כשסיימתי ת'שיחה שמתי לב שאמא ואבא כבר סיימו לאכול ואמא פינתה ת'שולחן, חעחעחע לפחות ניצלתי
מזההה חח אבל רק להפעם 😁 . עכשיו מה שנשאר לי זה רק לבדר ת'תיק...
עליתי לחדרי, לקחתי מין תיק גדול כזה של טומי הילפינברג (מי שמכירה אותו) שמתי בו את הבגד ים הורוד
שלי של לי קופר עם הפרח הלבן מהקולקציה החדשה, לבנים, 2 חולצות, 3 גופיות, 3 גינסים,זוג כפכפים,
כלי רחצה, בוקסר ללילה וחולצה גדולה כזאת ו..זהו.. סיימתי! הסתכלתי על התיק מרוצה, סגרתי אותו ושמתי
ליד המיטה.. הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה כבר כמעט תשע וחצי. התיישבתי במיטה והדלקתי ת'טלויזיה
בדיוק בזמן למגרש ביתי. ראיתי מגרש ביתי ואו.סי התכתבתי קצת באייסי ועליתי לישון... לשם שינוי לא
חשבתי ולא חלמתי על כלום 😊 ...
"לירון!! קומי חמודה! כבר תשע!" שמעתי מין קול רחוק כזה בראש... ואז הרגשתי אור חזק בעיניים...
אוי שייט!! היא פתחה ת'תריסים! שונאת שהיא עושה את זהה גרר 😠 ובאינסטינקט של ילדה
מתבגרת טיפוסית התכוונתי למשוך את השמיכה על ראשי אבל היא הקדימה אותי.. וב-ווישט אחד השמיכה
הייתה על הריצפה.. "טוב! טוב! אני נכנעת! אני קמה! אני קמה!" פתחתי את עיני לחריץ דק ומיששתי את
דרכי בדרך לשירותים..הרגשתי ת'פרצוף המרוצה והמחויך שלה בגבי...נוותר לה.. רק הפעם.. 😊
פתחתי את הברז על מים פושרים...נתתי להם לזרום קצת ואז שטפתי את פניי ושיניי, הסתכלתי על עצמי
במראה ופתאום נזכרתי! שייט! שכחתי לעשות רגליים! החלטתי לעשות גם מקלחת קצרה..ככה על
הדרך..ואפשר לומר גם הופעה קצרה...
Since you been gone (since you been gone)
I can breathe for the first time
I'm so movin' on, yeah yeah
Thanks to you (thanks to you)
Now I get, I get what I want
I can breathe for the first time
I'm so movin' on, yeah yeah
Thanks to you (thanks to you)
Now I get (I get)
You should know (you should know) that I get
I get what I want
Since you been gone
Since you been gone
Since you been gone
סיימתי ת'מקלחת אחרי 20 דקות בגלל צעקה מאוד לא ידידותית ומאוד לא מפרגנת.. "לירון! פשוט תפסיקי
לשיר!!! אם את לא יודעת קלי קלרקסון לא באה לארץ!שמעה אותך שרה שירים שלה נבהלה וברחה!"
"חלי! מה את עושה פה?" צעקתי תוך כדי שאני סוגרת את הברז ועוטפת את גופי במגבת ויוצאת מהמקלחת
לחדרי... "מה נראה לך שאני עושה פה יא לא מנוגבת שכמותך?! ואגב חתכת את עצמך" אמרה לי חלי, הבת
של החברים הכי טובים של ההורים שלי ואפשר להגיד שחברה לא פחות טובה שלי. חלי היא הדוגמא
למרוקקית עצבנית טיפוסית וממוצעת...חחח סתם סתם.. רק שלא תשמע אותי!
"אוךך לא עוד פעםם" אמרתי לעצמי בזמן שאני מוסיפה עוד חתך לאוסף...
"חחח לירון יא עקומה אחת כמה פעמים את יכולה לחתוך את עצמך? בחייאת, אם לא הייתי מכירה אותך ויודעת
איזה כישרון את הייתי אומרת את עושה את זה בכוונה" אמרה לי חלי וצחקה...
"טוב חלי דיי לצחוק עליי מה אני יעשה, עזבי ת'רגלים שלי כבר בשקט! ובחייאת תני לי להתלבש, או שאת
נהנת לראות אותי ככה?" אמרתי לחלי והרמתי טיפה ת'מגבת כזה ברגל.. חח בצחוקקק
" חחח איכ איכ יא מגעילה מה נדפקת?! את צודקת עופי עופי להתלבששש אפילו בסיאנס לא הייתי קוראת לך
תימניה לא מועילה אחת!"
"הולכת הולכת, אה לא! בעצם את הולכת! זה החדר שלי יא גנובה!" אמרתי לחלי הזאתי שעדיין צחקה עליי...
"טוב כפרע! אני יצאתי בחוץ! תני שריקה כשאת מסיימתי" אמרה חלי ובאה לצאת "רגע, אבל אני לא יודעת
לשרוק בכלל!" אמרתי לחלי והיא כבר החזיקה ת'בטן שלה מרוב צחוק "אל חח תדאגי חח נשמה חח אני ילמד
אותך חחח... קיצר 10 דקות את לבושה! אני הולכת לטרוף לי איזה עוגה ככה.. ביי בנתיים" אמרה חלי ויצאה
..הערסונת בכאילו הזאת... טחח כאילו היא באמת עושה על מישו רוח.. בעצם כל מה שהיא עושה זה רק רוח..
בקיצור...חזרתי לעיסוקי.. מרחתי קרם גוף עם ריח נעים כזה מבודי שופ והחלטתי להתלבש כבר לנסיעה..
במלא עוד כמה שעות אנחנו נוסעים.. שמתי בוקסר כזה חמוד של סקצ'רז, ג'ינס ברך בהיר מפוקס, וגופיית
סבא לבנה כזאת מפוקס.. ת'אדידס הלבנות שלי עם ה-3 פסי תכלת בצד של good year שמתי אסקדה
(בושם למי שלא מכירה), שמתי ת'עגילי יהלום הקבועים שלי שיורדים ממני ר-ק כשאני עושה מקלחת,
סירקתי את שיערי והייתי מוכנה. הסתכלתי על עצמי במראה והייתי מרוצה ממה שראיתי, ומודה, אני לא
אוהבת להתאפר וגם לא כל כך תכשיטים.. לא יודעת למה הם פשוט אף פעם לא קרצו אליי.
אחרי שסיימתי ת'סיבוב פוזה לאורך כל החדר שלי עשיתי צעידת גאווה לסלון והמחמאות לא איחרו
להגיע.. "יא.. לירנוש..איך גדלת..איך רזית..איזו יפה נהיית.." וכו' וכו' וכו'... כבר היה כמעט 12:00 ואחרי
כל הפטפוטים עם חלי וההורים שלה הם הלכו ואנחנו התחלנו להתארגן לתזוזה.
"לירון!התיקים כבר באוטו!בואי! למה את מחכה?!" אמרה אמי קצת בלחץ..היא שונאת לאחר.. "אני באה אני
באה!" אמרתי אחרי הצצה אחרונה במראה ונעלתי ת'דלת של הבית.
המשכתי..
מקווה שתאהבו..
יצא ארוך..
ותגיבו.. 😢 או שפעם הבאה יהיה יותר קצר חחח
אוהבת המוןןןן
טלוש
טלווווווווש
קראתיי ההכלכלכלכללל ואיןןןןן סיפורררר פשוטטטטט נאדייייייררררר!!!!!!
אני רוצה המששששששך
אני מכווורררררררררררררה!!
בתאאאאאאאלוש=]
אווווווווו איזהה מתחחחח
יאלללללההה שיגיעווו אליהם כבר..=].
בטח יש לה בן דוד ח ת י ך. . .
תתתתמשיכיייי בובה..
מוווואההה
ואו טלושששששששש יפה שלי
פרק מדהיייייייים
מחכה להמשךךךךךךךךך 😊
בתאלוש חנוש יעלוש אוהבתותכןןןןןן ומ-אוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ועדידי... אני עדיין בונה ת'סיפור חמודה.. וסמכי עליי...הולך להיות אקשן..והרבהה
הסיפור עוד לא התחיל...חעחעחע
אוהבתתתתתתתתתתתתתת
טלושששש
לילוש תודה מאמייי
ותודה רבה לכולן.. לא יודעת מי חיכתה באמת ומי לא... אבל בתגובה הבאה
המשךךך
טלושש
"אני באה! אני באה!" אמרתי לאמא אחרי הצצה אחרונה במראה ונעלתי ת'דלת של הבית.
נתתי מבט אחרון ברחוב..נכנסתי להונדה סיביק הלבנה שלנו...ו-יצאנו לדרך!
הנסיעה חלפה לה בשקט...ברקע התנגן הדיסק של הראל מויאל ובחלוןהתחלפו להם הנופים..משדות
ירוקים... לים הנראה כה רחוק ובלתי מושג... לעצים ירוקי עד...ושוב לים...כאילו משחק בנו...וכמובן בסוף
גם לנוף עירוני עם הרבה ביניינים, חנויות ו...גורדי שחקים... כן, כן, הגענו לת"א!
עיניי התחילו לטייל להן דרך חלון המכונית ולבחון את העיר יותר לעומק, זה לא שלא הייתי שם כבר, פשוט
פתאום הרגשתי שאני מסתכלת על העיר בדרך שונה..ועם הרגשה שונה... כאילו המקום הזה יהפוך להיות
כמו הבית השני שלי- וכמה שצדקתי...
לאט לאטובקושי רב פילסנו את דרכנו ברחובות העמוסים והומי האדם.. נו מה ציפיתם? זאת ת"א לא?! ולבסוף נכנסנו לרחוב
מפואר ומרשים מ-אוד למראהה... הרחוב של הווילות... אולי אני ישמע כמו ילדה קטנה.. אבל ממש כמו
ילדה קטנה שאוכלת את כל מה שמביאים לה אכלתי כל דבר ודבר שראיתי שם.. ואפילו הבאתי..גראפס (חחח
מצטערת על הדימוי... והיא לא הביאה גרפס... נו לא יודעת להסביר..דימוי מעוות..יענתו שבעה...באה על
סיפוקה...מקווה שהבנתם חחח) אני חייבת לציין שראיתי הרבה ווילות בחיים שלי, אפילו יש לי אחת כזאת
בבית... אבל מה שראיתי ברחוב הזה- אפילו לא מתקרב לזה בקצת! כל וילה ווילה שם הייתה יותר גדולה מזאת
שבאה אחריה! יותר מפוארת! ומרשימה! גדרות מאבן, עץ, וכל חומר אחר היו פזורות לאורך ברחוב.. כמו
מגנות על הגן הנסתר שנמצא בתוכן... אחוזות שרק בסרטים ובחלומות יכולתי לראות ולפנטז עליהם ופיתאום
הם מופיעות מונחות מול עיניי.. במלוא הדרן... בגודלן הטבעי.. ובכל הכבוד- יש גודל!
לאחר כמה דקות שנראו בעיניי כמו כמה שניות הגענו למחוז חפצנו והאוטו נעצר ליד אחוזה שמן הסתם- לא
פחות מרשימה מכל האחוזות שמקיפות אותה.. הייתה לה גדר אבן גבוהה ומרשימה..ששערה המיוחד והאפור
נפתח לרגלינו בפתאומיות וחשף בפנינו פארק קטן שמקושט בהמון עצים, פרחים וספסלים שמפוזרים לכל
אורכו ורוחבו סביב שביל האבן המעוקל.. בריכת שחיה גדולה בצורת מלבן שאורכה בערך כ-5 מטר וסביבה
מונחים כיסאות שיזוף, שולחנות ושימשיות הייתה ממוקמת במרכזו ובקצה הכי רחוק, כאילו מוסתר מן העין,
הייתה מין פרגולה כזאת מ-ד-ה-י-מ-ה שהוסתרה בין העצים ולידה מזרקה מהממת של מלאכים..כבר במבט
החטוף הזה ידעתי שזה יהיה המקום האהוב עליי...
לאחר ההתבוננות הזאת התחלנו להתקדם לעבר דלת הכניסה ולפני שהגענו אלייה, דלת הבית נפתחה ואת
פנינו קיבלה אישה מדהימהה שנראת 2 טיפות מים כמו אמא שלי חחח רק טיפונת יותא מבוגרת...
"אוסנת!" צעקה אמא שלי ודמעות של אושר זלגו מעינייה..זה נראה לי היה הרגע הכי מרגש שראיתי עד אותו
היום... הם התחבקו והתנשקו וצחקו ובעיקר- בכו חחח בקיצורר איכשהו תוך כדי הצלחנו להיכנס לתוך
הבית... שהיה אפילו יותר מרשים מהבחוץ שלו! הוא היה פשוט ענק! בכל מקום היו מפוזרים פסלים של
מלאכים, תמונות, נרות ריחניים, פרחים, גם גווני הקירות היו בהירים והשרו אווירה של חמימות, אהבה,
שלווה ורוגע.. בבית היו גם הרבה חלונות שקופים ענקייםםםם שמהם היה אפשר לראות חלקים מרשימים
ביותר מהחצר העוד יותר מרשימה שלהם!!!
"לירוני! בואי לפה שנייה! תני לי לראות אותך!" אמרה אוסנת והתקרבה אליי כשכולה מתרגשת.. גם אני
מאוד התרגשתי.. "אוי ילדה שלי! ילדה יפה שלי! כמה גדלת! כמה יפית! את כל כך דומה לאמא שלך! חכי
כשתראי את עומריקי ודורוני שלייי אני בטוחה שתאהבי אותםם דורוני בצבא כרגע..הוא יחזור רק עוד שבוע..
הוא בקרבי הבן שלי" אמרה וראו באיזה התרגשות וגאווה היא מדברת על הבן שלה, חיבתי אלייה רק
גברה "עומריקי חיכה לך! אבל הוא היה צריך ללכת לקנות משהו עם בעלי.. הם עוד מעט יחזרו.. בנתיים אני
יכולה לעשות לך קצת סיור בבית אם תרצי" אמרה אוסנת בהתרגשות אך הרגשתי באותו רגע שלא איתי הי צריכה
להיות .. "לא אוסנת, זאת אומרת, אם את מרשה, אני יכולה לעשות לעצמי סיור.." אמרתי
בנימוס.. "אוישש ברור חמודה!! ביתי מעכשיו הוא ביתךך לתמידד" אמרה אוסנת נשקה ללחיי..חיבקה אותי
חיבוק חם ואוהב והתחילה ללכת אל אמי... ואני? אני התחלתי בסיור.. הבית היה כל כך גדול ומסקרן.. עם כל
כך הרבה חדרים ופניות אבל היה חדר אחד שקרץ לי יותר מכולם.. והחלטתי שאלייו אני יכנס ראשון.. החדר
הזה היה פשוט ענקי! היה בו כל דבר שכל בן טיפוסי היה יכול לרצות אי פעם! פלזמה, מערכת שארבעת
הרמקולים שלה היו בכל קצה בתיקרת החדר... מחשב עם מסך שטוח... מיטה זוגית טיפה מבולגנת.. ארון
ענקי שממנו הציצו בגדים-עם הרבה טעם, פוך כחול בצבע הקירות.. ומעל שידה כחולה יפה היה תלוי גלשן
גדול מרשים ולידו מדף מדליות עוד יותר מרשיםםם
"אני רואה שכבר פגשת את המדף האהוב עלי..." נשמע קול שבא מכיוון הדלת...
המשכתייי מקווה שיצא יפה ושיצא ארוךךך
אוהבת המוןן ומעריכה כל תגובה ותגובה שאתן כותבות- אז לא לייבש
חחחח
טלושש
ואאאאאאי מדהיםםםם
ניראלליי העמרררי הזהה הוא זה שאיתה בפרק האחרוןן!!!
ההההמששששך
ואואואואואואואואואואו מהמממממממממם
חחחחח איזה פירוטים
תמשכיכי מאמיייייייייייי
אוהבת אותךךךך
בתאלוש ויעלוש!!! מדהימות שלי!!! תודה רבה על התגובותתתת
וכמה שאני רוצה לגלותתת אבל אסור לי.. 😢 זה רק יהרוסססס
אוהבת אותכן ה-מוןןןן
ומחכה לעוד תגובותתת
טלושש
תגיבווו לה מגעיייייילים1 😠