כשהכול נגמר
הכול נגמר יותר מידי מהר,
משהו שתקוע בגרון , פשוט לא יוצא , משהו חסר.
לא מאמין איך הכול נפל בטעות,
כמו כוס שנשברה , אני אף פעם לא יצליח לחבר את החלקים,
אז אין מה לעשות , ממשיכים.
לאיך שהדמעות זולגות פשוט אין תירוצים,
אבל אין מה לעשות , אז ממשיכים,
אבל אי אפשר , אני מנסה,
או כמה שזה קשה,
אתה לא מבין , גם לא את וגם לא אתם,
רק אני יכול להבין את זה, כמה שזה כואב ,
לא רוצה רחמים, תפסיקו לעשות אחרים יותר מסכנים,
פשוט רק לבכות,
לבכות שהדמעות יהפכו לנהרות,
שיזרמו בלי הפסקה,
שיזרמו בשם האהבה..
כמה קשה לדעת..
עוד צעד אחד והכול נעלם,
אני יודע, ולא יודע מה לעשות,
הדמעות זולגות, הן נוצרו מאשליות,
אז נשאר רק לבכות,
להתחבא מהחיים,
להתחבא מאחרים ,
ואין מה לעשות אז ממשיכים.
תנו לי לעשות הכול בשביל להחזיר בחזרה,
ואז יגיע כישלון ,
אני אבין ואדע,
אף פעם בחיים אני לא אצליח יותר להחזיר אותך אליי,
אף פעם בחיים לא תחזור האהבה,
אף פעם, גם לא בעוד מאה שנה.
הלב בוכה ,
והעיניים דומעות,
כל הגוף רועד,
הידיים מתפלות,
מנסה להחזיק את עצמי , להיות חזק,
אבל הכול נגמר, הכול היה רק ...לרגע קט
לאיך שהדמעות זולגות פשוט אין תירוצים,
אבל אין מה לעשות , אז ממשיכים,
אבל אי אפשר , אני מנסה,
או כמה שזה קשה,
אתה לא מבין , גם לא את וגם לא אתם,
רק אני יכול להבין את זה, כמה שזה כואב ,
לא רוצה רחמים, תפסיקו לעשות אחרים יותר מסכנים,
פשוט רק לבכות,
לבכות שהדמעות יהפכו לנהרות,
שיזרמו בלי הפסקה,
שיזרמו בשם האהבה..
שנים של האהבה נפרצות..
שיר ועוד שיר לא יחזירו אותך אלי,
הדמעות כבר לא זולגות, הם רצות,
כמו כל שאר חלקי הגוף להחזיר אותך בחזרה, אהובה.
ביקור ארוך
מגלגל בראשי זכרונות מאותו יום,
הולכים על החוף,
גלים מתנפצים על הסלעים,
השמים כחולים, בלי עננים,
ורק אני ואת, הולכים ומחייכים.
צפיפות גדולה, אנחנו הולכים,
לתוך חורשה נכנסים,
לא שומעים את הגלים, יושבים על אדמה,
מתעלמים מהקוצים,
מכל העולם מתנתקים.
ממשיכים ללכת,
מגיעים לתוך מקום קסום,
באמצע חורשה אנחנו רוקדים,
על ענפים דורכים, זרדים מתנפצים,
בנשיקה ארוכה אנחנו חוזרים,
אל הים, ואז שוב בורחים.
בחדר שלך יושבים,
שוכחים מהגלים, מתחבקים,
מוזיקה רועשת אנחנו מפעילים ,
את מביטה במבט כ"כ עמוק,
ואני משחק בשיערך,
ומריח את ניחוחו המתוק,
מחשבות קפאו והפסיקו להפריע,
מילים מהפה בקושי יוצאות
בשתיקה אנחנו יושבים, משחק בשיערך,
מלטף את פניך, ואנחנו שותקים.
הגיע הזמן ללכת, ואת מלווה אותי,
חולפים על פני בתים,
והשמים מלאים כוכבים,
את נעצרת, מביטה אלי,
עיניך נוצצות בחושך,
נשיקה עמוקה, וחיבוק לפרידה,
ידיים מחזיקים, הולכים לכיוונים שונים,
אפילו שנתראה בעוד כמה ימים,
מתקשים לשחרר את הידיים,
רוצה להחזיק בך כל הזמן איתי,
אבל זה נגמר, להפעם.
כל הדרך עלייך חושב,
תמונות חולפות בראשי במהירות,
מחפש סיבה ,מחפש טעות,
לא מוצא, ואז מבין- היה מושלם.
אממ.. אני מקווה שיצאו בסדר... חח תגובות?
אגב, קוראים לי מורן, ואני בן😊




