טוובב..כתבתי מ'שו.. מקווהה שתאהבי..
_________________________________
נסענו על הכביש,
אני את והכביש,
נסענו ונסענו,
נסענו עד שכבר לא יכולנו...
נכנסו בנו מאחור,
נכנסו בנו בלי לעצור,
נכנסו בנו בלי הזהרה,
וככה נגמרה לה האהבה...
את ישבת לצידי,
לא חגורה,
והתעופפת מהשמשה בשעת התאונה....
מחפש אותך בין שברי הזכוכית,
שברי הזכוכית שבמוחי,
כי את כבר לא בין החיים,
את במקום אחר,מקום מדהים...
"האמת צעירה מכדי לצאת עם בחורים. אלוהים, איך יכולתי להיות כל כך דפוקה?" היא
חשבה. היא ביקשה ממנו לקחת אותה הבייתה, והוא נכנס למכונית והניע. תוך שניות הם
עברו את מהירות המותרת. תוך כדי הנהיגה המטורפת שלו, היא הבינה שחייה בסכנה. היא
התחננה לפניו שיאט, אבל הוא רק הגביר מהירות. "רק תוריד אותי בבית! בבקשה!" ואז,
היא ראתה אור בוהק ולבן. "אלוהים, תעזור לנו! אנחנו הולכים להתרסק!" פתאום הכל הפך
שחור. היא הרגישה שמישהוא מוציא אותה מהתנוחה המוזרה שהיא ישבה בה, ושמעה הרבה קולות סביבה שאמרו:
"שמישהו יתקשר לאמבולנס!" "הילדה הזאת בחיים!" רק כמה מילים. אבל היא ידעה שהיו
שתי מכוניות בתאונה. היא תהתה אם הוא היה בסדר, ואם האנשים במכונית השניה עדיין
בחיים. היא התעוררה בבית החולים לפרצופים עצובים. "היית בתאונה, וזה לא נראה טוב"
הצלילים הדהדו בראשה בזמן שהם אמרו לה בעדינות שהוא מת. "עשינו כל מה שיכולנו, אבל
זה נראה כאילו נאבד גם אותך". "אבל מה עם האנשים במכונית השניה?" היא קראה. "אנחנו
מצטערים, אבל גם הם אינם". היא התפללה :"אלוהים, סלח לי על כל מה שעשיתי, רק
רציתי לילה אחד של כיף" היא פנתה לאחות:" אמרי למשפחות של האנשים במכונית השניה
שאני מצטערת, שהייתי עושה הכל כדי להחזיר להם את האובדן שלהם. אמרי להורים שלי שאני
מצטערת ששיקרתי." האחות רק עמדה שם- היא לא הסכימה. היא רק לקחה את ידיה עם
דמעות בעיניה. אחרי כמה דקות, היא מתה. איש אחד שאל את האחות:" למה לא הסכמת
לבקשתה האחרונה של הילדה המסכנה?" היא הסתכלה אליו, בעינים עצובות ורטובות. "בגלל
שהאנשים במכונית השניה... הם היו ההורים שלה."
^^ קראתי את זה כבר.. זה כל כך מדהיםם ועצובב..
מאמיי אני לא כותבת בכלל יפהה שירים=//
מקווה שיעזרו לך ושתנצחי בתחרות!! 😊
אושרי מאמי תודה רבהה מאד יפה.!
פיקולו אוויי כל כךך אהבתתי זה את חיברת?
מורוששששששששששש י'מוכשרת אחתת!!
שלחת לי את זה ממזמן ממש יפהההההה איך זה רץ באיי סי חבל"ז ממש מדהיםם
ונינה כה היא כתבה את זההה
טל 😍
קטע שכתבתי ממזמן .. משלב בתוכו את עניין תאונות הדרכים ..
לא האמנתי שזה קרה..חשבתי שאולי חלמתי..חיכיתי שמישהו יעיר אותי כבר מהסיוט הזה..אבל לא..זה לא היה חלום..זה אמיתי..
באותו הרגע הבנתי כמה היא הייתה חשובה..ועכשיו היא כבר לא איתי..
ואין לי כבר צ'אנס להגיד לה את כל הדברים שכל הזמן שמרתי בבטן..ועכשיו אני כל כך רוצה להוציא אותם! אבל כבר אי אפשר...כי היא איננה..ואני לבד..
אני לא יודעת איך אני יעביר את החיים שלי בלעדיה..היא הייתה החברה הכי טובה שלי..
העברנו ביחד 13 שנים מדהימות..של חברות יוצאת דופן..חברות שאני בחיים לא ישכח..
תמיד אמרו לי שפשוט נועדנו זו לזו..נשמות תאומות..
והנשמה שלי עזבה אותי..ומה אני שווה בלעדיה?..
למה אלוהים לקח אותה ממני..? הוא לא יכול היה לתת לה עוד טיפה זמן..? להודיע לי לפני..כדי שאני יהיה מוכנה? לתת לי אפשרות להגיד לה את כל אותם הדברים שעשיתי עבורה..ולהודות לה על כל אותם הדברים שהיא עשתה עבורי?..
איפה הוא האלוהים הזה..? ולמה הוא מביא רע לחיים..?
וגורם לי לבכות עכשיו..כמו שמעולם לא בכיתי..
היינו אמורות לטוס השבוע..לקליפורניה..כל כך הרבה זמן תכננו את הטיול הזה..והתלהבנו שזה הולך ומתקרב..וסוף סוף נגשים את חלומנו..
אבל היא כבר לא תזכה להגשים את אותו חלום..ואני?..מה שווה לי להגשים אותו בלעדיה..?
אף אחד לא מבין אותי..לא מנסה להתקרב ולשאול אותי אם אני רוצה לדבר על מה שקרה..כולם חושבים שאני כל כך חזקה..ומעדיפים להתרחק ממני..'היא תתגבר לבד' הם אומרים..אבל לא יודעים כמה התמיכה שלהם בי יכולה לעזור לי..
נטע-לי..אם רק היית יודעת כמה אני מתגעגעת..כמה אני לבד עכשיו..וכמה היית חשובה לי..
אבל עכשיו כל שנותר לי הוא להתבונן בתמונות..בפנייך היפות..בחיוך המדהים שכולם רק אהבו..ולזכור את כל אותם הימים שבילינו יחד..ואת כל אותן החוויות שהעברנו יחדיו..
אבל אני לא רוצה להישאר רק בעבר כל החיים..אני רוצה הווה ועתיד..איתך! לא לבד..איתך!
אמרו לי שהנשמה שלך תהיה איתי בכל מקום..ושאת שומרת עליי ומשגיחה עליי שלא יקרה לי דבר רע..
אז אם את כאן לידי..רק תדעי לך..דאני אוהבת אותך..ואני מצטערת שכעסתי עלייך..ושרבנו כי ביקשתי ממך שלא תסעי איתם..כי הם נוהגים כמו משוגעים..ושעוד עלולה להיות תאונה..אבל את רוצה שצדקתי?..
הייתה לי הרגשה רעה נטע-לי..הרגשתי שהולך לקרות משהו..ועכשיו אני מרגישה רע..מרגישה שאיכשהו גם אני לקחתי חלק במותך..שאולי אם הייתי מנסה לשכנע אותך יותר שלא תיסעי איתם..שתישארי איתי..יכולתי למנוע את המוות שלך..ואת כל הכאב הזה..והחלל הריק שנוצר עקב מותך..
אבל בסוף את החלטת לנסוע..ואני?..אני חיכיתי לטלפון ממך שתאמרי לי שהגעת ושהכל בסדר..
אבל הטלפון היחידי שקיבלתי היה מאמא שלך..שאמרה לי..
'דפנה היא כבר לא איתנו עוד..'
לא האמנתי שזה קרה..חשבתי שאולי חלמתי..חיכיתי שמישהו יעיר אותי כבר מהסיוט הזה..אבל לא..זה לא היה חלום..זה היה אמיתי..
באותו רגע הבנתי כמה היא הייתה חשובה לי..ועכשיו היא כבר לא איתי..
"אושרי מאמי תודה רבהה מאד יפה.!"
אין בעד מה ניננה..=]]
אתר האהבה הישראלי