טוב הוא טיפה ארוךך
אבל אני ממש אהבתי...
הוא הראשון שאני כותבת אז תגיבו אל תהיו מבאסיםםםםם
לללללללללללללללאאאאאאאאאא!!!!
נשמעה צרחה איומה מפיו של עמית כאשר היינו בבית החולים ובישרו לנו את הבשורה המרה...
הוא כל כך אהב אותה כל כך טיפל בה..
כל פינק אותה..
לא חשב שהיא תגמור כך..
לא האמין שזה באמת קורה לו..
לפני כשנה הודיעו לנו כי שירה חולה במחלת הסרטן..
לוקמיה..[סרטן הדם למי שלא יודע..]
"זהו סוג הסרטן הקטלני ביותר ושירה קיבלה אותו בצורה שאין לה טיפול..
רק כימיוטרקפיה למשך חודש.. כל פעם בחצי שנה.. אך אנו לא מבטיחים דבר..
נשארו לה שנים ספורות לחיות עד 6 שנים.."
הסבירו לנו הרופאים..
אך שירה לא שרדה אפילו לא חצי מזה..
היא לא עשתה את הטיפולים..
לא הפנימה כי היא באמת חולה בסרטן..
פשוט לא קיבלה זאת..
בתום הבשורה היא נסעה לביתה..
והחלה אורזת מזוודה..
כאשר עמית שאל אותה לאן היא נוסעת?
למה היא לא עושה את הטיפולים שיכולים להאריך לה את החיים..
היא ענתה לו..
"אני לא חושבת שזה מה שיעזור לי..
אני רוצה לנצל
כל יום
כל רגע
כל שנייה..
בזמן הנותר לי לחיות.." אמרה לו..
אך לאן את נוסעת?
למה את עוזבת אותי?
למה את לא נלחמת על חייך?.. עמית התעקש..
אך בליבו ידע כי זה לא יעזור..
כאשר שירה מחליטה שירה עושה..
ולא משנה מה כלום לא ישנה את דעתה..
"אני רוצה לנסוע למזרח..
רוצה לשכוח..
רוצה לחיות עד תוםםםם" ענתה לו..
אז אני בא איתך.. לא אתן לך ללכת לבדך..
לא אפקירך אהובתי.." ענה לה עמיתת
עמית אהב את שירה כל כך..
אפחד לא האמין כי הם ישארו חברים..
הם החלו בחיבת אחים מה שנקרא..
החלו להיות חברים מאוד טובים בגן..
כל הזמן היו יחד..
ואז ביסודי היו יחד באותה כיתה..
המשיכו כך לחטיבת הביינים..
שם נהיו חברים רומנטיים
ובתיכון המשיכו יחד..
לשירה נודע כי היא חולה בלוקמיה..
כמה חודשים ספורים לאחר שהיא ועמית השתחררו מהצבא.. [גם יחד..]
אז עמית ושירה נסעו יחדיו למזרח..
טיילו בתאילנד..
היו בהודו..
נהנו מסין ומהפיליפינים..
וחזרו במפתיע לאחר חצי שנה..
כאשר חזרו כולנו היינו בהלם..
הרי הם היו אמורים להיות שם לפחות שנה..
אך עמית הסביר לנו כי הוא כמעט והכריח את שירה לחזור..
מפני שמצבה מאוד החמיר..
היא נעשתה חלשה מאוד..
התעלפה פעמים לא אחדות..
והוא היה חייב להחזירה הבייתה..
להורים
לחברים
למשפחה..
כשחזרו..
מיד עמית לקח את שירה לבית החולים..
ישר החלו לה טיפולים כימיוטרפיים..
למרות כי הרופאים לא סברו פה אחד שזה באמת מה שיעזור לה..
הטיפולים נמשכו כחודש..
אך הרופאים השאירו אותה בבית החולים הרבה יותר זמן..
6 חודשים שירה הייתה מאושפזת..
6 חודשים של סבל של כולם..
כל המשפחה הייתה שם מידי יום..
החברים באו לבקר..
כל המכרים כולם היו שם מדי יום ביומו..
שירה הייתה אישה מאוד אהובה על כולם..
אך אפשר היה לראו את סבלו העמוק של עמית על עיניו..
לא האמין כי זה באמת קורה..
הוא נסגר בפני כולם..
לא צחק יותר..
בלוויה של שירה..
הוא נשא נאום כל כך מרגש כל כך סוחף..
לכולם היו דמעות בעיניים..
"שירה אהובתי..
כל כך קשה לי להאמין כי את כבר לא איתי..
לא בינינו החיים..
את חמקת לי מבין אצבעותיי..
לא מבין איך הלכת
ואתי השארת כאן..
כל כך שפוף אני..
לא אמשיך להיות אותו דבר בלעדייך..
חיי יהיו אחרים..
כל כך שחורים..
לא מעכל את עזיבתך..
רוצה להתעורר מהסיוט הנורא הזה..
יצא לי לחשוב
מה היה קורה אילו..
מה היה קורה אם..
אך כל פעם אני מגיע למסקנה כי אין ביכולתי לדעת זאת..
אני רק יכול לקוות ששאיפה שאת נמצאת טוב לך..
יכול לקוות שהיכן שלא תהיי תמיד תדעי שבלבי..
תישארי לנצח..
אלוקים לקח לי אותך..
ואני לא בא אליו בתלונות..
כי אני מבין שהיו חסרים לו מלאכים לצידו..
והוא בסך הכל רצה את המלאך הכי טוב בעולם..
הוא רצה אותך....."
הדמעות כבר חנקו את גרונו..
עמית לא יכל לדבר יותר..
אני..
אני לא יכולה לתאר לכם מה הרגשתי..
באותו רגע שעמית צרח..
בבית חולים..
אך עכשיו אני יודעת..
שהצרחה של עמית..
הייתה זו שפתחה את העננים לשניים..
ופינתה לשירה את הדרך,
הדרך לשמיים..
מקווה שאהבתםםםם
תגיבו לי אל תהיו רעים.....
חולה עליכם פורום אהבה!!!
קודםםם כל מאמייי זה יפה ברמותתת ואת כותבת מעלףףף..
אבל מה זה כל העצבות שנפלה על הפורום פתאום? מה עם קטעים שמחים לשם שינוי?!
הכל מוות ואכזבות, מה קורה? אין פה אף אחת מאוהבת שמחה ומרוצה מהחיים חח?!
אימאאאאאאאאאאאאאאאאאא זה הדבר כי מרגש שקראתי
כולי דמעות אלוהים 😢
מאמי זה מהמם כל כך נדיר
ואי אני עדיין בהלם...
אהבתי בטירוףףףף
ולידור את צודקת חחח
אבל לא נורא אולי אנשים ככה מוציאים תעצבות שלהם
על ידי סיפורים או שירים..
לידורי קודם כל תודה על התגובה שלךךךךךךךךךך
חח
אממ..
אין לי כל כך עצבות..
פשוט רציתי לכתוב על משו טראגיי
לא יודעת סתם..
אני דווקא מאוד מאוד מאושרתתת
חחח
ותודה מאמוש..
לאפפ יוווו
וקבלי מזל טוב על המינוי החדש שלך..
[אפילו אם קצת באיחור..]
מווואאאאה
רותם
י-ע-ל..
חח
קודם כל תודה על התגובה...
ואני שמחה שזה מרגש..
אותך..
אם בא לך..
את מוזמנת לקרו את הסיפור החדש שלי..
[יש לי שניים אני יותר ממליצה לך על השני..]
"מרגיש גבר.. אך בפנים תמיד ילד -סיפור שני שלי.."
חח
לאפפ יוווו
ואני מצפה לעודדד תגובותתתתתתתת
רותם
וואו!
הנאום שלו היה ללא ספק אחד החלקים החזקים בסיפור...
הסיפור נוגע, ומרגש.
ביקורת אחת..
במקום לשים "..." אחרי כל משפט, אפשר לסדר את זה בצורה יותר דומה לסיפור, לדוגמה :
עמית מיד לקח את שירה לביה"ח , והרופאים החלו לה את הטיפולים הכימוטרפיים
למרות שפה אחד, הרופאים לא סברו שזה מה שיעזור לה.
הטיפולים נמשכו כחודש, אבל הרופאים השאירו אותה שם הרבה יותר זמן,
6 חודשים שירה הייתה מאושפזת, 6 חודשים של סבל של כולם.
כל המשפחה הייתה שם מידי יום, החברים באו לבקר, כל המכרים כולם היו שם מדי יום ביומו,
שירה הייתה אישה מאוד אהובה על כולם.
אך אפשר היה לראו את סבלו העמוק של עמית על עיניו.
מורןןןןןןןןןןןןןן
חח
שמחה שאהבתתת
ואני תמיד שמחה לקבל ביקורת בונה..
חוצמזה ששזה הקטע הראשון שאני כותבת..
חח
אז ככה..
ש..
ושוב תודה עלך התגובהההה
מוווואאאאהה
רותם
רותמקי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וואיי בובה איפה החבאת את הכישון הזה כ"כ הרבה זמן הא???????
יאווו זה כ"כ יפהההה
אני כמעט על סף דמעות פה!!
אמאאא
הקטע כ"כ מרגששש
כ"כ עצובבב
ממש נכנסת לי ללב עם זה..
חיחייח
בובה תמשיכי לכתוב לנוו
את ילדה מוי מוכשרת!!
מקווה לקרוא עוד קטעים שלך אבל הפעם יותר שמחיםם חיחי
חולה עלייך,
ויקוש=]
מאמי זה פשוט מדהיםם!!!!!
אין לי מהה להגיד
את כותבת מהמם!
QUOTE (רותם-יוני @ 18/02/2006) לידורי קודם כל תודה על התגובה שלךךךךךךךךךך
חח
אממ..
אין לי כל כך עצבות..
פשוט רציתי לכתוב על משו טראגיי
לא יודעת סתם..
אני דווקא מאוד מאוד מאושרתתת
חחח
ותודה מאמוש..
לאפפ יוווו
וקבלי מזל טוב על המינוי החדש שלך..
[אפילו אם קצת באיחור..]
מווואאאאה
רותם
חחח אני שמחה שאת מאושרת מאמי תמשיכי ככה..
אבל אני אישית הייתי מעדיפה קטעים שמחים על עצובים.
ותודה !
אוהבתתת..
מותקתתת את כותבתתת מדהיםםם
וואוו ריגשת אותי בטירוףףף
אחד הקטעיםם העצוביםם ביותררררר
אוהבתותךך המוניםםם
יפיתי=]]
vikile , robertaa, יפיתי-דבירוש-
בנות המון המון תודה על כל התגובות המהממות שלכןןןן
חח
עו תגובות, הערות, הארות.. משו..?
חח
מווואאאאהה
לכולם
השארת אותי קצת בהלם....
אין לי מילים..
זה פשוט מרגש ועצוב בטירוף...
את כותבת מהמם..
באמת יש לך המון המון כישרון...
ואיכשהו אני מצטרפת ללידורי...
אולי תשקיעו את הכישרון הענקי שיש כאן לכולם..
בדברים יותר שמחים...
*ללא מילים..*
יחחססייתת לקטטע ראשון,זה...
מוווששללםםםםםםםםםםםםםםםם!!!
עווד כישררוןן בא לעולםם!!!!
עשית לי חשקק לכתווב..חחח...
עוד מעט.. חעח...
אאחללה כתייבהה,
אוהבבב..
אתר האהבה הישראלי