אחריי נטישהה ארוכהההה החלטתיי לחזורר עם סיפורר חדשש והפעםם לסיים אותווו
זיוו תיזהריייי!
@#$בוםם$#@
הרגשתיי משו שפגע לי בראשש
פתחתי תעיניים ראיתי מעליי אנשים פתאום הכל נהייה שחור
~~~~~~~~~~~~~~~~
"זיו? זיוי שלי את ערה?"
הרגשתיי כאב ראשש חזקק ופתחתי לאט את העיניים
הייתי במקום לא מוכר
אני-איפה אני?
"את בבית חולים.. חטפת מכה מכדור.. את בסדר מותק שלי"
אני-מותק שלי? מי את?
"את לא מזהה אותי?
אני-לא
"אני אמא שלך"
אמא שלי?! זאת אמא שלי?! למה אני לא זוכרת אותה
אמא-זיוי את בסדר מותק?
אני-כואב לי הראשש אני מרגישה לא טוב
אמא-זה בסדר מותק.. יהיה בסדר
פתאום נכנס לחדר מישהו בחלוק לבן
"את אמא של זיו?"
אמא-כן
"הבת שלך קיבלה מכה חזקה בראש ויש לה אובדן זיכרון זמני"
אמא-אובדן זיכרון?!
"כן.. אבל זה יעבור תוך זמן קצר"
אובדן זיכרון?! לי?! המילים האלה הידהדו לי בראש
זה כמו לקום לעולם חדש ששום דבר לא מוכר לך בו
ואולי יש דברים שאסור לי לשכוח.. אולי יש לי חבר?! אולי אני אוהבת מישו?!
מה עם המשפחה שלי?! איך אבא שלי נראה?! יש לי אחים?!
דמעות התחילו לרדת מעיני
"לא צריך לדאוג יותר מדי.. היא תהייה בסדר"
אמא-תודה אדוני
הסתכלתי על אמא שלי והתחלתי לבכות
אמא-אל תדאגי מותק אני יהיה איתך עד שהכל יעבור
אני-את מבטיחה אמא?!
אמא-מבטיחה
פתאום נכנסו לחדר שלושה ילדים
שתי בנות ובן
"זיוווווווו"
אני-מי אתם?
"מה?!"
אמא-היא סובלת מאובדן זיכרון.. אל תכבידו עליה יותר מדי
"אובדן זיכרון?! היא לא יודעת מי אנחנו?!"
אמא-לאא..
הסתכלתי על אמא והיא הינהנה לי בראש שהיא יוצאת
שלושת הילדים ישבו מולי והתחילו לדבר איתי
"זיו אני יוני.. אנחנו כמו אחים כבר שכחת אותי?!"
אני-יוני?
יוני-כן יוני.. אנחנו עושים הכל ביחד
אני-לא זוכרתת =[
"אני לירון וזאת רוני.. אנחנו החברות הכי טובות שלךך"
רוני-הכי הכי טובות!
לירון-אנחנו עושות הכל הכל הכל ביחד
אני-באמת?!
יוני-לאא.. הם עובדות עליךךך
לירון-יוני שקט!
אני-אני לא זוכרת כלום =[ מצטערת
לירון-מה את דואגת בשביל זה אנחנו פה
רוני-בדיוק!
יוני-כל מה שתצטרכי אנחנו כאן איתך
אני-תודה לכם =]
ישבנו ודיברנו והעלנו זכרונות
ואז לירון דיברה איתי על משו.. או יותר נכון מישהו
לירון-את זוכרת את בן?
אני-בן?
לירון-כן הילד שאת אוהבת?
אני-אני?!
רוני-כן כן את.. איך את לא זוכרת?
אני-לא זוכרתת =[
לירון-אז עכשיו את זוכרת..
אני-והוא? אוהב אותי גם?
לירון-אני לא יודעת.. וגם את לא.. אבל ר...
לא הבנתי למה לירון עצרה אז הסתובבתי לדלת וראיתי שעמדה בה דמות
זה היה נער.. הוא היה גבוה עם שיער שחור קצר
הוא החזיק פרחים ביד
היה לו מבט עצוב בעיניים
"זיוי שליי.. ילדונת שליי את בסדר?!"
הסתכלתי על לירון ורוני וראיתי את המבט שלהן בעיניים
מבט של אושר אז ישר חשבתי
אני-בן?!
הילד הסתכל עלי בעיניים דומעות ותוך כדי זה כועסות
"בן?! מי זה בן?!"
הבנתי שעשיתי טעות.. אבל לא ידעתי מה לעשות עכשיו
"זיוי זה אני רן.. חבר שלך.. את לא זוכרת אותי?!
אני-חבר שלי?! לירון את ל...
לירון-כן זיו.. יש לך חבר.. שכחנו לציין את זה
רן-איך את לא זוכרת אותי? מה קרה לך?
יוני-היא איבדה את הזיכרון.. היא לא זוכרת כלום
רן-המלאך שלי? איבדה את הזיכרון?
יוני-בוא גבר אני יעשה איתך שיחה בחוץ
הם יצאו מהדלת והסתכלתי על רוני ולירון
אני-אמרתם שאני אוהבת את בן.. אז מי זה?!
לירון-את אוהבת את בן אבל יש לך חבר...
אני-מה?! למה?!
רוני-זה סיפור ממש ארוך
אני-אני אוהבת את הילד הזה שהיה פה? את רן?
לירון-לפי מה שאת אומרת את לא יודעת
אני-לא יודעת?
לירון-לאא.. את מרגישה משו גם אליו וגם לבן
הסתכלתי על שתיהן ובחוץ ראיתי את אותו הנער יושב על הכיסא והפרחים בידו
הוא היה עצוב.. ועיניו בכו
לא ידעתי מה לעשות עם עצמיי במיוחד עכשיו שאני בקושי זוכרת מי אני
פתאום הרופא נכנס
"זיו יש לי בשורות בשבילך"
היה לו מבט עצוב בעיניים אז כבר הבנתי שהם לא טובות
אני-בשורות טובות?!
"אני חושש שדווקא בשורות רעות"
הסתכלתי עליו במבט חושש והוא התחיל לדבר
"אחרי בדיקהה........."
התחלה קצת מעפנהה ומבלבלת אני יודעתתת... אבל אני מבטיחה שבהמשך זה יהיה יותר מובןןןןןן
מקווה שתאהבוווווו
😊 עדידה 😊
טוב אני יודעת שזה רק ההתחלההה
מקווהה שתאהבו בהמשךך
"אחרי בדיקה שעשינו אני יכולה להגיד לך שכבר מחר תשתחררי"
אני-מחרר?! ואלה חדשות רעות?!
"אני מבין שאת שמחה לעזוב אותנו"
הרופא עשה פרצוף עצוב ואני חייכתי
אני-יאא אני לא מאמינהה
רוני ולירון חיבקו אותי ויוני בא מאחוריהם
יוני-ערמת ילדיםם
אני-חחח.. דיי יא מציקים זה כואב
מאחוריהם ראיתי את רן.. עדיין עם הפרחים ביד
רן-זיוי אני..
אני-רן אני אולי לא זוכרת עכשיו כלום אבל אני בטוחה שאני יזכורר הכלל =]
רן-אני יעזור לך בזה =] מבטיח
הוא התקרב ונשק לי
אני-טוב אז תזכירו לי עכשיו איזה כיתה אני?
יוני-בואנהה בלונדינית את לא יודעת אפילו איזה כיתה את!?
אני-חחח.. סתם יא דבע.. אמרתם לי כבר 😛
כולנו צחקנווו
שכחתיי בכלל לספרר על עצמייי
טוב נו מה רציתם קיבלתי כדור לראש
אוקי אז ככה קוראים לי זיו ואני בת 16 עוד כמה חודשיםם 😛
אני לומדת בכיתה י' יש לי שיער שטני עם גוונים של בלונד מתולתל
עיניים ירוקות אני לא הכי רזה אבל אני גם לא שמנה..
יש לי חבר קוראים לו רן והוא ממש מתוק ולפי מה שהבנתי אני אוהבת מישהו אחר שקוראים לו בן..
=יום למחרת=
לירון-יאללההה בובהה הולכיםם הביתת
אני-כן אהה.. סוף סוף
לירון-טוב לפני שנכנסים לאחוזה שלך אל תתפלאי למה היא כל כך גדולה יא טחונה
אני-מה אני באמת טחונה?!
לירון-נו מה?! כמו כולנו!
רוני-כן אנחנו חשים בסביון
אני-חחחחח...
שהגענו לרחוב הבנתי על מה הם דיברנו
אולי לא אחוזה אבל בית גדול יחסית
וילה גדולה עם חצר ענקית מסביב
יצאתי מהמכונית וישר קפץ עליי כלב אמסטף הוא היה גור אבל זה עדיין הפחיד
התחלתי לצרוח ואז אמא שלי הרגיע אותי
אמא-מותק אל תדאגי זה הכלב שלנו
אני-יש לי כלב?
רוני-ידעתי ששכחנו לספר לך משו
אני-איך קוראים לו?
אמא-סטף
אני-סטף? חחח.. חמודד
ליטפתי אותו בראש כי ראיתי את המבט העצוב בעיניו והוא נכנס אחרינו לבית
הבית היה ענקיי מפניםם
לא רציתי לעשות סיור פשוט ביקשתי מאמא שתיקח אותי לחדר
נכנסתי לחדר הוא היה בגוונים של סגול וורוד
ובעצם היה בוא הכל
מחשב.. טלווזיה.. מערכת סטריאו ואפילו דיוידי..
לירון-יאללה טחוני שלי את באה לסיבוב בשכונה?
אני-בטח אבל רגע מה עם רן הוא לא בא?
לירון-רן!? חחח.. נראה לך שהוא יבוא..
אני-למה לא?!
לירון-רן גר בכלל בעיר אחרת.. אתם לא רואים אחד את השני כל יום
אני-באמת?
לירון-כן..
אני-אז איך הכרנו?
לירון-סיפור ארוך..
פתאום רוני צעקה לנו מהקומה למטה
רוני-יאללה מכוערות רדו כל החברה בשכונה
לירון-את באה?!
אני-יאללה בואי
ירדנו למטה אמרתי שלום למאמי שלי ויצאנו מהבית
הלכנו לגן הגדול שהיה דיי קרוב לבית שלי
חיכו שם בערך 10 ילדיים שהתחילו להתנפל עליי
כולם אם אותה שאלה.. אם אני בסדר
לא זיהיתי אף אחד מהם ולפי מה שהבנתי רוני כבר אמרה להן שאני לא זוכרת כלום
הלכתי לשבת על הספסל ליד יוני ודיברנו
פתאום התקרב אליי ילד שהחזיק כדור ביד
היה לו מבט עצוב בעיניים
"זיו אני מצטער"
אני-מצטער? על מה?
"אני זה שזרקתי את הכדור.. לא שמתי לב"
אני-זה בסדר.. אני לא כועסת =] אני יודעת שיעבור לי
"באמת? את לא כועסת עליי?"
אני-לא.. אני יודעת שזה לא היה בכוונה
"וואי אני מזה שמח.. לא רצית שיקרה משו בגלל זה"
אני-אל תדאג
הוא הלך והתחלתי לדבר עם יוני שוב
אני-מי זה?
יוני-זה רועי.. הוא זרק עליך תכדור
אני-אנחנו ידידים?
יוני-ברורר.. חחח..
אני-ברורר עלק.. אל תשכח שאיבדתי תזיכרון
יוני-סליחה אחות שלי
אני-תגיד יוני.. בן גם פה?
יוני-לא.. בן לא מהחברה האלה
אני-החברה האלה?
יוני-חחח.. הוא לא בחברה שלנו
אני-אהההה..
יוני-טוב יאללה בואי נחזור לכולם
קמנו מהספסל וחזרנו לקבוצה
העברנו צחוקים ודחקות היו קטעים שהם דיברו על דברים שלא הבנתי
אבל הייתי בטוחה שאני יזכור את הכל מתישהו
פתאום קיבלתי טלפון
"הולך אני איתך בתלם אוהבים"
הסתכלתי על הצג היה רשום "נסיך שלי" כבר ניחשתי מי זה
אני-הלו?
רן-נסיכהה שליי
אני-מה קורהה מאמי?
רן-אצלי הכל טוב מה איתך?
אני-יותר טובבב..
רן-אני שמח.. אני כבר רוצה לראות אותך
אני-מתי את בא?
רן-אני לא יודע.. את רוצה לראות אותי?
אני-בטח =]
רן-טוב מאמי אני יבוא מחר =]
אני-טוב מאמי
רן-יאללה ביי מתוקה שלי
אני-ביושש
באתי לחזור לכולם ופתאום הרגשתי מישהו מאחורי
"בהמונהההה שלייייייייייייייייי"
לא זיהיתי את הקול הזה
הסתובבתי וראיתי ילדה עם שיער חום כולה קורנת מאושר
"מהה?! את לא זוכרת אותיי כברר אהה?!
אני-אני באמת לא זוכרת
"זיוי? את בסדר"
אני-האמת לא.. איבדתי את הזיכרון"
"נו ועכשיו רציני?"
אני-באמת..
"את לא זוכרת אותי!? את אחותךךך?!"
אני-עוד אחות?
"מזה עוד אחות?! אני הכי חשובה!"
אני-חחח.. את מצחיקה
"אני יודעת.."
אני-אז איך קוראים לך?
"אויי שכחתי ששכחת ממני.. קוראים לי רותם נעים להכיר"
אני-חחחח.. נעים להכיר
רותם-בואנהה זה לא מצחיקק זה יעבור הדבר הזה?!
אני-ברורר.. אבל אני לא יודעת מתי =[
רותם-טוב נו זה יעבור זה טוב =]
אני-חחחח...
רותם-רגע אז את לא זוכרת כלום כלום?
אני-כלום כלום.. למה?
רותם-אז את לא זוכרת את.. אותו
אני-אותו?
רותם-את בן
אני-למה כולם מדברים איתי עליו?!
רותם-מאמי את לא זוכרת מה קרה לך בגללו?
אני-לא.. אז אולי תספרי לי..
רותם-טוב מאמי.. תקשיבי....
הסתכלתי עליה כלא מאמינה.. אני?! יעשה דבר כזה!?
מקווה שעכשיוו יותרר ברורררר
תגיבוו לייי
😊 עדידה 😊
ואיי סוףף😁
המשךך מאמוש
אוהבתתת
מושלםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכייייייייייייייי בובהההההההההה
וואיי כמהה תגובותתתתת =]
אני כבר רושמת לכן המשך
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
רותם-כן מאמי.. ברחת
אני-ברחתי?! למה עשיתי את זה?!
רותם-תקשיבי מותק.. בן הורס לך תחיים ואת לא רואה את זה.. הוא מצליח לדכא אותך כל פעם מחדש
אני-איך יכול להיות? רגע ספרי לי למה ברחתי?
רותם-זה היה שחזרת מהשכונה שלי... הוא גר כמה מטרים ממני וכנראה קרה איתו משו ופשוט החלטת שאת רוצה לברוח
אני-מה!?
רותם-תקשיבי מאמי.. עכשיו שאת לא זוכרת מי את ומי הוא זאת הדרך הכי טובה.. הוא סתם הרס אותך את פשוט היית יושבת שעות ובוכה עליו למרות שהיה איתך את רן..
אני-רן יודע על בן?
רותם-יודע פחות או יותר.. לא אמרת לו יותר מדי
הייתי יותר עצובה מהשיחה הזאת.. לא האמנתי שבן גורם לי לסבל כזה.. מי הוא בכלל?!
ישבתי עוד קצת עם רותם ראיתי כמה שאני חשובה לה והבנתי שהיינו באמת חברות טובות
בדיוק צילצל הפלאפון
"אחים בדם אנחנו אני תמיד איתך"
עניתי זה היה הצלצול של יוני
יוני-אחות שלייי צריך לזוז
אני-כבר?!
יוני-כן כבר 11.. כבר
אני-וואלה?! חחח.. הזמן טס לי
יוני-יאללה בואי שמנה
חזרנו לכולםם אמרתיי שלום יפה וחזרנו הבייתה
סטף ישר קפץ עליי.. כבר לא פחדתי ממנו
יוני-את תסדרי מפה נכון?
אני-כמה שהבית שלי גדולל אני מקווה שאני יצליח
נתתי לו נשיקה על הלחי והלכתי... נכנסתי ישר הבייתה
הלכתי למטבח ושם ישבו גבר מבוגר נער שנראה בערך בן 20 וילד קטן בן 7
אני-מה אמא יש אורחים?
אמא-לא מותק.. זאת המשפחה שלנו
"אז מההה אחותי השמנה איבדה תזיכרון?"
אני-אחותיי?!
"אחותי אחותי... אני אח שלך.. לצערי"
אמא-עידו תפסיק..
עידו-בסדר מה את לחוצהה..
אני-עידו?
עידו-כן עידו אחיך הגדולל..
הילד הקטן קפץ עליי וחיבק אותי
אני-ואתה?
"איתי =]" הוא חייך כולו מאושר
אני-אמרת להם שאיבדתי תזיכרון נכון אמא?
איתי-כןןן =]
אני-חחחח.. ואתה בטח אבא שלי
הגבר המבוגר עמד על רגליו וחיבק אותי חזק חזק
אבא-בת שלי איך יכול היה לקרות לך דבר כזה
אני-אני בסדר אבא.. הכל יהיה בסדרר =]
ישבנו כולנו לשולחן ואכלנו.. גם סטף היה בקצה המטבח וטחן משו שאמא הביאה לו
אחרי האוכל עליתי לחדר.. הדלקתי טלוויזיה סתם ראיתי סידרה ונרדמתיי
=בוקר=
קמתי בבוקר כולי מוכנה לביצפר
לבשתי חולצת ביצפר וג'ינס של לי קופר
סידרתי את התלתלים ובדיוק היה טלפון
על הצג היה כתוב "אח שלייי"
אני-יוניי?
יוני-יפהה זיהית
אני-חחח.. כבר התרגלתי
יוני-יאללה את יורדת אני בכניסה לבית שלך
אני-5 דקות אני למטה.. תיכנס אולי?
יוני-סבבה
שמתי קצת איפור.. הסתכלתי במראה והייתי מוכנה
ירדתי למטה לקחתי שקית שוקו ויצאתי
אני-לא נכנסת בסוף?
יוני-עזביי חיכיתי שתרדי
אני-חחח.. סבבה יאללה בוא לביצפר
יוני-חח..בואי שמנה
אני-אני לא שמנההה =[
יוני-בצחוק מכוערתת יאללה יא צב נאחר בגללך
אני-טוב טוב.. תגיד יוני אתה איתי בכיתה?
יוני-לאא.. גם רוני ולירון לא
אני-מה?! אני לבד?!
יוני-לא.. את עם רותם
אני-אאההה.. אז זה בסדררר =]
הגענו לביצפר.. כולם כרגיל מתנפלים
רועי שוב בא והתנצל על הפגיעה של הכדור.. חמוד הוא =]
שהתחיל השיעור הבנתי שאני יושבת לידו ושאנחנו דווקא ידידים טובים
דיברנו מלא והשלמנו את כל הפערים בגלל השיכחה שלי
~צילצולל~
יצאתי למסדרון סתם טיילתי לי
פתאום נתקעתי במישווו ונפלתי
התסכלתי למעלה לראות במי נתקעתי וראיתי ילד עם שיער חום.. גבוה..
הוא הרים אותי
"אז מהה? את לא צריכה להיתקע בי.. מספיק להגיד שלום"
הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה בלחי הרגשתי חום מוזר כזה
אני-חחח.. אולי כדי שאני ייתקע בך כל יום כדי לקבל חיבוק כזה
"למה את חושבתת?! את גם ככה מקבלת"
הסתכלתי עליו ומשום מה הוא היה מוכר לי.. כיאילו אני יודעת מי הוא
"מה את בשוק?"
אני-לא אני פשוטטט.. לא משנהה
"טובבבב... אז מההה? היינו חולים?"
אני-אממ.. כן בערך
"מקווה שיותר טוב עכשיו"
אני-כן הרבה יותר טוב =] תודההה =] אתה חמוד אתה יודע?!
"חחחח.. תודההה =]"
נתתי לו נשיקה על הלחי
"אהה.. סיכמנו בלי נשיקות"
אני-ומתי סיכמנו את זה?!
"את לא זוכרת?!"
אני-לאאאא...
"חחח.. מצחיקה את"
אני-אני יודעתתתת =] כזאת אני
"טוב מותק אני חייב ללכת"
אני-כל כך מהר
"טוב נו אני ישאר עוד קצת"
הרגשתי הרגשה מוזרהה.. של פרפרים... הוא היה כזהה חמודדדדד
פתאום בא מישהו מאחוריו הוא הסתכל עליי וגם נתן לי חיבוק ואמר שלום
"אז מה זיו? שמעתי היית חולה"
אני-כן.. מה כולם שמעו על זה?!
"חחח.. כנראה... טוב יאאלהה בן אתה בא?!"
בן-אני בא אחי.. ייאללה ביי מתוקה ופעם הבאה אל תשכחי בלי נשיקות
והוא קרץ לי
חייכתי אליו ואז פתאום קפאתי במקום...
בן?! זה בן?!
מצטערת שההמשך קצר פשוט אני חייבת לזוזזז
אוהבתת אותכםםםםםם
מהמםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!
תמשיכייייייייייייייי =]
QUOTE מהמםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!
תמשיכייייייייייייייי =]
תודהה מאמיי אני שמחהה שאת אוהבתת =]
