לך כבר ממה.
גרמת לכל כך הרבה אנשים לאהוב אותך, אם חיוך מקסים ושתי גומות חן.
עם עיניים ששיקפו את מצב הרוח שלך, גם כשהיית עצוב וגם כששמח, לא היית צריך לדבר, לפי עייניך ראו זאת.
תמיד עודדת את כולם, להמשיך קדימה, להשאר אופטימים בכל מצב.
נכון אומרים, ה' לוקח רק את הטובים, הוא רוצה את הטובים לצידו.
כל כך קשה להפנים שמעכשיו צריך להוסיף לשמך ז"ל, כי אתה, כבר לא איתנו.
כל כך קשה להמשיך בחיים, כשיודעים שאתה לא בינהם, שהנשמה כבר לא נמצאת בגופך.
אולי אתה מבין, שכואב וקשה, שהמצב לא הכי טוב, אם בכלל.
אותו לילה אכזר, שבו הלכת ולא תחזור לעולם.
הלב כבר חצוי לשתיים והנשמה זועקת מרוב כאב.
מבינה שכלום לא יעזור, אותך להשיב כבר אי אפשר.
רק נשארים הגעגועים, הזכרונות, החלומות וכו'...
רק אתה, כבר למעלה.
נותר לי להגיד לך, להוסיף למכתב, לכתוב.
פשוט תודה, על שהכרתי אותך, על מה שהיית, אדם מושלם, שלא יהיו ולא היו כמוהו.
***************
תגיבו ב' ואני לא במצב לענות על שאלות
איך זה קרה, במי מדובר וכו'...




