יוו איזה יפה(:
תמשיכי דחווופפפ
תודה קרינייייי .. המשך בקרובבב (:
רעיםםם עוד תגובות!
מהמם יפה שליייייי תמשיכייייייייייי
צ=ו=ד=ק=ת ב100000000000000% דנההה
מאמיי סיפור מ=ד=ה=י=ם
המשךךךךךךךךךךךךךך
שבוע טוב
המשךךךךךךךךךךךךךךךך
שחופיי
אהבתי את הפרקקק
שהיא ומאור יחזרו כברר
הם באמת זוג אמיתי..
אוהבתת
ברן
בבוקר כשקמתי מצאתי פתק על השידה שלי.
ניגשתי לקרוא מה כתוב בו, זו הייתה דולב.
'דניאל, ביקשו ממנו בבית ספר לציין אדם מפורסם שאנחנו מעריצים..
ובחרתי בך.. כי אפילו שאת לא מפורסמת.. אני מאוד מעריצה אותך..
ועכשיו, אל תכעסי.. אבל הם ביקשו שאני יביא אותך
כי את לא בנאדם מפורסם ולא עסוקה כל כך ..
ויכולה לבוא לקצת זמן לכיתה שלי כדי להראות את עצמך ..
את יכולה? =/ ..בבקשה, זה חשוב לי.
דולב'
הסתכלתי על המכתב ועלה לי חיוך על הפנים, אבל בפנים, בלב.. כאב לי נורא.
איזה אחות מקסימה יש לי.. ואני לא מעריכה אותה על כלום..
מזלזלת בה, ומתנהגת אליה כמו זבל ..
ולמרות הכל היא בחרה בי כדמות להערצה ..
אחח .. איזה נשמה .. בטח שאני ילך.
כשירדתי למטה, אמא,עמית ודולב ישבו בסלון וצפו בטלוויזיה..
אני- בוקר, מה כולכם רואים טלוויזיה? תתארגנו אתם תאחרו.
אמא- אין לאן למהר.
אני- למה? קרה משהו?
אמא- שכחת מה יש היום?
אני- מה?
אמא- היום נוסעים לכותל, בני'לה עולה לתורה.
אני- באמת? זה היום?! .. וואי שכחתי לגמרי.
אמא- בזמן האחרון את שוכחת הרבה דברים .. תתחילי להתאפס על עצמך.
אני- כן .. אז רגע! מתי יוצאים? להתחיל להתארגן?
אמא- כן באמת כדאי שנתחיל להתארגן, קדימה כולם לחדרים ..
ותביאו גם לבוש חם לערב, כי בירושלים נורא קר בערבים.
עמית כיבה את הטלוויזיה, ועלינו כולנו לחדרים.
כשנכנסתי לחדר, ניגשתי למחשב ובדקתי אם השאירו לי הודעות באיסיקיו ..
הודעה אחת הבהבה על צג המחשב, ותנחשו ממי? .. נכון מתמיר..
לא פתחתי אותה אפילו, וישר סגרתי את חלון ההודעות איתו..
רשמתי הודעת אוואי -
'לא בבית .. בירושלים!! אירוע של המשפחה..
דנייי אני אוהבת אותך אהובתי, וכבר מתגעגעת (: בייוש'
אחר כך חיפשתי משהו צנוע ללבוש.. לא פתוח ולא סגור מידי..
היה בחוץ יום קייצי, ודיי חם ..
וכידוע בירושלים ביום חם, ממש ממש חם!
אפשר להתעלף בשעות הצהריים.
לבשתי חולצת צווארון קצרה בצבע אפרסק, וג'ינס משופשף..
ואת נעלי הספורט החדשות שלי.
ענדתי את העגילים שדנה קנתה לי ליום הולדתי האחרון, ואספתי את שיערי בסיכה..
לתיק הכנסתי קפוצ'ון ארוך.. וקצת חטיפים לנסיעה.
ירדתי למטה, וכולם כבר היו מוכנים.
הסעה באה לאסוף אותנו..
ומהר תפסתי לי מקום נוח לשבת כדי לתפוס תנומה בנסיעה.
ההסעה עדיין הייתה ריקה, כי אנחנו תחנת האסיפה הראשונה בתור..
בתחנה הבאה עלו קרובי משפחה של בני'לה
(שהוא הבן של אחות חורגת של אמא.. ילד מעצבן ונודניק!) .. אותם לא הכרתי ..
בניהם עלה נער.. נראה לי שבגילי.. פחות או יותר..
התמקדתי בפרצוף שלו, ולא שמתי לב שהייתי שקופה מידי ..
הוא חייך וישב ספסל לידי..
חשבתי לעצמי מי זה הנער הזה,
ואיך הוא קשור בדיוק לאירוע המשפחתי שלנו..
אחרי כמה בירורים הבנתי שהוא הבן של חברים של ההורים של בני..
(חח מסובך.. מקווה שהצלחתם להבין)..
קוראים לו טל והוא גדול ממני בשנה.
לרגע כל המחשבות שלי על תמיר, ועל מאור .. ועל כל מה שבאמצע פשוט פרחו ממוחי!!..
משהו בטל סיקרן אותי.. והיופי שלו פשוט היפנט אותי לחלוטין ..
יופיי מישו חדשששש 😊
לא מאור ולא תמיר שווים אותההה
תמשיכי מאמיייי
פרק יפההההה
המשךךך
דחופיי
אוההבת
ברן
תודה ברןןןן אהובתי ויעללל המשך בקרובבב !!!
ואייי מהממםםםם
המשךך אממיייי
שבת שלום
איי איזהה כיףףף😊 המצמששךך!!
חח מההמהמםםם
תמממשיכיכ אני בבממתח
שמחה שאהבתן בננותתת המשך בקרוב
וואי מאמי את כותבתתת מ=ה=מ=ם!!
יאללה אני רוצההה המשךךך!!!
ממש ממש יפהההההה=]]
יאווו איזהה מאמי דולב!!
אהבתי ת'קטעע עם המכתבבב..
שלךך תמיד
יפיתי..
שמחה שאהבת יפיתתת .
חכי יקרו עוד הרבה דברים שלא חשבת עליהם אפילו!
המשך בקרוב מאמוששש..