אתה יפה, ממש כמו השקיעה..
ומתוק, בדיוק כמו סוכרייה מתוקה!
אבל למה קשה לקרוא ולהבין אותך?
אני כל כך רוצה לדעת מה אתה מרגיש בתוכך..
רוצה לדעת סוף, סוף את התשובות לשאלותיי!
אבל קשה לי, אתה סגור אלי מדי.
ואולי אני זאת שסגורה? ואתה זה שפתוח?
ואני זאת שלא עונה, כן זה די בטוח..
ואיך אדע מה אני מרגישה?
כן, אני יודעת זאת שאלה די מוזרה...
אבל.. קשה לי להחליט,
קודם אתה זה שאמור להחליט.
תתייחס אלי פעם אחת נורמאלי ובלי להראות כאילו אתה משנה דעה..
תתנהג אלי כל פעם באותה הצורה!!
ואולי אז יהיה לי יותר קל, מה אתה אומר?
אוף אני לא יודעת, לי זה לא עוזר..
אבל מה? מה אני מרגישה בתוכי?
טוב.. מאיפה לך לדעת הרי אתה זה לא אני.
אתה יודע? כשראיתי אותך בפעם הראשונה..
פרפרים התעופפו לי בבטן מפינה לפינה..
והדם? הוא עלה לי כולו לראש
פני נהיו אדומות ואני התחלתי ממך לחשוש..
אתה יודע, זה די פדיחות לעמוד לידך שכולי אדומה..
חח גם ככה כולם צחקו עלי שאני מסמיקה.
אבל זה השתנה פתאום, אני כבר לא כל כך מתרגשת,
ואני לא יודעת מה אני מרגישה, אוףףף אני כל כך מתלבטת.
וכולן אומרות לי שאתה מרגיש אלי משהו...
כן, ככה הן אומרות, ואולי הן אומרות את האמת ובאמת צודקות?
אבל מה? זה הדבר היחיד שמחזיק אותי כשאני חושבת עלייך...
טוב לא בדיוק, אני גם מאוד מתעצבנת כשבנות אחרות עומדות לצידך...
ואז כשאני חושבת על זה, זה ממש לא ברור...
אני לא אוהבת אותך, זה כבר סגור!
אז למה אני מקנאה? ואני ימות אם תהיה לך חברה?
ולמה אני לא יודעת כלום?
אוףףף אני שואלת כל כך הרבה שאלות, כמה טמטום.
טוב די נמאס לי אני לא מבינה
אוף, מה אני אליך מרגישה??
אתם אל חייבים להגיב רק פרקתי.. =]
למרות שיהיה נחמד אם תגיבו 😊
-זוהר-




