מזההההההההההה??
יפיתושששש לא המשכתת ת'סיפורררררררר.... 😊 😠
נווווווו אני רוצה המשךךךךךךךךך 😕
המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך
אוהבת המונים ת'כישרונית הזאתיייי....
בר כהןן 😊 😊 😊
יאווווו נשמתיי איזה מתוווקההה אתתתתתתת אאאאאאאא אני חולהה עלייךךךך
חחח תודהה שאת לא נוטשת לעולםם 😊
יאא אני כל כך שמחה שממש אהבת את הסיפוררר
חולהה עלייך כפרונההה
ומחר יהיה פרק מוקדש אך ו ר ק לךך!! 😛
אוהבתתת המוווןןן,
יפיתי😊
טובב.. אבל היוםם לא עשית שום פרקקק 😢
איף הסיפור שלך כלכך מושלםם ומרגששש 🙄
אוהבת בר כהןן 😊
חיימשלללללי
איך אני שמחה שקראתי ת'סיפור שלךךך!!!!
הוא כ"כ מרגששש היו רגעים שעברו בי צמרמורותתתת!!
מאמי תמשיכי הכי דחוף בעולם ושאני לא אחכה הרבה כהה?!
חחחח אווהבת אותך מדהימממה שללי (:
ברוששש המשךךך בערב מ ב ט י ח ה!
תווותייי חיימשלייי ידעתי שלא תאכזבי אותייי!!
אוהבתתת אותךך המוונייי כפרונה שילי
מווואה ענקיתת
לאב יו,
יפיתי😊
בובה!@#$%^&*+_()*&^%$#@!@#^&*)(_@#$%^&*)(_()
תעשיייי המשךךךךךךךךךךך אניי במתחחחחח!!!!!!!@#$%^YU
אני מכורהה לסיפורר המושלםם שלךךך!@#$%^
העםםםםם דורשש המשךך כפיי שאתת רואההה אזז...??
ה=מ=ש=ך!@#$%^&
מואהה ענקיתת,
ויק😊
אוצצצר שלללי (:
נו תכתבי המשששך [=
אווווהבת אותך מלא יפפה שלללי 😊
יפיתוששששששששששש
תמשיכייייייי...... איףף אני רוצה הממשךךךךךך
מוכשרת אחתת
אוהבת המונים בר כהן 😊
איזה מהמם!!!
את לא תאמיני כמה בכיתי כשקראתי כל מילה מהסיפור!
זה כל כך ריגש אותיי!
משו' מפחיד..!
בבקשה 100ממת שילי תמשיכיייייייייייייייייייייייייייי=]
😁 😁 😁
ברוששששששששש אל תדאגי ההמשך כבר יגיע
יאאא קוראת חדשההה תודהה נשמה שילייי שמחה שריגשתי אותך חח
זאתי המטרה 😉
אבללל ללללאאאאא לבכותת בבקשה חח
אוהבתתת המוווניי
ומקווה שלא תנטשיי חח
יפיתי😊
יההיהייי השלמתתת!!
יפיופותתת שילייי כבר התחלתי את ההמשך אבל זה ממש קצר=\
ואני צריכה לעוף כבר
אז המשך יהיה לכן אחרי השיר שלנו חחח
אוהבת אתכן המווווןןן
יפיתי😊
-=-פרק שתיים עשרה-=-
כל כך חששתי לצלצל בפעמון..אך לבסוף עשיתי זאת..נשמתי עמוק..כל גופי רעד..שמעתי צעדים,מישהו התקרב לדלת..ליבי החסיר פעימה..ונותרתי קפואה..זה היה הוא,עמר..וכשהדלת נפתחה..הוא הביט בי והלך צעד אחורה,ניסה לעקל שאני,אור עומדת מולו,אור שנעלמה לו לחודשיים,שלקחה ביחד איתה חלק מהחיים שלו..הוא שתק,לא הוציא מילה..כשעינינו נפגשו אחת עם השנייה..מיד זלגו לו דמעות..ובתנועה חזקה ומהירה הוא חיבק אותי..הרגשתי שהוא פחד שאני אחמוק לו מבין הידיים,ששוב אני אעלם לו לחודשיים..
כך התחבקנו למשך הרבה זמן..ממש הרבה זמן,לא רציתי להרפות,ככה להישאר בזרועותיו..כל כך התגעגעתי אליו..הוא נתן לי יד ונכנסנו לביתו,לא היה אף אחד בבית..עלינו אל חדרו,שם ראיתי תמונה שלי,היא הייתה לפני שלושה חודשים,ביום הולדת שלו..בעצם הרגע האחרון שלנו שהיינו כל כך מאושרים,ממש כמו אחים,אז חשבנו שלא ניפרד לעולמים..התמונה גרמה לי לבכות ולהיזכר בעבר,במה שהיה ולא נותר..גרמה לי להבין את הכלום שנשאר..
===================================
"מאממממממממייייייי שילייי תודהה על הכלל אני כל כך אוהב אותך" עמר אמר כשמצאנו לעצמנו רגע של מנוחה לאחר שכל החבר'ה הלכו..בעודו מרים אותי באוויר ומסובב אותי..הרגשתי בעננים..אין דבר שיותר משמח אותי מלראות אותו מאושר..הוא האח שאף פעם לא היה לי..אני כל כך אוהבת אותו..רק לראות אותו מחייך וזה מספיק לי.
"אין על מה קופיףףף שלי" אמרתי ושנינו צחקנו.."איי אני רואה ממש אהבת את היום הולדת אם לא החזרת לי בחזרה שקראתי לך קופיף חחחחחחחחחח" הוספתי ושנינו נשפכנו שם..
"באמת שאין לי מילים,יואווווו כמה ריגשת אותי היום! מת מת מת מת מת מתתת עלייךךךך בובה יפההה!!" הוא אמר..והסמקתי קלות "אין על מה וגם אני חולה חולה חולה חולהההה על השמניי הזההה חחחח" אמרתי והעפתי עליו כרית על הפנים,הוא החזיר לי וככה החלה לה מלחמת כריות קשה!
לאחר כללל הבלאגן סידרנו את החדר,השתדלנו שיהיה בדיוק כפי שהיה..
"אייי אין לנו תמונההה ביחדדד!!העיקר צילמנו את כולם!אבל לא את שתינו לבד!בהמות שכמותנו!" אמרתי "חחח כןן ראסמי שנייה אני כבר מביא את המצלמה.." עמר הלך לסלון והביא את המצלמה עשינו כל מיני תמונות משוגעות..כאלה עם לשון בחוץ וכל מיני שטויות..
"חחח די בואי נעשה תמונה נורמאליות פעם אחת בחיים!" הוא אמר ובצדק,צילמנו כמה תמונות במצב שפוי.."עוד משהו אדוני?" שאלתי והוא צחק "כן עלמתי" הוא השיב
"מה אדוני?"
"בואי נעשה תמונה יותר מיוחדת,תמונה שקסית" בשקסית הוא עשה קול של פקאצה שגרם לי לצחוק..
"כמו?" תקעתי בו מבט מפחיד
"כמו זה.." הרגשתי את שפתיו על שלי..ולפני שהוא הספיק אמרתי "כןן חכם גדול ואיך בדיוק תצלם?!"
"סמכי עליי...יאללה תנשקי ותסתמי!" אמר "חוצפן!!" אמרתי לו בצחוק..הוא התקרב אליי..הרגשתי קצת מוזר,הוא עצם את עיניו..והחל לנשק אותי..לא יכולתי..הרגשתי כל כך רע עם עצמי..
"לא מאמי..בשביל תמונה לא חייב להתנשק!אפשר לעשות בכאילו!" אמרתי
"את צודקת,אבל מה איכפת לך?זה רק בשביל הקטע.." הוא אמר..ומשום מה הוא צודק..אנחנו כמו אחים..זרמתי איתו..הוא שוב התקרב ולפני הוסיף "גם עכשיו תגידי משהו?חח בשביל שאני אדע"
"לאאא" והוצאתי לו לשון..הוא תפס לי אותה..וכך התנשקנו..לא ידענו מאיפה זה בא..אבל זה פשוט קרה...זה היה ספונטני..מבלי כוונה..התנשקנו במשך רבע שעה אם לא יותר..אני לא אכחיש,נהניתי מהנשיקה,הוא כל כך טעים..בזמן הזה הוא צילם הרבה תמונות..כשסיימנו פשוט חייכנו אחד לשני..אין ספק שזה היה יום מוזר,מוזר ומיוחד! ולבסוף הוספתי "מזל טוב" "שלא יהיה לך ספק בכך" הוא השיב וחייכנו..
=================================
כשסיימתי להיזכר..עלה בשפתיי חיוך,עמר נכנס לחדר עם שתי כוסות מלאות בקולה..הוא הגיש לי כוס אחת ושתיתי,לא ידעתי מה לומר,מאיפה להתחיל..
"קודם כל תירגעי,אל תרגישי לחוצה..אני מודה,אני כעסתי קצת..אבל כשאת כאן,לצידי אני רגוע..וכל הכעס חולף" הוא אמר והרגיע אותי..אני כל כך אוהבת אותו,הוא תמיד יודע מה להגיד ומתי,לא נראה לי שקיים בן אדם שמכיר אותי יותר טוב ממנו,אני חושבת שהוא מכיר אותי אפילו יותר ממה שאני מכירה את עצמי..
"תודה מאמי..אבל אני לא רוצה למתוח אותך יותר מדי,אני לא אבקש שתבין אותי כי לא מגיע לי..פשוט רק תקשיב" אמרתי בעצב..ודמעה זלגה לה למורד הלחי..אך עמר עצר אותה,מחא לי את הדמעות..והביט בי,חיכה שאני אדבר..כך ישבנו וסיפרתי לו את הכל,מילה במילה מה סיפרתי לאופק..הוא בכה בין לבין..מיד לאחר שסיפרתי הוא חיבק אותי,חזק חזק אוי כמה שחיכיתי לחיבוק הזה ממנו..זה כל כך מחזק אותי.."אני מעדיפה שכרגע לא תגיד כלום בקשר לזה,לא רוצה לדבר על זה עכשיו,אני חייבת להמשיך הלאה..אם זה בשבילי ואם זה בשביל אחותי..אני אדבר איתך על זה ברגע שאני אהיה מוכנה..אתה מבין אותי נכון?בבקשה תגיד לי שאתה מבין" אמרתי "בטח שאני מבין אותך..שקט יפה שלי,רק אל תבכי..רק לא זה..אני מצטער שכעסתי,לא ידעתי שככה את סובלת,אני לא אלחץ עלייך אני יודע שאת תדברי איתי כשתהיי מוכנה,ואני כאן תמיד...רק תבטיחי לי משהו אחד!" "מה?" השבתי "שאת יותר בחיים אבל תקשיבי לי טוב ב ח י י ם!" הוא אמר והדגיש כל אות ואות,הביט בעיניי עמוק עמוק והמשיך "לא תיעלמי לי ככה,אין לך מושג מה עבר עליי..את בחיים לא בורחת לי ככה וכל דבר שקורה לך,גם אם הוא הדבר הכי נורא שיש את משתפת אותי!ואנחנו נעבור אותו ביחד לא משנה מה!את מבינה אותי?" הוא אמר "בזה תהייה בטוח,אני יודעת שטעיתי ומטעויות לומדים..אתה לא מבין איזה חרא הרגשתי שככה עשיתי לך,לכולכם,כל האנשים שתמיד היו לצידי..וכמה אשמה אני מרגישה בגלל מה שקרה לאחותי..לפעמים כבר חשבתי על להתאבד..אבל כשהייתי חושבת עלייך מיד המחשבה הייתה חולפת מראשי,ידעתי שלא משנה איפה אתה,אתה מחכה לי.." אמרתי וחייכתי
"בזה תהיי בטוחה,אני חלק בלתי נפרד ממך!" ושוב התחבקנו..ולאחר שתיקה קצרה שאלתי "אז אתה בטוח שאתה לא כועס עליי?" "בכלל לא!להיפך,אני כל כך מאושר שאת כאן,יואו את לא מבינה איזה הקלה אני מרגיש עכשיו,אני מרגיש כאילו נולדתי מחדש!" הוא אמר
"איזה חמוד אחח כמה התגעגעתי אלייך!"
"ואני אלייך,כמה דברים כתבתי עלייך,יבוא יום ותראי אותם חח" הוא הותיר אותי מסוקרנת..אני חייבת לראות מה הוא כתב חשבתי לעצמי!
"אוף כבר החשיך.." אמרתי בעודי מביטה מעבר לחלון..
"לא מעניין אותי,את לא הולכת..בבקשה ממך אור,אל תלכי לי" הוא אמר..ומשום מה כל כך כאב לי לשמוע את זה..אני לא יכולה ללכת עכשיו..זה לא מגיע לו..הוצאתי את הפלאפון מהכיס,ראיתי עוד כמה שיחות שלא נענו..אחת מהן מאופק,החלטתי לשלוח לו הודעה..
|~מאמי אני נשארת לישון אצל עמר,הוא צריך אותי,אני בסדר גמור,תודה לך על הכל,מחר אני אבוא אלייך ונדבר,לילה טוב~|
לאחר שתי דקות הייתה לי הודעה..
|~בסדר מאמי אני בטוח שאת יודעת מה שאת עושה,אני פה אם תצטרכי משהו,לילה טוב גם לך ותיהני!תעבירו את הזמן בכיף,ולא לבכות!!!~|
כבר לא השבתי לו..הלכתי לעמר וחיבקתי אותו..עד ש..
חשבתן שזה יהיה אחרי השיר שלנו האא? 😛
אז טעיתןן חח
קריאה מ~ה~נ~ה
גיייבוווו לייייי 😊
יפיתי😊
וואי איך שאני אוהבת ת'כתיבה שלך בובי שלללי
תמשיכיייי 😊
אתר האהבה הישראלי