|
|
|
היי יוני!! מה שלומך?" שמעתי את לבנת צועקת אלי ברגע שנכנסתי בשער בית הספר "הרבה יותר טוב" עניתי... "התגעגענו אליך"...היא המשיכה לצעוק תוך כדיי שהתקרבה אלי.. "התגעגעתם? רק יומיים ששכבתי בבית.. סתם שפעת... טוב עזוב שטויות, העיקר שעכשיו אתה בסדר. רציתי באמת לשאול אותך מה התוכניות לסילבסטר? תוכניות אין לי שום תוכניות, הרי את יודעת שרק לפני חודש נפרדתי מהילה.. זה עוד טרי".. לבנת צחקה.. "חכה שתשמע איזו ילדה מדהימה אני רוצה להכיר לך אז כבר תדבר אחרת.. טוב יש צלצול נפגש בהפסקה.."אמרה ורצה לכיתה. לבנת הייתה החברה של גיא החבר הכי טוב שלי.. בחורה יפה מאוד, דוגמנית בסוכנות מפורסמת, ותמיד סמכתי על הטעם שלה בנשים, ידעתי שאם היא אומרת לי שהיא רוצה להכיר לי מישהי מדהימה אז זו בטח בחורה מיוחדת אבל מצד שני חשבתי שהיא וגיא אף פעם לא אהבו את הילה החברה הקודמת שלי, ואולי הם פוחדים שהילה עוד תצליח לשכנע אותי לחזור אליה ובגלל זה ההכרות הזו.... מחשבותיי הביאו אותי עד לצלצול וירדתי להפסקה, לחפש את לבנת.. הייתי סקרן... לפתע ראיתי את גיא וישר שאלתי אותו אם הוא יודע את מי לבנת מתכננת להכיר לי? "אני רק יודע שקוראים לה דנה, היא קטנה מאיתנו בשנה והיא שכנה חדשה של לבנת, אני בעצמי לא ראיתי אותה אבל סמוך על לבנת, היום הסילבסטר.. נצא בערב ברביעייה, תחיה ותראה.. מה יש לך להפסיד?" הוא שאל..."אתה צודק, נלך על זה..." עניתי...
בעשר בערב שמעתי צפצופים חזקים מלמטה.. הצצתי בחלון וראיתי את גיא יושב במכונית במוו מפוארת, "יאללה, תרד כבר, הן מחכות" צעק לי ואני מיהרתי לרדת...", "מאיפה האוטו הזה" מיד שאלתי אותו.. "זה האוטו של רועי הוא בחו"ל עכשיו במשחק אז הוא השאיר לי אותו.." גיא היה בן דודו של רועי דנון, הגענו לבית של לבנת וחיכינו שהבנות ירדו... "מה אתה מסמיק", שאל אותי גיא... "אני מרגיש כמו איזה מסכן שזקוק לשידוך", עניתי. "ממה שהבנתי מלבנת, הלוואי וגם אני הייתי מסכן כמוך.. גיא אמר" וצחקנו... לפתע הן ירדו וכבר מרחוק הלב שלי התחיל לפעום בחוזקה, הם כ"כ צדקו, אפילו בחלומותיי לא תיארתי לעצמי מישהי שתגרום לי להתאהב בה ממבט ראשון... גובהה היה בסביבות 1.75 עם שיער שטני ועיניים בהירות.. הן התקרבו אלינו ויצאנו מהאוטו.. "נעים מאוד יוני" אמרתי ולחצתי את ידה "נעים מאוד דנה", היא אמרה וחייכה בביישנות שרק גרמה לי להתלהב ממנה יותר.. גם נראית מצוין וגם נטולת פוזה.. מי האמין שעוד קיימות בנות כאלו... נכנסנו לאוטו ונסענו למסעדה בחוף הים...
השיחה זרמה לאורך כל הדרך והרגשתי מדקה לדקה שיש שם משהו טוב... במסעדה היא ישבה לידי, השעה 12 הגיעה במהרה וראינו את לבנת וגיא מתנשקים בלהט... חייכתי אליה במבוכה, לא העזתי אפילו לנשק אותה, היא נראתה לי ילדה כ"כ טובה ועדינה ופחדתי לעשות צעד שיהרוס את הכל...
למחרת כבר הרמתי אליה טלפון ונפגשנו.. סרט בסינמה סיטי .. ככה כולם מתחילים לא?? מפגישה לפגישה היחסים התחממו והתקרבנו מאוד... מי חשב שבגיל 18 אמצא את אשת חלומותיי.. הכל היה מושלם... המשפחה שלי התאהבה בה מהרגע הראשון וגם אני הפכתי במהרה להיות בן בית אצלה.. חצי שנה עברה לנו כמו יום.. בשבוע שלפני הגיוס היא עשתה לי הפתעה ולקחה אותי לצימר בצפון.. "אני רוצה שנשכב" אמרה כשחיבקתי אותה מול האח.."את בטוחה", שאלתי.. "אני מקווה שזה לא קשור לזה שאני מתגייס".. היא עשתה פרצוף חצי כועס, חצי נעלב, "אני כ"כ אוהבת אותך, בחיים לא חשבתי שאוכל לאהוב ככה, זו הסיבה היחידה, כ"כ טוב לי איתך.. זה הכל"... למחרת בבוקר התעוררנו מחובקים, ערומים ומאושרים. "תבטיח לי שלא תעזוב אותי לעולם", היא אמרה בעיניים דומעות מאושר..."השתגעת, את הדבר הכי טוב שקרה לי", "לא תשכח אותי כשתהיה בצבא?" שאלה שוב, "אני בסה"כ יוצא לטירונות של חודש.. את עוד תתביישי בחבר הג'ובניק שלך" עניתי וצחקנו...
הטירונות עברה מהר בכל פעם שחזרתי היא חיכתה לי כבר בתחנה המרכזית.. האהבה רק הלכה וגדלה.. בסיום הטירונות שובצתי בקריה.. כל יום בבית, כמעט בכל יום נפגשנו, יום ישנים אצלה ויום אצלי.. אך אף פעם לא נמאס... אחרי שנה בצבא החלטתי להגדיל ראש ולצאת לקורס קצינים.. קבעתי עם דנה בערב.. רציתי שתהיה הראשונה לדעת... "אני שמחה בשבילך מאמי.., כדאי שתעשה מה שטוב בשבילך" ואת לא מפחדת שזה ייפגע ביחסים שלנו, אחרי הכל זו חצי שנה שנתראה בה פעם בשבועיים".."ממש לא, כבר עברנו את זה כשהתגייסת.. זה רק יחזק אותנו... דרך אגב, גם לי יש חדשות בשבילך", "חדשות", שאלתי, "כן, חדשות.. לבנת לקחה אותי איתה לסוכנות דוגמנות והם רוצים לשלוח אותי לתחרות מלכת היופי בעוד חודשיים".. שמחתי מאוד.. "תמיד ידעתי מה שיש לי בידיים" אמרתי לה...
המשך 😊 אחרי קצת תגובות
מאמי זה כזהההההה מושלםםם
נראה לי הולך להיות סיפוררררררררר סוףףףףףףףףףףףף...
חח
המששששששששששששששךךךךךךךךךךךךךך
דחוףףףףףףףףףףףף
=רותם=
אנטטננההה....
אני מחרים לך ת'סיפורר!! חחח...
את תמיד מסיימת אותו אחרי 3 פרקיםם..
זה לא אופפירררר!!!
תבטיחיי שתמשיכי הרבה הרבה?!?!?
אני מבטיחה לכם שזה יהיה סיפור טוב ומרגש....!!
וקוראים לי שני 😊
שני..
זה שזה יהיה סיפור טוב ומרגש זה בטוח,כי הכתיבה שלך יפפה בטירוףף,
אבל השאלה אם גם את הסיפור הזה תשחטי,תגמרי,תהרגגיי אחרי שלושה פרקיםם?!!?!
חחחח זה יהיה עדיין לא הרבה פרקים....אל תדאג .
אבל אני באמצע סיפור עם המשכים חחחח 😊 יותר מ 3 פרקים מקווה
איך קוראים לסיפור שלך עם ההמשכים?
אני רוצה לקרוא אותו..
חח
אני מתה על איך שאת כותבת..
את מוצאת מצבים ממש מסובכים לרשום עליהםםםם
ממש אוהבתתתתתתת
חח
מוווווווואאאאאהההה
=רותם=
וואי שני..עוד סיפור מושלם יוצא לדרך..
המשך..
קורס הקצינים החל ומדי פעם בפעם התפרסמו תמונות של דנה בעיתון כאחת מהמועמדות בתחרות, התגאיתי והשווצתי בתמונותיה בפני החברים בקורס.. והם קינאו בי, תמיד ידעתי.... בערב התחרות קיבלתי חופשה מיוחדת, ישבתי באולם לצד הוריה והתרגשתי לראותה.. כ"כ יפה.. והשופטים כנראה אהבו אותה לא פחות "והזוכה התחרות מלכת היופי לשנת 2005, היא ... מועמדת מספר 17, דנה שרון".. מיד עטו עליה גדודי צלמים ואני הרגשתי קטן ורחוק מהכל.. "איפה יוני?, איפהיוני?, היא מלמלה, קראתי את שפתיה דרך המסך שהוצב באולם.. עליתי לבמה והתחבקנו... למחרת כבר חזרתי לבה"ד 1, החבר'ה בירכו אותי ואני הרגשתי בעננים.."אתה לא מפחד שהיא תזרוק אותך כמו כל מלכות היופי שזוכות ונפטרות מהחבר הישן?", "אצלנו אין סיכוי שזה יקרה", עניתי בעצבים, בטוח שזה עוד חלק מהקנאות של האנשים. שלחו אותנו לאבטח במשך חודש איזה מוצב מבודד.. כמעט ולא הייתה שם קליטה ולא יכולתי לשוחח עם דנה.. רק מפעם לפעם בעיתונים שקיבלנו שם.. ראיתי את תמונותיה... התקשורת מיד התאהבה,בשיחת הטלפון הראשונה שלנו אחרי שבוע וחצי שהייתי שם, הבנתי שכבר התארחה אצל יאיר לפיד ואצל אלי יצפאן... ואני אפילו לא יכולתי לראות אותה שם... "אני מתגעגע", אמרתי.. והיא רק ענתה שהיא חייבת לסיים כי קוראים לה לצילומים... שבוע לאחר מכן, חבר מהקורס שחזר מחופשה קצרה בבית, הביא לי את עיתון 7 ימים, "יוני", הוא אמר "אני לא רוצה שתרתח, אבל יש משהו שכדאי שתראה", פתחתי את מדור הרכילות וראיתי שם תמונה של דנה יד ביד עם רועי דנון, והכתובית מלמטה לא השאירה מקום לספק "דנה שרון ורועי דנון כפי שנראו בכניסה לטקס פרסי מסך הזהב"... חשבתי שאני מת.. הלב שלי התחיל לפעום מהר, לא האמנתי שזה קורה לי... ביקשתי מהמפקד להשתחרר דחוף הביתה והוא אמר לי שזה בלתי אפשרי.. באותו רגע, הדבר היחידי שחשבתי עליו הוא שאני חייב לראות את דנה ולבקש הסברים והאמת לא רק ממנה גם גיא ולבנת תקעו לי פה סכין גדול בגב... ברחתי הביתה, לא עזרו שיחות הטלפון מהמפקד שלי שאמר שאני נפקד, היו לי דברים יותר חשובים בראש, כשהגעתי לדנה הביתה היא פתחה לי את הדלת ובכתה... היא ידעה כבר שאני יודע כשראתה את גזיר העיתון בידיי... "אני מצטערת, הייתי צריכה להגיד לך, אבל ידעתי שהראש שלך בקורס ולא רציתי להרוס לך את התוכניות" "לא רצית להרוס?", עניתי, "הרסת לי את החיים", "אני מצטערת יוני, זה פשוט נגמר לי.. אנחנו במקומות שונים עכשיו"... פשוט ברחתי משם...
רצתי לבית של גיא... צלצלתי בדלת, אבל כנראה שלא היה איש בבית... כשהתקשרתי הוא ענה בחיוך "מה קורה, אחי, התגעגעתי"... "אתה לא מתבייש, איך יכולת לעשות לי את זה?", שאלתי.. והוא רק אמר את המשפט הכי גרוע שיכולתי לשמוע באותו רגע "יוני, אתה יודע שאני אוהב אותך כמו אח, אבל אתה צריך להבין, זה לא קשור לרועי, אם לא הוא היא הייתה הולכת עם מישהו אחר.. ככה זה העולם המסריח הזה של הברנז'ה".. חזרתי הביתה ובמשך חודש לא יצאתי ממנו, הפעם הראשונה אחרי חודש שבה העזתי לצאת הייתה לפגישה עם הקב"ן.. לא היה לי ראש לצבא, המחשבות היחידות שרצו לי בראש היו כיצד אני יכול לסיים את חיי הכי מהר שיש, שמחתי שהקב"ן הבין אותי ושחרר אותי להתייסר בביתי... הכתבות על דנה ורועי רק הלכו וגברו.. זה היה ערב יום שלישי, 3 חודשים אחרי שזרקה אותי.. כשראיתי בגיא פינס כתבה על הזוג הנוצץ "דנה שרון ורועי דנון".. זהו החלטתי שדי לי.. החלטתי כי הגיע הזמן לשים קץ לייסורים ולגמור עם הסבל... נסעתי עם האוטו הטרנטה שלי לגבעה שליד האוניברסיטה, תכננתי להתאבד עם האוטו בקפיצה לאיילון בשעה 4 לפנות בוקר, כשהכביש ריק... הכל כבר היה מוכן.. מעולם לא הסתכלתי על איילון והוא נראה לי כמו שער כניסה לגן עדן...לחצתי על הדוושה כשלפתע מבזק החדשות של השעה 4 פתח בידיעה
קצת למתוח אותכם..........
יאא איזה מתחחח
ושלא יתאבד ....
המשך דחוףףף
בכוונה למתוח אותנו?=\
יצא ממש יפה..שני את כותבת כל כך יפה..
המשך..
תמשיכי שנייייייייייייייייייי
יייייייווווו איזה מתחחחחחחחח
המשךךךךךךךךךךךךךךךךך
"בתאונת דרכים קטלנית, שאירעה לפני כשעה קלה, נפצעו מלכת היופי דנה שרון באורח קשה ובן זוגה הכדורגלן רועי דנון באופן קל, לרכב הבמוו של הכדורגלן נגרם נזק קשה ".. לחצתי במהירות על הבלמים, הסתובבתי ונסעתי לאיכילוב.. יושב מחוץ לחדרה, מחכה שתצא מהניתוח.. כשהרופא יצא אחרי 12 שעות ניתוח הוא אמר כי מצבה קשה אך יציב, אך ככל הנראה היא תישאר מרותקת לכסא גלגלים... כשדנה התעוררה מהניתוח היא פרצה בזעקות שבר כשגילו לה כי תישאר נכה ומיהרתי לחבקה... רועי שנכנס לחדר, חבוש רק במצחו ובידו, ביקש ממני להסתלק משם ואני שידעתי כי דנה מעדיפה אותו מיהרתי לצאת מחדרה... עברו 3 חודשים ואחרי תקופת שיקום ארוכה חזרה דנה לביתה.. השמועות אמרו כי רועי נפרד ממנה כשהבין כי הבחורה היפה שאיתה יצא, נעשתה לנכה..ולא תחזור ללכת.
התקשרתי אליה, לראות אם הכל בסדר, אם היא צריכה משהו.. "זה מגיע לי", היא אמרה לי, "אלוהים משלם לי, על זה שהסתנוורתי מההצלחה ושכחתי מי אוהב אותי באמת.. אתה"... "תפסיקי לדבר שטויות אמרתי לה, זה ממש לא קשור אלי, והעיקר שאת חיה".."ממש חיה, אני לא יכולה לזוז, מי ירצה להיות איתי בכלל עכשיו פרצה בבכי"... "אני אוהב אותך", עניתי וסיפרתי לה מה עמדתי לעשות בגלל האהבה הזו, רגע לפני ששמעתי על התאונה שלה... יצאתי במהירות לביתה, עליתי לחדרה שהיה מלא בפרחים ואיחולי החלמה עמדתי מולה נרגש.. התקרבתי אליה לאט, חיבקתי אותה חזק, חזק ואמרתי:
"כבר הבטחתי לך פעם שאני לא אעזוב אותך לעולם?"...
סוףףףף 😊
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
