זה היה לילה קריר וחשוך.
נשארתי לבד בבית. אמא ואבא הלכו לחגוג את החתונה של השכנים, האחים הלכו לבלות ואני נשארתי לבד.
ביחד עם חפיסת פופקורן צפיתי בסרט אימה.
לאחר שעה וחצי הוא נגמר.
כיביתי את הטלווזיה ונשכבתי על הספה מוצפת במחשבות.
נשמתי אוויר קר. הוא מילא את ראותי והציף את גופי בהרגשה קרירה.
לפתע שמעתי צעדים. גופי השתתק. ליבי נחרד והרגשה של חוסר אוויר הציפה אותי. השתעלתי טיפה כדי לנער אותי ממחשבות והדלקתי את הטלווזיה. עדיין אותה הרגשה נשארה בליבי. על השולחן היו מונחים זוג מספריים. הבטתי בהם במבט חטוף והמשכתי לצפות בטלווזיה.
הנמכתי טיפה את הווליום כדי לראות אם הצעדים עדיין קיימים. הרגשתי נשימות. שמעתי צעדים. אדם זר היה בביתי. חטפתי את המספריים מהשולחן ולא יכולתי לזוז. נשארתי משותקת. חסרת כל. הטלפון היה רחוק ממני וקול לא יצא מגרוני.
ידיים גדולות עטפו את גופי הם סתמו את פי והפילו אותי על הרצפה.
היה זה גבר זר. מרביץ מכאיב ומפחיד.
בוקס לעין, אף מרוסק.
נטיזי דם היו בכל מקום.
הקיר הלבן היה מכוסה בדם אדום. הפנס בעין ימין שלי בלט. ודם חילחל ונזל מאפי. בלי מחשבה לקחתי את המספרים.. והתחלתי לתקוע אותם. תקעתי. ירד לו המון דם. פחדתי ממעשי. הוא נשכב על הרצפה מדמם. ניסיתי לקום. אך הייתי מטושטשת מדי. קמתי והוא תפס את רגלי והפיל אותי על הרצפה. פני נדפקו ברצפה וכמעט שהתעלפתי. רצתי. התחלתי לצרוח. ברחתי מהבית מלאת דם. הרחוב היה שומם ושוב אוויר קר תקף אותי. נגעתי באפי והוא דימם. השארתי את האיש לבד בבית .
רעדתי מקור ומפחד. לא היה לי מאיפה להתקשר. התחלתי לרוץ. פחדתי שהוא יבוא אחרי. רצתי. רצתי. רצתי. עד שהרגשתי ידים גדולות וחזקות נוגעות בכתפי.
שוב ליבי דמם. גופי השתתק. פחדתי להסתובב ולגלות שזה אותו האדם.
!@#$%^&*
סתם חשבתי על זה לילה אחד לפני שהלכתי לישון. התחשק לי לכתוב משהו כזה.
לא אהבתי את התוצאות. מקווה שאתם כן תאהבו.




