כתבתי קטע...
מוקדש לתמרר....
_________________________________-
"שייטט אני מאחר.." חשבתי לעצמי...
האוטובוס הבא רק עוד חצי שעה
ואני עוד רבע שעה צריך להיות כבר בבית ספר....
"טרמפ,אני חייב טרמפ.." אמרתי לעצמי והפנתי את אגודלי כתנועת הטרמפיסטים...
"מניאקית!" אמרתי על נהגת שעברה... הסתובבתי עם כיוון התנועה והמשכתי מקלל אותה...
כשהסתובבתי לנגד כיוון התנועה הצבתי את אגודלי שוב כתנועת הטרמפיסטים... זה היה יום קריר,חורפי.. אגודלי קפא... תחבתי אותו לשולי שרוול מעילי,והמשכתי מצביע עם היד בתוך המעיל...
עברו עוד הרבה מכוניות,לכל אחד שלא עצר מצאתי קללה אחרת.. רק סיימתי לקלל איזו זקנה, בא ועצר לי מישהו... הוא נראה מחויט ואמיד.. "אוטו מסוג מרצדס" חשבתי לעצמי.. "הסדרה החדשה.. איזה טחון!!!"
"שלום,אתה מגיע לכיוון בית הספר "ארלוזרוב"?"שאלתי אותו כשפתח את חלון מכוניתו "אמ..כן,כנס...."
התחלנו נוסעים.. היה שקט מביך... לפתע פתאום הנהג סטה לשולי הדרך.."מה? מה קרה? האוטו התקלקל???"
הנהג לא ענה,התחלתי מפחד... "לאן אנחנו נוסעים?!!" התחלתי צורח,מנסה להשתחרר מחגורת הבטיחות שהידקתי לגופי בתחילת הנסיעה.. קור הרוח והחיוך שנפרשו על פניו הכו בי.. לא הבנתי מה רצה ממני... לפתע הוא עצר,הסתכל עליי ואמר לי:"אתה בטח תוהה למה הבאתי אותך לפה?" והתחיל מלטף אותי על פניי... לאט לאט הוא החל לגלוש,לחולצה שלי,לחגורת המכנס שלי,ואני צועק,מכה אותו אבל הוא לא מפסיק.. הוא החל מפשיט אותי... נוגע בי במקומות שחשבתי שהם רק של עצמי...
"אויי..זה היה טובב.. קח,תנקה את עצמך.." אמר לי כשסיים לבצע עליי את מעלליו ומכפתר את כפתורי מכנסו...
"בן זונה" זרקתי לעברו וכשהסיט את מבטו לכיוון מבטי ירקתי עליו... "מה אתה חושב שאתה עושה,אהה? אני יכול לרצוח אותך!" אמר בצרחות וסוטר לי....
"למה אתה כזה?"שאלתי אותו..."תשלם לזונה שתענג אותך.. מה אתה צריך אותי? למה לעשות לי את זה?" אמרתי לו ודמעות המשיכו לרדת כמו שירדו כשביצע בי את שרצה...
הוא לא ענה,הוא סיבב את המפתח והתניע את האוטו...
הוא נכנס יותר ויותר לתוך היער שעמדנו בו...
"צא!" ציווה עליי כשעצר לפתע...




