תמיד ישעתי שהוא יהיה הראשון..
הרי הוא היה הראשון.. הראשון שאהבתי.. הראשון שמארתי לו "אני אוהבת אותך".. הראשון שעשה איתי שטויות.. ויחד איתו הייתי קצת שובבה.. הוא פשוט היה הראשון-בכל דבר שאפשר, ובכל צורה שאפשר לפרש זאת..
הוא היה אהבתי הגדולה, הבלתי נשכחת ובלתי ניתנת להשוואה.. הוא היה מיוחד-הוא היה האחד.. הוא ידע את זה.. ואהב אותי בחזרה.. הכול היה כל כך יפה..
הוא היה הנשיקה הראשונה שלי, הפעם הראשונה שהורדתי את החולצה, הפעם הראשונה שהרגשתי מוגנת מפני הכול, הפעם הראשונה שהרגשתי כל כך נאהבת.. הפעם הראשונה שהבחנתי בשלמות..
וכך רציתי שאכן הוא יהיה הפעם הראשונה גם.. נו אתם יודעים.. הפעם הראשונה במיטה..
ואני לא מדברת על סקס.. אנמי מדברת על א-ה-ב-ה-..
הרי היינו כבר שנה 7 חודשים ו23 יום ביחד.. ידעתי שהוא האחד.. ידעתי שאיתו זה יהיה.. וידעתי שביננו הייתה רק אהבה..
הוא בכלל לא לחץ עליי, לא דרש דבר..
אבל ידעתי.. ידעתי שהוא חושק בי, בדיוק כמו שאני בו..
ידעתי שהוא רצה את זה, בדיוק כמוני..
שהוא רצה את זה פיזית ומינית, וגם רגשית, לאחד את הנשמות שלנו ע''י משהו כל כך מיוחד..
הרבה פעמים כמעט הגענו לזה, אך תמיד מישהו משנינו היה חוזר אחורה, או משהו היה קורה..תירוצים. הפעם הייתי מוכנה והייתי בטוחה.. ורציתי את זה..
יום שישי אחד ההורים שלי הלכו לעשות שבת אצל משפחה והיה לי בית לבד.. החלטתי להזמין אותו לישון אצלי. ואכן הוא בא..
סתם היה בא לי לכתוב.. רוצים המשך.. ?!
זה לא בסיפור.. זה סתם משהו קצר בעל כמה פרקים..
אם יהיו כמה תגובות.. מחר אני אפרסם המשך
חולה עליכםם
ביוש!
לילה טובב




