טיפים לצילום טוב.

כדאי להשתמש בתוכניות האוטומטיות של המצלמות, רק במקרה של חוסר ידע בצילום. צילום כזה גורם לצילום שטחי, ומאבד את האפשרויות של הבלטת הנושא, על ידי הקטנת עומק השדה וכדומה.
כדאי לשלוט בטכניקות הצילום הבסיסיות:
להימנע מרעידה על ידי החזקת המצלמה בצורה יציבה,
שימוש במהירות תריס המתאימה למהירות התנועה של הנושא,
שמירה על עומק השדה הרצוי על ידי שליטה במיפתח הצמצם,
וחשיפה בכמות הנכונה על ידי מעקב אחרי מד האור.
כדאי לשלב גם את הטכניקות הבאות:
לדאוג שיהיה מקור אור (אמיתי או מלאכותי) מגבו של הצלם. כלל זה אינו כלל ברזל, ולפעמים יכול הצלם לרצות לצלם צלליות או ליצור אפקטים שונים אחרים.
באור יום לצלם עם הגב לשמש, כך שהאובייקט יהיה מואר, אלא אם כן מצלמים בזריחה או בשקיעה. במקרה שמצלמים מול השמש, יש להפעיל את המבזק כדי להשוות את כמות האור הנופלת על הנושא עם כמות האור של הרקע.
בחשיכה, כאשר נדרשת מהירות סגר נמוכה, יש לצלם על חצובה ושלט, כבל מאריך או טיימר.
בצילום במהירות תריס הנמוכה מ1/60 שניה, יש צורך להשתמש בחצובה, בכדי לייצב את המצלמה.
בצילום מעל אורך מוקד של 300 מ"מ, יש לבצע גם מעל חצובה ושלט, כי במרחק כזה התמונה רגישה לכל תזוזה. אפשרות אחרת היא להגדיל את מהירות התריס כך שמכפלת המהירות באורך המוקד תהיה שווה ל-1. במקרה של עדשת 300 מ"מ רצוי שמהירות התריס תהיה לפחות 1/300 של שניה.
בצילום נוף מקובל לחלק, שליש שמים, שני שלישים ארץ. כלל השלישים נכון ברוב הצילומים, כאשר יש למקם את תחומי העניין של התמונה בקווים בדימיוניים שמחלקים את התמונה לשלישים.
במצלמה ללא אפשרות כיוונון, רצוי לצלם ממרחק של לפחות 2.5 מטרים. כאשר רוצים צילום מקרוב יש להשתמש בעדשת מאקרו.
התמונה צריכה לספר סיפור, ולא לשקף את המציאות השרירותית כפי שהיא קיימת
חשוב להתמקד באובייקט אחד בלבד, ולא להכניס לתמונה מספר רב של עצמים באמצעות שימוש בכיוון נכון של המצלמה או בעומק שדה נמוך.
כדאי להתמקד בזויות צילום לא שגרתיות, אך יש לבדוק כל מקרה לגופו.
לצלם מראש תמונות רבות לכל עניין, באופן כזה שיהיה ניתן לברור את התמונות המוצלחות ולהשליך את השאר. (דבר שתקף במיוחד בצילום דיגיטלי).