אוקייי אז ככה:
א'בדרך כלל אני בכלל לא מגיבה:\ כי זה מעצבן ואין לי זמן לפעמים אבל פה לא יכולתי להיתאפק...
ב'קראתי את כל הסיפור מהתחלה ועד הסוף...
ג'הוא פשוט מדהיםםםםם...
ד' הכתיבה שלך כלכך סוחפתתת וכל כך מרתקת שלא רציתי שהוא יגמר...
אבל כמו שאמרת שלכל דבר יש סוף ואני יוסיף:
''ככל שהדבר יותר מתוק כך גם הסוף קרב יותר מהר''
אוו שקט!!כמה שטויות אני מדברת לא לעניין
שמתי לב גם שלוקח לך לרשום פרקים הרבה זמן וזה ממש מבאס אותי...
כי התמכרתי לסיפור ואני מקווה שתרשום כמה שיותר מהר...
ושוב יש לך כתיבה מדהימהה....
תמשיך ככה...
אם המון אהבה לימוש😊
רגע אולי יש מצב לאיסיקיו שלך? 😛
לימי...חחח..
תודה רבה על התגובה!
את ממש חמודה... העלית לי חיוך..
חח..אני מסמיק...
תמשיכי! ;]
חחח..
טוב,אזז ככה..התחלתי לכתוב ת'המשך..
כבר מאתמול,אבל אני רוצה המשךך ארוךךך אז ייקח לי קצת זמן..
בהמשך היום יהיה בטח... מבטיח!
ואני אשתדל לכתוב כמה שיותר מהרר אבל אל תמיד יוצא לי..
תודה רבה על כל המחמאות..
אושרי!=]
נ.ב- האייסי שלי- 279471006
אושריייייייייייייייי....כותב המשך סופ סופפ😊😊
ארוך ארוךךךךךךךךך...
אוהבתתתת=]
=-לולי-=
ההפפרקק מווקדשש לליימייי המתווקעעעעעעעעעעעע
המשך:
פחות או יותר השתתפתי בשיעור,הייתי יותר בעולם משלי,והמורה שמה לב לכך! "אדון אושרי הנכבד?" שאלה המורה שהתקרבה עד למקומי בשורה האחרונה ונעמדה מעליי ממלאת אותי במים טבעיים... בקושי והרמתי את ראשי מהשולחן,לפי קול צחוקם של הילדים לכיתה וההרגשה של האמבטיה שהמורה עושה לי ידעתי שהיא מעליי... "אתה מוכן לקום? פה זה לא בית הארחה!" היא צעקה והמשיכה להרטיב אותי..."אני קם..." אמרתי משפשף את עיניי והמורה בוהה בי... לאחר כמה שניות שנראו כדקות שבהן בהתה בי המורה היא הרימה את ידה שהחזיקה את ספר האזרחות שנח לה על המותן בשעה שצעקה עליי והתחילה לקרוא בו... עשיתי את עצמי כמקשיב לה אך חזרתי לעולמי שלי...
דמיינתי את שערה מתבדר ברוח,ראיתי כיצד קרני השמש נחו על שיערה וצבעו אותו בצבע חום שבהק עוד יותר כששהתה בשמש,שמעתי את קול צחוקה מהדהד במוחי,הרגשתי איכשהו את מגע ידה המלטפת את לחיי ואת עינייה הטהורות מביטות אל עיניי,דמיינתי אותנו מתנים אהבים,צמודים זה לזו,
מתנשקים נשיקות קצרות ומגרות ואחרי מספר נשיקות קצרות באו כדרך קבע נשיקות ארוכות,חמימות ורטובות..."אושרי? אושרי?" אמרה לי רוני בשעה שמרפקה ננעץ בביטני..."תקום!" לחשה לי בשקט ואז הבנתי שאני בצרות..
"שוב אתה אדון אוקנין?" חזרה המחנכת ועשתה לי אמבטיה שנייה.... הפעם,בשינוי מהפעם הראשונה קמתי ישר ואמרתי לה שאני מצטער..."הנה,אני אפילו מעתיק!" אמרתי לה ומראה לה את המחברת של רוני,שאימצתי כשלי...
"זה לא הכתב שלך!" אמרה המורה ואני בטיפשותי המשכתי להתעקש שזו המחברת שלי..."אני לא אתווכח איתך,אתה ואני,חדר המנהלת,בהפסקה של 12!" אמרה המורה בשעה שלקחה את המחברת מידי ,סגרה אותה והניחה אותה בחזרה בצד השולחן של רוני..."אני מצטער.." אמרתי לרוני אחרי שמורה הלכה..."זה בסדר.." ענתה ועסקה בענייניה... "מה אני אעשה? היא תסקול אותיי!היא תאכל אותי בלי מלח המורה הזו! מה לי ולמנהלת עכשיו? זה לא טוב על היום הראשון כבר לחדר המנהלת!" הירהרתי לעצמי ואז נשמע הצלצול שמורה על חמש דקות מעבר,שיעור ואז ההפסקה של 12....פסקתי ממחשבותיי על זה ויצאתי החוצה,הלכתי לברזייה...."בוא איתי!" אמרתי ליאיר שנכנס לכיתה בשעה שיצאתי ממנה..."יאללה!" אמר לי יאיר והתקדמנו לעבר הברזייה... רכנתי לעבר הפתח שממנו יצאו המים ושתיתי בזריזות.. זזתי הצידה ונתתי ליאיר גם לשתות.. לאחר שתי דקות ששתינו חזרנו בחזרה לכיוון המסדרון של השכבה שלנו ולפתע,נשמע הצלצול....נכנסנו אני ויאיר לכיתה וממולנו כבר ניצבה המורה.."תעמדו בצד,אתם מקבלים איחור!" היינו בהלם,עדיין לא עברה שנייה מהצלצול היא כבר בכיתה.."אבל זו אשמתנו שאת מבלה את ההפסקה שלך בכיתה שלנו? תראי,יותר מחצי כיתה לא נמצאת... תרשמי לכולם איחורים?ועוד על היום הראשון..?" שאלנו אני ויאיר כמנסים להציל את עורנו מאיחור על היום הראשון...."שבו..." אמרה ובחרה שלא להקשיב למה שאנחנו אומרים.... רק התיישבנו, ונכנסו לכיתה עוד קבוצת בנות שהיוותה בעצם את כול בנות הכיתה..."מה זה זה?" צעקה המורה על הבנות שנכנסו לכיתה ונשענו על הקיר כמפחדות..."זה איחור!" אמרה גילי בעלת התעוזה... "שמתי לב!" צעקה המורה והורתה לקבוצת הבנות לשבת... לאחר שתי דקות של גרירת כיסאות וסידור הכיתה התחיל השיעור בצורה נורמאלית...איכשהו... "תוציאו ספרים..." כתבה המורה על הלוח...
הוצאנו בשקט ספרים עדיין בהלם מהצעקות ששמענו ברגע זה...
"כמו שאתם בוודאי רואים,אני בהיריון.." אמרה המורה לערבית,דלית,לאחר כמה שניות של עיון בספר ההיסטוריה... היא הפכה עוד כמה דפים והוסיפה:"אני צריכה לצאת בעוד כחודשיים לערך לחופשת היריון..תבוא אליכם מורה מחליפה... הבי"ס כבר ידאג לזה.." היא אמרה והמשיכה לעיין בספר..."פתחו בבקשה בעמ' 128..." אמרה והתחילה לכתוב בערבית על הלוח.....העתקתי כמו ילד טוב ואז היא נתנה עבודה.. בזוגות..
נשענתי על משענת הכיסא כבוחן מי פנוי ואז הרגשתי יד שבאה מצד גופי...
כל כך חיכיתי לפרק חדששש... חחח
אושרי מזה ככה הענישו אותך על היום הראשון?!? בושההה... חחחח 😛
קדימה לעבודה!! עוד המשך!!!
מחכההההה...
מירבקישקישישישישיקיקת... 😊
חחחחחחחחח.. מיירבקייששתת מחוררפפננתת..P=
לאא..
אני תלמיד טוובב.. איחררתתיי השנה רק פעם אחת..חח
אבל זו כיתה ח'. לא זוכר..חחח..
סופ סופ פרקקקקקקקקקקקקק😊😊😊😊😊..........
מי זו הייתההה???...ת=מ=ר??!?!?...
המשךךך...
אוהבתת=]
=-לולי-=
לוולליי מטומטמתת שליי..
באמצע שיעוורר תמר תבואא?!?
אני והיא לא באותו כיתתה.. פיי,מעמוללהה! P=
חחח
שחרר,תודה על התגובהה!!
=]]]
חחחחח.....זה לא בושה להיות מעמוללל 😉 ...
אז מי זוו?...
נ.ב
ראית ת'תמונה שמןן?..
אוהבתת=]
=-לולי-=
אוווו איזה מושלם אתה כותב מאמי...
אין אני מאוהבת בכתיבה שלך...כלכך שונה מכולם פה...
כלכך מיוחדדד 😛
ותודה על הקדשת פרקקקק חחחחח
אוהבתךךךך המון :]]]
-תמשיך- ככה...וכמה שיותר מהר...
אוהבת
לימוש😊
לוולליי.. ככןן,ראיתתי... אאניי חייב לשים אותה כחתיממהה שלי!!!
שלחי ליי אותהה!!!
לימיק... לימוריק.. חח..
איזו חמוודהה...
חח.. תודה רבבהה על המחמאותת!!!
קראתתי גם את מה שאתת כתבבתת ואת יותרר מוכשרתת ממני!
תודה רבה על התגובהה ואני אשתדל להמשיך כמה שיותר מהרר...
אני אנסה לא לאכזבב!
=]]]
טוובב..אאחחרריי המון זמן(שלא היה בו ביקוש להמשך..)
היה לי חשק להמשיך....
מקווה שתהנו..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסתובבתי במקומי על מנת לראות מי בעל היד הזרה שנגעה בי... ליד בעלת הציפורניים הנקיות,המסודרות והמטופחות נוסף צמיד,לצמיד נוסף פרק כף יד ואז לאחר שגילי שמה לב שלוקח לי שעה היא שאלה "אני יכולה לשבת איתך אושריק?!" ואני,"בשמחה..." עניתי.. הזזתי את התיק שלי מהכיסא שניצב על ידי ופיניתי לגילי מקום לשבת... "מה צריכים לעשות?" שאלתי ואז גילי הסבירה לי.."ואז ככה,ואז צריכים להעתיק את המילים בערבית שבעמוד 139 ולתרגם אותם.."היא אמרה ואני התחלתי כבר להעתיק... היא סיימה להסביר והעתקנו ביחד.. איך שהגשתי למורה את המחברת לבדיקה,נשמע הצלצול.."קח,אני אבדוק את זה בשיעור הבא!" אמרה המורה לערבית,דלית, ואחזה בתיקה וכבר הייתה בדרכה החוצה... "זונה!" מלמלתי לאחר שיצאה מהכיתה ופניתי למקומי בחזרה....הגעתי למקומי וזרקתי בעצבים את המחברת על השולחן..
הבטתי מסביבי וראיתי שהכיתה ריקה מאדם והחלטתי לצאת לבחוץ,לאמפי-תיאטרון של בית הספר,המקום
שבו ראיתי לאחרונה את היפה שלי,תמר..יצאתי מבעד לדלת שהובילה לאמפי והסתנוורתי קלות
מהשמש החזקה של ספטמבר קייצי במיוחד אז כיסיתי בעזרת ידי את עיניי... התקדמתי לאט ועברתי בין נהר
של ילדים מז' קטנטנים ומעצבנים עד שהגעתי לחומה שהיוותה את התחלתו של האמפי...
"אושרי!!!" צעקה נשמעה וקולות של ריצה נשמעו מאחורי..הסתובבתי במקומי וממולי הופיעה
רוני... ילדה בהירת שיער ועיניים חומות,צנומה ונחמדה..."היי!" אמרתי לה וחיבקתי אותה..
"מה קורה?" היא שאלה והתחלנו מפתחים שיחה.. בשעה שדיברתי איתה סקרתי גם את
הסביבה.. מחפש בעיניי המרצדות על פני השטח את תמר...ולפתע,עיניי ננעלו עלייה..
"טוב..חח.. איזה כיף לך!" אמרתי לרוני על עצם העובדה שסיפרה לי על מעשייה אתמול במסיבה
של חברתה.."אני חייב ללכת,שיהיה לך יום נעים.. נדבר?" שאלתי אותה והיא חייכה לי והינהנה
כמסמנת ל"כן"... רגליי הובילו אותי אלייה,או שמא היה זה ליבי? התקרבתי בזריזות אך עם זאת
בפחד וברכיי החלו משקשות.. לא ידעתי איך ל"היכנס" פתאום בינה לבין ענת שדיברו על הספסל
הכחול שניצב קרוב לדלת שמובילה ליציאה לאמפי... "אני פשוט אעבור על ידן.. כאילו אנ'לא שם לב..
נקווה שישימו לב אלי.." התחלתי ללכת.. מסתכל לצד הנגדי מהן אך הרגשתי את מבטיהן נעוצים
בי... המשכתי ללכת אך שום קריאה כגון:"אושרי...בוא!" או משהו בסיגנון נשמעה...
המשכתי ללכת והתקרבתי עוד ועוד לדלת כשהפרצוף שלי לכיוון הנגדי..
לפתעע....
אושיי אל תגיד שלא היה ביקוש להמשךךך!!!
אני ביקשתי ואמרת שאתה אל רוצה להמשיךךךך....
טוב קיצר אני מזה שמחה שהמשכתתתתת!!
היה כיףף לקרוא המשךך מהסיפור שלךך!!
תמשיךךך 😎
מירבקישקיקישיקישיתתת
חעעעעחחעחע...
היה,אבל לא פה..P=
חעחעחע.
תודהה מירבקישיתתת מאווהבבתת!!!
חעחעע..;]
דברי איתיי..
יש לך דברים לספפרר ליי!
