הוא לקח אותה לראות את השקיעה ..
הראה לה כיצד השמש מתמזגת עם הים ..
וכיצד החושך מציף את עולמנו ברגע אחד ..
היא התבוננה בהכל .. ניסתה להבין ..
לא האמינה למראה הנפלא שנגלה למול עיניה ..
כאב לה לחשוב על כל אותם השנים בהם הסתגרה בביתה,
ובכתה על כל אותם רגעי עצב שהתרחשו בחייה ..
כאב לה שהייתה כל כך שקועה בצרותיה ..
עד למצב שלא שמה לב לכל היופי שהיה שם סביבה ..
שחיכה לה , שתשים לב לקיומו ..
כעת, כבר מאוחר מידי בשבילה ..
את חייה היא כבר בזבזה על שטויות ..
אל תהיו כמוה .. תחיו ..
אנשים .. לא משנה כמה צרות יש לכם בחיים ..
נסו לחשוב על הדברים החיוביים שקיימים בעולמנו ..
מי יודע אם תהיה לנו הזדמנות נוספת לראות את כל היופי הזה בשנית ..
אולי הקטע שכתבתי פה .. לא יידבר כל כך לרובכם ..
ותחשבו שהוא טיפשי, נדוש .. או סתם בלבול שכל ..
אבל לדעתי הוא לא .. ובגלל זה אני מפרסמת אותו ..
לפני שאבא שלי ז"ל נפטר .. הוא אמר -
שחבל לו על כל הזמן שהוא בזבז על דאגות, לחצים וחששות .
שפשוט צריך לחיות, בלי לחשוב יותר מידי ..
כי מי יודע מה יקרה לנו בעתיד ..
תחשבו על זה ...




