"אתה אוהב אותי? אתה בטוח..?
אני לא רוצה שתגיד לי סתם מלחץ, או מחוסר ברירה..
תגיד לי רק אם זה בא מהלב ..
אז אתה אוהב אותי?
כי אני אוהבת אותך..
אוהבת אותך המון, הכי שאפשר.. אבל אתה יודע את זה כבר..
השאלה מה איתך..
אני כבר מסוקרנת..אני כל כך מחכה לתשובה..
נו החלטת כבר? אתה יכול לענות לי? נווו.. כן או לא?
ברור שכן!,נכון?..אני לא טועה?..
אין סיבה שבעולם שלא תאהב אותי!..אני לא יכולה לחשוב על אחת
ואתה?... טוב נו ברור שאתה לא יכול! נווו..אז כן או לא?!
אוהב או לא אוהב!?" היא רק דיברה ודיברה, ומרוב לחץ לא שמה
לב שנדנדה לאהוב ליבה יותר מידי עם שאלת האהבה הגדולה..
"למה אתה שותק?! נו יאללה תגיב! מה נראה לך שאני??..
אני במתח כבר!.. נכון שאתה אוהב.. נו תגיד את זה..
תגיד את זה! תגיד את זה כבר!" היא אמרה ומשכה בחולצתה..
הוא לא ענה,רק עמד מולה ונדהם כמה חיכתה לשמוע את
שלושת המילים הללו.. שלא מביעות בעצם שום דבר בשבילו..
"את כל כך רוצה לשמוע את זה?" הוא שאל..
"כן! מאוד.. נווו... אבל אל תגיד סתם! רק אם באמת!
לא שאני לוחצת או משהו!" היא אמרה וחייכה..
"אני צריך ללכת, מחכים לי" הוא אמר וניסה להתחמק מהשאלה שלה..
היא לא ענתה לו, ורק ברחה מהמקום בריצה...
לאחר כמה דקות נשמעו קולות האמבולנסים וניידות המשטרה בקרבת מקום
'מעניין מה קרה?' שאל את עצמו הילד.. ואפילו לרגע קט לא חשב שקרה
משהו לחברתו..לנערה שאוהב..
"מה קרה אדוני השוטר?" הוא שאל את אחד השוטרים שעמד המום בקרבת
התאונה.. "תסתכל ותראה בעצמך" הוא אמר..
כשהילד התקרב הוא ראתה את חברתו מושלכת על הרצפה, מסביבה שלולית דם..
ופניה וגופה פצועים קשים.. הוא צרח..צרח מבכי.. ולא ידע מה לעשות עם עצמו..
"האם היא מתה?!" הוא החל לשאול את צוות מד"א שהיה באיזור.. "לצערנו..
זכרונה לברכה" הם אמרו עם פרצוף עצוב וכיסו את גופה.
כמה ימים לאחר מכן התקיימה הלויה בבית העלמין, והנערה באה למנוחות..
"האם יש למישהו משהו להגיד לפני שנתפזר?" שאל מקורבי הילדה..
"לי יש" הוא מיד אמר.. כולם עמדו מסביב, וחיכו לשמוע את דבריו..
הוא חייך, ודמעות זלגו מעיניו ללא הפסקה.. "אני אוהב אותך" הוא אמר ..
והלך משם ..




