חיחי תודההה כפרוניותתתתתתתתתתתתת
אוהבתותכןןןןן יפיופות צ'לייייייי
ומחרושש המשךךךךך!!
אוהבתותכןןן המוןןןןןןן
יפיתי=]]
אמאאאאאאאא יפיתייייייייי
זה כזה מדהיםםם, באמת.
אני אומרת לך יש לי דמעותת, אני לא יכולה ...
תמשיכיייייייי
ואני לא זוכרת אם את משתתפת בתחרות, אבל אם לא אז את חייבתתת!!!
חעחע איזהה בובעעע אבל אני הולכת לי לישוני אז אני ממשיכה מחרוששש ביושש כפרוני=]]
לילה טוב יפה שלייי...
ערכתי את ההודעה תיראי שוב..
חעחע איזה בובייייייי!
ולא בא לי=\
גם ככה אני לא אבחר חיחי
אני לאלאלאאא
ולילה טוףף=]
איך שבא לך 😊
לילה טוף מאמי
סיפוור בנוזזוננהה תמשיככי!
יפיתוששזה מהמםםםםםם
מושלםםם
חחח
המשךך מהרר
איזה מתחחח
השארת אותנוווווו
המשךךך מיד!!!!
אוהבת
רותם
וואי יפיתושששש השלמתי עכשיו את כל הפרקיםםםםםם
איזה סיפור מדהים מאמי!!!
תמשיכי מהרררררר...
-=-פרק שישי-=-
היא נכנסה ואת מה שראיתי אני לא אשכח,את מה שהיא סיפרה וכמה היא בכתה..
עד הבית היא לא דיברה...לא הוציאה הגה..
מלבד הבכי..לא ידעתי מה לחשוב..
אמא כבר התחילה לבכות..היא לא ידעה למה לצפות..
חיבקתי אותה..עד שהגענו הבייתה..
"קרן..יפה שלנו..אנחנו פה,בשבילך לכל דבר..שפכי את מכאובייך..את מה שיושב בליבך..ותספרי לנו..כי אין כמו המשפחה..תמיד פה בשבילך..."כך אבא אמר בעיניים דואגות..ואני!?אני פשוט נשארתי בשוקקק!
לא אמרתי כלום..רק חיבקתי אותה..חיבוק תומך,מבין,חם ואוהב...
והיא לא חדלה מלבכות..כולה הייתה רטובה..
ואז הבחנתי בסימן אדום שיש לה קצת מתחת לצוואר.
ואמרתי לה "קרן..תחליפי בגדים..אל תדאגי הכל יהיה בסדר..."אמרתי לה במעט האומץ שאזרתי.
"זה הדבר היחיד שאני רוצה,להתקלח..ואז לישון רק לישון"היא אמרה וכבר התחלתי לבכות..ממש בכיתי..ואבא שלי ניסה להישאר חזק..וחיבק את אימי..קרן השתחררה מחיבוקי..ואמרה לי"לא משנה מה קרה..תדעי שאני תמיד אוהב אותך..אל תאשימי את עצמך את אחותי ואני תמיד אהייה לצידך..לא משנה איפה" אחריי מה שהיא אמרה כל כך דאגתי..מה יש לה?!למה היא אמרה לי את זה?!זה נשמע כאילו שהיא לא הולכת לחזור לעולם..כאילו שהיא נפרדת מאיתנו..ועדיין היא בכתה לא הפסיקה לרגע..
עד שאמא שלי תפסה אותה בשתי ידיה ונענעה אותה ואמרה לה"קרןןן מה יש לך!?תצאי מההלם!תסבירי לנוו!תוציאי את הכלל!אל תאגרי שום דבר בפנים!אחר כך זה יישאר לך חרוט בראש לעולמים!כולנו פה לך דואגים!תדברי רק נקשיב לךך!מבטיחים!"
"אני מצטערת..אתם האנשים הכי חשובים לי..אבל אני רוצה להתקלח לנקות את כל הגועל שיש לי בפנים.."קרן אמרה..ואז מרוב דאגה אבא משך מעלייה את הז'קט..והוא לא ידע שזה יגרום לה לבהלה..היא הסתכלה עליו במבט חושש..ועל גופה הופיעו סימנים של מכות..מסכנה מי יודע מה עבר עלייה...התחלתי לחשוב כבר על הגרוע מכל...לא ידעתי מה לשאול.."מי הבן זונה שעשה לך את זה?!?!"אמר אבא בצעקה וכמעט ועמד לבכות..אמא מיהרה להביא לה תחבושות בכדי לחטא לה את הפצעים.
וקרן אמרה"זה לא יעזור אם אני אגיד לך וזה לא משנה אם תחטאי לי את הפצעים.הם לא מסמלים שום דבר ממה שיושב לי בפנים." אמרה בכל כך הרבה גועל ושנאה..
היא נכנסה להתקלח..ובסלון שררה שתיקה..
אף אחד לא דיבר..ואני רק בכיתי..כל כך רציתי שמתן ימחא את דמעותיי..אחחח כמה שהתחרטתי על מה שרציתי..
היא הייתה במקלחת הרבה זמן..כבר התחלנו לדאוג שהיא לא עשתה לעצמה משהו..
ואמא עלתה לבדוק מה איתה.."קרן הכל בסדר יפה שלי?אנחנו פה מחכים"אמא אמרה לה והיא מיד השיבה "אמא אל תדאגי לי אני כבר טבעתי המים הם לא אלא שיטביעו אותי שוב..אני כבר נמצאת בתוך זה..בתוך המערבולת.."היא העבירה בגופי כל כך הרבה צמרמורת אחריי מה שהיא אמרה..מסכנה שלי.מי יודע מה עבר עלייה..אוףףף למה היא?! למה דווקא היא?!הבחורה הכי שמחה ומאושרת בעולם?!שידעה להעריך כל דבר! וכך ישבתי לי מכווצת את גופי...והדמעות ירדו ללא הפסקה..לאחר כשעה היא יצאה..כבר לא יכלתי לשאת את הדאגה..ואמרתי לה"קרן את מוכנה לספר לנו מה קרה?!"
והיא הביטה בי במבט כה חסר אונים..כל כך מלא רחמים...
"כן..אני באה..."היא אמרה והתיישבה לצידנו..בסלון..כולנו חיבקנו אותה..בשביל שתדע שאנחנו איתה בכל צרה..
"אתה מוכנים לשמוע?ובעיקר את אור..."היא אמרה וכל כך חששתי ממה שהיא הולכת להגיד..אבל הדאגה הייתה הרבה יותר גדולה..לדעת מה יש לה..לאחותי בדם ובנשמה..
"כ..ן" עניתי ספק חוששת ספק דואגת..
"טוב..כמה שזה כואב להגיד את זה..וזה שינה את חיי מקצה לקצה..
אני רואה דברים בצורה שונה..לעולם לא אשוב להיות קרן שהייתה.."היא עצרה בלעה רוק..ניגבה את דמעותייה והמשיכה "וזה הכל בגלל בן אדם אחד..שהחליט שלא אכפת לו ממני הוא רצה להרוס לי את חיי..כמו כל פעם שאני משתחררת הלכתי לי לשבת בגן..קבעתי עם נטלי[החברה הכי טובה שלה מאז ומתמיד]שתבוא לשם שנדבר ונעביר חוויות..כי מאוד התגעגעתי אלייה..היא באה צחקנו ודיברנו..
וכשהיא הלכה היא אמרה לי כאילו שהיא ידעה.."בואי אליי כבר היינו פה הרבה זמן..תחזרי כבר מחר את בחופש יומיים"ואמרתי לה "לא שני,לכי לך אני עוד כשעה אלך..אני חושבת על הפתעה לעשות לאופק..כל כך התגעגעתי אליו.."
======================
כשסיימתי להגיד את מה שקרן אמרה לשני..התנתקתי מהבועה..והסתכלתי בעיניו של אופק..הוא ממש בכה..ולא הרפה מלחבק אותי...
תגיבו אהובות!!! 😂
דייייייי כל כךך עעעעעצובייי 😢
יפיתייי תמשיכיי מאמיי
את לא מבינה באיזה מתח את
משאירה אותי אחרי כ-ל פרק!!