מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
3 משתמשים: macho_picho, Sphinx, מכועריםלנצח
ממתי אור צועק עליי?
מה יש לו?
אולי הוא לא מרגיש טוב ?
לא עלתה במוחי המחשבה שהוא גילה .
דפקתי על דלת ביתו חוששת.....אך יותר מכל מעוצבנת שהוא הוציא אותה בחום הזה מהבית......
פרק 78:
הוא פתח את הדלת
העניים שלו היו אדומות
השער שלו היה פרוע
הוא היה רק עם בוקסר עליו
הוא התנשף כאילו חזר מריצה
"מה קרה?" שאלתי ונכנסתי
הוא עדיין עמד ליד הדלת כאילו הוא חושב על משהו
הוא הביט בי
העניים שלו היו כל כך עצובות
זה נראה באותו הרגע כאילו הוא שונא אותי
המבט שלו היה קר, חודר .
"מה יש לך אור ?!" שאלתי אותו והבטתי בפניו
"כלום אין לי.. כלום " הוא התיישב על הספה ובהה בנקודה מסויימת
"נו בחייאת אור הבאת אותי עד לפה, מה יש?"
"את לא מתביישת?" הוא קם והתקרב אליי לאט לאט, נרתעתי , בחיי לא פחדתי מאור כמו שפחדתי ממנו באותו הרגע
"לא " עניתי לו.... הרשתי לעצמי להיות חוצפנית
"הבאת אותי עד לפה" הוא חיכה אותי "מה נראה לך שאת ??" הוא שאל
"טוב אור, אתה מוכן להסביר לי מה יש לך, כי אני לא מבינה!!" צעקתי
"איך הלכת ובגדת בי עם המכוער הזה.... איך תסבירי לי? מה לא נתתי לך? מה לא עשיתי בשבילך? כמה אהבתי אותך...." הוא צרח
הייתי בהלם .
נשרפתי.
נכוותי.
בקושי נשמתי.
הרגשתי איך הראות מתמלאות באוויר והחמצן נעלם .
"מ..ה?" שיחקתי אותה לא מבינה וגמגמתי .
"ערן הזה... שלך... לעזאזל איתו... לעזאזל איתך.. איך לא ראיתי את זה?" הוא בעט בשולחן העץ שהיה לידו והוא זז טיפה
"איך? מה? מתי?" שאלתי בהלם... לא הבנתי כלום...
"איך עשית לי את זה?" הוא השפיל את ראשו וראיתי דמעה יורדת מעניו , הוא נראה רגוע....שלו...
"אני מצטערת אור... אני לא יודעת מה לומר לך...." הוא התקרב אליי.. היינו כל כך צמודים שיכולתי להרגיש את נשימותיו הכבדות והעייפות.
"אני אהבתי אותך גל... זה נגמר ביננו לתמיד" הוא אמר והרים את ראשו .
"מה? אור...חכה שנייה, נו... לא" התחלתי לבכות.... הרגליים שלי רעדו, לא שוב , לא.
"אין לי למה לחכות את מבינה ? עשית שגיאה, אני מבין... אבל.. עדיף שזה ייגמר בנקודה הזאת " הוא אמר
"אני מצטערת אור... " אמרתי והתיישבתי על הריצפה כמו ילדה קטנה שלוקחים ממנה בכוח את הסוכרייה שלה
"גל.. קומי ותלכי" הוא אמר
"לא רוצה אור.... אני לא רוצה ללכת ממך" יללתי
"את חייבת...קדימה גל... " הוא אמר
"תסלח לי...אני אסביר לך הכל.. אני מבטיחה "
"אין לזה הסברים" הוא אמר בשקט "ביי" הוא אמר ועלה למעלה .
ניגבתי את הדמעות מהעניים
הרגשתי איך הנשמה שלי יוצאת
קמתי וטרקתי את הדלת אחריי.
____
בכיתי.
כל כך הרבה בכיתי.
כאב לי שהיא בגדה בי עם מישהו אחר, אני לא יודע מה היא עשתה איתו.. אבל עצם העובדה שהיא הייתה שייכות לו ולא לי הרסה אותי.
אין לי מילים לתאר כמה כאב לי.
תכננתי לבנות איתה חיים שלמים... לבנות בית , להקים משפחה.
רציתי אותה איתי תמיד.
היא הייתה חשובה לי.
אהבתי אותה.
אני עדיין אוהב אותה.
נשבר לי הלב...
לא ידעתי מה לעשות , מאיפה להתחיל לשקם את החיים שלי.. אבל ידעתי שאני לא אשב ואבכה עליה .
ניגבתי את הדמעות ונכנסתי למקלחת.
שטפתי את כל הגוף בזריזות.
יצאתי ושמתי עליי בוקסר .
הריח שלה עדיין היה בחדר, עדיין היה עליי
למרות המקלחת יכולתי להרגיש אותו ,
אבל לא הרשתי לעצמי להתפתות ולחשוב עלייה
צלצלתי לבן
"היי אחי " הוא ענה לי
"מה קורה גבר?" שאלתי
"מעולה מה איתך?"
"אני וגל נפרדנו "
"עלק...." הוא אמר..
"נשבע לך" אמרתי
"למה?"
"בגדה בי"
"דיייי.. תשבע!!" הוא אמר בהלם
"בן בחייאת קח אותי מפה, תוציא אותי מהחדר הזה.. בוא נלך לאנשהו "
"לאן?" בן שאל
"לא יודע" אמרתי
"תשמע... תלך לישון קצת אתה נשמע הרוס, תקום בערב ואנחנו נצא לאנשהו.. מבטיח אח שלי " בן אמר
שתקתי.
"ואל תחשוב עלייה אור, קח פסק זמן ותירגע .. היא לא שווה אותך !!" הוא הוסיף
"תודה " אמרתי בשקט
"בכיף אח שלי... לך תנוח " הוא אמר וניתק .
הקשבתי לעצה שלו ועליתי לחדר בחזרה.
הוא היה הפוך .
המסך היה דלוק על השיחה שלהם.
סגרתי אותו ונשכבתי על המיטה,
עצמתי עניים וחשבתי על הכל
חשבתי... על הנקמה שלי....