אני פוחדת..
אני מודה...
אני חוששת..
אולי מאותה תגובה.
אני לא יודעת מה לומר...
מפחדת איך תענה..
רוצה לנשק אותך... רוצה להיות שלך.
הכל כבר לא ברור..
והינה הכל כזה ברור לך.
אצלי מעורפל... לא מובן..
אני רוצה לבכות..
אני רוצה להישתחרר..
אני רוצה לעשות הכל.. וכל זה בגללך.
למה אתה נוטה להישתנות..
אתה נוטה להיות אחר..
אבל כשאתה בעצם אתה.. אני נורא מפחדת.
כי אתה יודע בעומקי לבך..או אולי ראשך,
שאני אוהבת אותך.
וזה מפחיד.. זה מעורר בהלה.
כן.. תאמין.. אני רועדת..
אני מתחילה לפחד.
אני לא רוצה לשמוע את התשובה לא..
סיכויי קלושים...
אני יודעת..
ומזה אני חוששת..
עכשיו אני יגיד לך את רגשותיי..
יגלה אותם..ואתה? תבחר מה לעשות איתנו..
הבחירה בידך...
וזה מה שמפחיד אותי.
שאתה באותו רגע לא תחשוב עליי ועל ריגשותיי.
אלא עליהה..
על החברה שלך..
ומה איתי? מה עם החבר שלי?
אולי חבר דימיוני שלי..
אוף... אני לא אוהבת אותו.. לא אוהבת אף אחד...
אף אחד מלבדך.. הינה אני שוב מודה.
ואני גם כל כך מפוחדת מאותה תגובה...
תגובה שלאחריה יכול לבוא אושר ושימחה..
ומצד שני.. אכזבה והינה עוד דימעה זלגה.
הלווווווואאאאאייייי והתגובה תהיה נכונהה בשבילי..
שאני ישמחחחח ויהיה מאושרתת איתך... סוף סוף..!!
אוףף.. תתפללו בשבילי.
אל תשאלו למה..
פשוט תגידו בהצלחה..
אוהבת אותכם!!!!




