"אתה אוהב אותי?" שאלה
"מה???" הוא הביט בה בפליאה
"מה 'מה'? מה אתה מביט בי ככה?"
"אם אני אוהב אותך?" צחק "תגידי מה עובר עלייך?"
"מה עובר עליי? בסך הכול שאלתי אם אתה אוהב אותי כי מזמן לא אמרת לי ואתה צוחק?" נעלבה
"כי זאת שאלה מיותרת שן-שן הרי את יודעת שכן..." הוא חיבק אותה
"אני כבר לא יודעת..." נאנחה
"שנינוש? מה יש לך? אני אוהב אותך מאוד" אמר לה ברוגע "את אפילו לא צריכה לשאול... תמיד תהיי בטוחה בזה"
היא חייכה אומנם חיוכה יצא עקום...משום מה היא נהייתה סקפטית לאחרונה כלפיו, היא יודעת שהוא אוהב אותה אך משהו בה אותת לה שמשהו רע יכול לקרות בקרוב...
"מתי את נוסעת בסוף?" שאל שאלה שקטעה את חוט מחשבותיה
"יום חמישי מוקדם בבוקר" השיבה
"זה עוד יומיים..." אמר בשקט
"כן...כל כך קרוב..." התעצבה
"למה את עצובה אבל? תתעודדי! את הולכת לחגוג בגדול! תראי את פאריז, תטיילי, והכי חשוב: תהיי עם אחיך בחתונה! את לא מתרגשת???" הוא ניסה לשמח אותה
"כן, אני מתרגשת... מאוד ואני שמחה בשביל עומר ובהזדמנות אחרת הייתי קופצת על המציאה לטוס לצרפת וליהנות קצת...אבל אני לא רוצה לעזוב אותך פה..."
"אוי שן שן..." חייך אליה "את לא אמורה לקחת את זה קשה... זה בסך הכול שבוע... זה יעבור מהר... מבטיח! תראי שאפילו את לא תחשבי עליי מרוב שתיהני כל כך".
"אין מצב..." חיבקה אותו חזק "אני לא אפסיק לחשוב עליך...אני כל כך אוהבת אותך..."
"מתוקה שלי, יהיה בסדר...זה יעבור מהר ואת תחזרי ושוב נהיה יחד..." הבטיח
שני ונדב הם זוג כבר שנה וחצי, היא בת 17 והוא כבר בן 21.
שני צריכה לטוס לצרפת בעקבות החתונה של אחיה שמתגורר שם, לכן היא אמורה להשאיר מאחוריה את נדב למשך שבוע והדבר לא קל לה.
"מה תעשה כשלא אהיה פה?" שאלה
"רגיל... אקום לעבודה, אחזור לדירה וזהו... אולי אלך לשחק עם החבר'ה כדורגל...נראה כבר".
"מה, ולא תצא עם חברים שלך יום חמישי בערב? או יום שישי?" שאלה בדאגה
"לא ניראה לי... בטח אלך לישון מוקדם... אני רוצה לנוח בסופשבוע הזה... העבודה הזאת הורגת אותי..."
"מבטיח?"
"מבטיח!" חייך אליה.. "אבל עכשיו צריך להחזיר אותך לבית, כבר מאוחר..."
"אוף... למה אני לא יכולה להישאר כאן איתך כל הזמן...?"
"מצחיקה אחת... אני מצידי- תעברי לגור כאן... בכיף הייתי מתחלק איתך בדירה הזאת... גם ככה רוב הזמן אני לבד כי גולן כל הזמן אצל חברה שלו".
"אם הכול היה כזה פשוט הייתי מזמן עוברת אליך" נאנחה
"כן...אבל אמא שלך... קצת בעייתית..." הוא עיקם פרצוף
הם נכנסו לרכב שלו ונסעו לביתה.
לפני שיצאה מהרכב הוא שאל:
"אני אראה אותך מחר?"
"בטח! השיבה בחיוך גדול "מחר אני אהיה איתך כל היום!" הבטיחה
"אין בעיה יפה שלי... אני אשמח" הוא נשק לה והיא יצאה מהרכב.
היא הלכה לעבר הבית ומחשבות רבות הטרידו אותה, אך היא סילקה אותן מראשה וחשבה על מחר- היום האחרון שתהיה עם נדב לפני שתיסע.
היום שאחרי עבר לשני מהר מדיי והיא ונדב כבר היו צריכים להיפרד שוב:
"אז מה...?" שאל "נוסעת?"
"כן..."
"תשמרי על עצמך ותעשי חיים"
"בטח, אני אשתדל ליהנות!"
"טוב מאמי... אז שתהיה לך טיסה נעימה, ותמסרי שם מזל טוב ואל תשכחי לחזור הא?"
"טוב... אני אנסה להתקשר אליך כמה שאוכל..." הבטיחה
"אני מחכה"
הם התנשקו ארוכות ולבסוף נפרדו לשלום.
נדב באמת אהב אותה ולרגע לא חשב שמשהו יכול להפריד ביניהם, אך מה שקרה ביום שאחרי כבר קרה ואת הגלגל אי אפשר היה להחזיר לאחור...
המשך...אחרי התגובות 😊
טוב אני מחכה להמשך זה מה שיש לי להגיד...
ואת יכולה להבין מזה....
😊 😊 😊
מ-ו-ש-ל-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם..אין לי מה להוסיף..
תמשיכי מאמי..
אוהבת
=-לולי-=
יאאאאא
איזה יפה את כותבתת!!
מוכשררררת~
מחכה להמששך=]
בתאלושש
את רעה את רעה!
להשאיר בכזה מתח???
😠
מיייד המשך!
שנינוש זה כזההההההה מדהיםםםםםםםםםםם
את כותבת ממש מושלםםםםםםםם
ונראלי לי הסיפור הזה הולך להיותתתתת
מהממםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
חחח
ההההההמממממממממששששששששששךךךךך
דחוף ביותר....
-רותם-
איי..יש לך כישרון כתיבה מדהים..
ממש יפהה..
המשך?
וואייי
מדהיםםם
מושלםםםם
מעלףףףףףף
יש לך כתיבה מושלמתתת
תמשיכייי דחוףףףף מאמיי
מהמםםםםם!!!!
תמשיכייייייי =]
אוייויאוויי..איזה מתחחחחחחחחחחחחחח!!!!
איך יפפהה!!
אבל גם ת'סיפורר הזה תסיימי תוך שלושה פרקיםם?!!?!
תמשיככיי גם את "הרקוד האחרון שלי..",בבקשההההההההההה!!!
אחלה של כתיבהה ילדווננתת!
לשמחתי אני רואה החטלת לכתוב עוד סיפור =]
תמשיכי מאמי.את כותבת מדהים.
הריקוד האחרון נגמר..ואני אמשיך מחר 😊
ממש יפפפפפה😊 יש לך כישרוון=]
המששששששששך~!#~!
