השבוע בערב פורים זה היה אני ניפרדתי מחברה שלי מזה שנה ו-7 חודשים
הסיבה שניפרדתי ממנה היא כזו שאני לא יכלתי לסבול יותר את זה שתמיד היא חושבת שאני בוגד שתמיד אני לא הייתי נאמן לה ואני הקרבתי המון למען הקשר הזה אני ניתקתי קשרים עם ידידות טובות שהיו לי ועם חברים שהיו לי הכול למענה כי אני אהבתי אותה...
אבל ביום ראשון היא עברה את הגבול שהיא לא הסכימה שאני אדבר עם בן-דוד שגר בחו"ל ושאמרתי לה שאני אולי טס אליו אז היא התחילה לעשות פרצופים וכו'...
אז מה שקרה שאני התעצבנתי כבר לא יכולתי יותר כאילו מה ידידות אין לי בכלל חברים התרחקתי מהם יותר מידי ומה עכשיו גם מהמשפחה שלי אני אני התרחק אז כאילו היא באה אלי כזה ואומרת לי אתה בטוח שאתה רוצה שניפרד אז אמרתי לה שלא אבל היא צריכה להשתנות קצת בשבילי ולהפסיק עם השטויות האלה אז היא אמרה שהיא לא מוכנה להשתנות בשביל אף אחד ופה זה נגמר אמרתי לה שזהו שאני לא אהיה איתה אם היא לא תשתנה!!!
מה אתם חושבים זה מצדיק פרדה או לא?
הדבר הכי קשה כאן שאני עדיין אוהב אותה וזה קשה כי זה היה קשר ארוך
אחי אני עברתי את אותו סיפור בדיוק לפני חצי שנה.....
אני ממש מבין אותך נשמה
תשמע תחשוב מה אתה מעדיף יותר.. לכל אחד יש סדר עדיפויות שונה....
אם אתה ממש אוהב אותה את תסביר לה שאתה לא אוהב את זה.. ואל תגיד לה להשתנות כי אנלא מאמין שהיא תעשה ככה.. היא תשנה לבד ...
תשבו תלבנו עיניינים תגיד לה מה אתה מרגיש ושאתה לא אהבת את מה שהיא אמרה......בקיצור דברו על זה..
(ואחי אל תחליט דברים ברגעים של עצבים אומנם זה קשה אבל שבנאדם עצבני הוא לא חושב רחוק........
(מקווה שעזרתי לך) ...
אחי אין לך מושג כמה אני ניסתי לגרום לה להבין שיש לי ידידות ממש טובות מהבית ספר אבל היא לא מבינה היא כאילו הראש שלה כמו שאני מרגיש היה להפוך אותי רק לשלה ושאף אחד לא יתקרב אלי וואללה הייתי אומר שלום ברחוב לידידה היא ישר אתה בוגד בי איתה וכו' וזה כבר נימאס כאילו יאללה שנה ו7 תקלטי שאני אוהב אותך ותפסיקי עם השטויות האלה כאילו מה לא בסדר איתך למה את תמיד ככה וזה
והיא אומרת לי כי אני אוהבת אותך אז אני תמיד ככה
כאילו אם את אוהבת אותי את לא אמורה לסמוך עלי שאני לא אבגוד בך כי את יודעת שאני אוהב אותך?
אתה מבין אחי הסיפור מזה כבר נימאס כאילו כמה השתדלתי להחזיק מעמד אבל אני רק בן אדם כמה אני יכול לסבול חוסר אמון שכזה אם יש חוסר אמון בקשר אז חבל זה ממש הורס..
תראה אני מאמינה שדיברת על זה כבר לא פעם ולא פעמיים...
אם היא לא תפסה שזה מפריע לך עד עכשיו אז היא גם לא תבין את זה אף פעם.
תכל'ס, זאת כבר בעיה שלה בחוסר ביטחון ואתה לא חייב לסבול בגלל זה.
לדעתי הסיבה שנפרדת היא מוצדקת ושעשית בשכל..
ושאתה צריך לעבור הלאה..
אני מבין אותך אחי אבל אתה אוהב אותה... והיא אותך.. אז למה לסיים???
תשבו תבהירו תעיניינים אחד לשני ותסביר לה כמו שאתה מסביר לי למה זה משגע אותך...
אל תוותר כ"כ בקלות על האהבה שלך נשמה
אם אין אמון אין אהבה
היא לא מאמינה בך? אז מה שווה כל הקשר הזה?
הטעות הכי גדולה זה שהתרחקת מחברים!..אח"כ אתה חוזר אליהם שאתה נפרד מהחברה
צריך לגוון..ולשלב ולהפריד בין חברה לחברים פעם זה ופעם זה
ואני חושבת שעשית לנכון!
אם היא לא מאמינה..באמת בעיה שלה
ורק את עצמו אדם יכול לשנות.. לא אתה יכול לשנות אותה ולא אף אחד אחר
אם היא רוצה היא תשתנה לבד
הכל עובר..בהצלחה
הסיבה שלך מוצדקת אני חושבת
אם ניסית לדבר איתה ולשנות תמצב והיא לא מוכנה להקריב בשבילך כלום אז באמת לא שווה סתם למשוך את הקשר..
לקנא זה בסדר אבל יש גבול
כשזה מתחיל לחנוק אותך אולי באמת כדאי לפרוש
