לאהוב
להרגיש ולרצות אותו פה, לידי. להתעורר ולחשוב עליו, לתת לפנים שלו להיחרט עמוק בתוך הראש שלי, בשלווה, לבוקר שיהיה טוב. לדעת שזה בסדר, כבר לא להרגיש רע עם המחשבה עליו, בלי נקיפות מצפון, בהבנה שאם ידע שאני חושבת עליו- לא יראה בזה דבר שלילי.
ללכת למקום בו פעם הייתי כואבת נוסטלגיה, אחרי כל מעבר בו הייתי דומעת נוסטלגיה, כותבת זכרון בדם, ושם להזכר ללא כאב בלילה שהיה יפה. הירח בכה איתי, בדמעות בורקות. לילה שכל שניה בו תיחשב שעה ויותר, תהיה אהובה יותר מכל שניה אחרת [כמעט]. לילה של חלום.
שם להביט בעיניים סלחניות בילדה שהייתי, להבין עד כמה הסיפור הזה ביגר אותי. החוויה העצומה הזו, האהבה בעוצמות כואבות. הידיעה שדבר בסדר גודל כזה קיים גרם לי להבין מהו הדבר החשוב ביותר, להבחין בינו לבין זוטות, ואליהן להתייחס כאל זוטות.
בעיניים מצועפות דמעות אני נזכרת, דמעות של הקלה, ומבינה שכמעט שכחתי מהדחקה, מבינה שכל לילות הנהיה כיסו על ימים של חיוכים, קוראת קטעים שכתבתי בתקופה ההיא, נזכרת בדברים שהתערפלו זה מכבר במוחי, נזכרת איך בכיתי לתוך הכתף של נתנאל בכי אצור, כמה אהבתי.
ובשלב מסוים חשבתי שזה נעלם, והנה "עברתי הלאה". וכמעט הצלחת לשכנע את עצמי שאני רק מנסה להשיג את הבלתי מושג; ואולי זו אני שכמעט הצלחתי. היה דווקא נחמד להאמין בזה לרגע- את רק אובססיבית. ושוב הפנים שלך למולי, וכל הנאומים שלחשתי לעצמי נשכחו. אַתה האהבה שלי. הסיפור שהתחיל ריק ונמלא תוכן. לא אהבה ממבט ראשון, גם לא משני. נשתלת בתוכי עד שבשלב מסוים נבטת. וזהו אחד הרגעים שאני זוכרת במדויק, אתה ישבת על הספסל הישן ואני מעלייך, במרחק של אי נעימות באמצע גן ציבורי, לוחשת לאוזנך "אני אוהבת אותך." ואז מוסיפה מתוך צורך שנבע ממקום עמוק שפעם לא ידעתי שקיים בי "באמת".
אני נבוכה ונדמה שאתה אף יותר, שתי ידיים, בן ובת. תמימוּת. ואתה לוקח אותי הצידה ,מסביר שזה לא יעבוד ושאתה מצטער. אני נחמצת, מחייכת ואומרת שאני מבינה, שאני יודעת. אם היית מוסיפה עוד מילה שם- הייתי נמחקת. כל הדרך הבייתה אני דורכת על רסיסי ליבי, הלוך ושוב. משקרת המוני חיוכים ומוסיפה קמצוץ של סוכר. אם כך זה מרגיש- לאהוב- לא ארצה לאהוב לעולם.
מעט רגעים כאלה חיים בראשי, ואותם אני מחייה שוב ושוב. לכאורה- אין סיבה, שכן יש לי את העכשיו שלנו להיות בו [עכשיו מדהים. אתה עושה אותו מדהים]. אבל זו לא אני בסיפורים האלה. וכשאני בוכה, אני בוכה עליהם- לא עלינו.
לאהוב כמו שאני אותך זו המתנה הגדולה ביותר שיכולתי לקבל, ופתאום מתנגן בי שיר שאני לא יודעת את כל מילותיו, אך המילים שאני מכירה מספיקות לי- "כל מה שתרצה, מה שתבקש- בכל כוחי אעשה בשבילך, שבויה בקסמך. רק תלחש, כל מה שתרצי אעשה בשבילך."
תודה על שנתת לי את הלגיטימציה להרגיש [לדעת עמוק, לגעת נכון],
גם אם לא להגיד.
בננות...
תגיבו בבקשההה!!!
זה מאוד חשוב...
אוהבתכם
לימוש😊
זהו??????????????????????????????????:\\\
לימוששששששש
זה כזה יפהה
ומרגששש
ומושלםםםםם
ואת בכלל רושמת מדהיםםם
אני עם דמעות בעינייםם!!
אהבתיי!!
מור'צי 😊
