זהו?!?! עד שהמשכתי התגובה היחידה שקיבלתי
היא ממורצ'י [מורצ'י לא לקחת אישי חחח]
תתביישו לכםםםםםםםםם..חחח
😠
ואי מהמממממממממממממממממם
אני רוצה עוד אוף את עושה קצר חחח
תמשיכיייייייי דחוףףףףףףףףףף
בבקשההההההההההההההה
מושלםםםםםםםםאין לי מילים המשךך דחוףף
המשךך
פשוט מושלםם
רק עכשיוא ני מגיבה, לא היה לי זמן לקרואא
אבל יפייפיה כמו תמידד
אז מחכה להמשך כבר!
פרררררררררררררקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
מהממממממממממממממממממממממממממממממם
שימי הממשךך מאמי
חחיחי איזה כייייף כמה תגובותת..
ההמשך יתפרסם מחר מתוקות...
פוווווורים שמייח!!
😉
מגייייייע לווווווווו!!
שתמשיך להיות כככככה
שלא תהיה הכלבהההההה שלו!!
המשך המשששששך=]
וואייי מאמיייי המשך דחוףףףףף
אוהבתת
טלושש
מושלםםם!!
תמשיכייי...
לילוש =]
המשךךךךךךךךךךךךךךךהמשךךךךךךךךךךךךךךך
המשךךךךךךךךךךךךךךךהמשךךךךךךךךךךךךךךך
המשךךךךךךךךךךךךךךךהמשךךךךךךךךךךךךךךך
המשךךךךךךךךךךךךךךךהמשךךךךךךךךךךךךךךך
וואי חח שכחתי לגמרי להמשיך את הסיפור..
אממממ..אני ימשיך אותו יותר מאוחר או מחר.
מבטיחה באמת..
ויעלוש לאב יוווו, אל תכעסי בקרוב המשכי ..
promise you..
אוהבת בננות..
לירן.
"אוף דניאלוש אל תהיי עצובה......" אמרה לי דנה כאשר ראתה את מבטי העצוב ננעץ בתקרה..
מוחי היה מלא מחשבות.. בעיקר מחשבות רעות..
ולא ידעתי איך לצאת מהמצב שנקלעתי אליו..
"אבל אני עצובה.." אמרתי.. והייתה שתיקה..
נצמדנו ראש אל ראש במיטה של דנה, תוך כדי עשיית דיגי אחת לשנייה כל אחת בתורה
[זה היה תחביב אצלנו] ... "ומה יהיה עם מאור?" היא שאלה אותי בפרצוף מיואש..
"לא יודעת.." השבתי ... ולא פירטתי יותר מידי, כי אני פשוט לא יודעת..
לא יודעת לאיזה מצב הבאתי את עצמי...
למה בכלל עשיתי את זה למאור?!
מה חשבתי לעצמי שככה אני יפגע בו שוב כשאני יגיד לו שאני עדיין מרגישה משו לתמיר..?!
אוף איתי.. אני ילדה מפגרת.. אף פעם לא חושבת על ההשלכות של המעשים שאני עושה!...
"דיי!!! לא יכולה לחשוב יותר מתפוצץ לי הראש!!" צעקתי ושמתי ידיים על ראשי..
"אז אל תחשבי יותר דיי באמת תפסיקי לחשוב כל הזמן,
יהיה מה שיהיה וזהו!" דנה אמרה לי. "אבל מה יהיה עם תמיר? הוא עוד מעט נוסע....."
מיד הוספתי.. "דניאל תסתכלי עליי.." היא אמרה לי.. והזזתי את ראשי לכיוונה..
מתבוננת בעיניה היפות ומחכה לרגע ששפתיה יזוזו והיא תאמר את דבריה..
"את אוהבת אותו? ממש אוהבת? אהבה ללא גבולות?"
היא שאלה אותי תוך בחינת מבטי ותגובותיי.. "כן" אמרתי בפרצוף עצוב.
"אז לכי אליו..אל תוותרי.. תשברי את כל המוסכמות החברתיות ולכי אליו!
אל תוותרי אם את מרגישה שזו אהבה אמיתית" דנה לחשה לי..
ולא האמנתי שהיא מייעצת לי כזה דבר.. "אבל..." מיד השבתי..
"בלי אבל! פשוט לכי!" היא צעקה עליי ודחפה אותי אל מחוץ למיטה שלה..
"וקחי מסטיק מהמגירה הראשונה בשידה שלי.. כדי שיהיה לך טעם טוב בפה
שתתנשקו חחח" דנה אמרה וצחקה.. "אוי..אני אוהבת אותך דנה" אמרתי לה..
כשבאתי לצאת מהבית של דנה.. צלצל לי הפלאפון.. מספר חסוי..
"הלו?" שאלתי.. "דניאל מה ניינים? זה עמוס" אמר לי הקול בקו השני..
"אה מה קורה עמוסי?" מיד שאלתי עם חיוך.. "תשמעי רק רציתי להודיע לי
שתמיר טס עוד שעתיים..הוא כבר בשדה תעופה".. עמוס אמר.. והשתתקתי..
לא ידעתי מה לומר.. הייתי בהלם מוחלט.. טס..? עוד שעה וחצי?..
הוא כבר בשדה תעופה..? זהו הלך עליי.. איבדתי את הסיכוי שלי..
"את על הקו?" הוא שאל כששם לב שאני לא עונה.. "כה עמוס..
אני כאן" אמרתי בשקט.. "טוב מתחילה לי משמרת מתוקה..
תדברי איתו אולי הוא עדיין זמין, תאחלי לו נסיעה וטובה..
ותמסרי לו שוב פעם ממני שהוא יחסר לי ושאני יתגעגע אליו"
הוא אמר וניתקנו את השיחה....
התיישבתי בחזרה על המיטה, ובכיתי.. בכיתי כמו שלא בכיתי כבר הרבה זמן..
"הוא בשדה תעופה דנה.. הוא עוד מעט טס" אמרתי לה..
והיא חיבקה אותי ולא ידעה מה להגיד.. ובצדק.. פשוט מאוחר מידי..
"אולי נשיג לך דרך להגיע לשם?" היא מיד הציעה..
"איך דנה? איך? .. בחיים אני לא יספיק" השבתי..
"צלצלי למאור תשאלי אותו" דנה אמרה לי.. "למאור?! השתגעת?!
הוא חושב שאני והוא ביחד" מיד אמרתי.. ושוב פעם שתיקה..
מצב של ייאוש וחוסר תקווה....
אין סיכוי..
פשוט איבדתי אותו..
יאווווווווווווווווו שתסע אליווווווווווווווווו
מונית אופנוע של מאורר העיקר שתסעעעעעעעעע
יאוווווווווווווווו
מהר המשך פוקית שלייייייייייייייי
מידידידיידיד
מור'צי 😊
אתר האהבה הישראלי