הנה סוף סוף אני כאן עומדת מול הדלת הזאת המספר של הבית 24
ליבי פועם חזק עש שניתן לחוש את ההתרגשות באוויר
זהווו הגיע הרגע להתייצב מול העבר שלי פנים מול פנים
לא לפחד ולהתמודד איתו כמו גדולההה
עכשיו שמלאו לי 18 היום יום הולדתי!
אחרי שביררתי פרטים על ההורים הביולוגים שלי
עכשיו הגיע הזמן לבוא והתייצב מול האמת באומץ להתכונן לנורא מכול
"טוק ,טוק" הקשתי בהיסוס על הדלת צמוד למספר הבית..
"כברררר" צעקה באישה מבפנים
ליבי האיץ את פעימותיו ...כל כך מפחיד!!
השקט הסתרר וגבר בעלת עיניים כחולות פתחה לי את הדלת..
"שלום" אמרה מחיוך.
"ש..ל..ו..ם..עניתי מגמגמת
את מי את מחפשת ענתה שעדיין חיוך מרוח על פרצופה
את ..אירית אמרתי בפשטות
כן..זאת אני ,מי את?
אני הילדה שלפני 18 שנה ילדת והגבהתי את קולי
מה? היא אמרה בולעת את רוקה
למה עשית את זה? למה?
את לא הילדה שלי הבנת..!
היא אמרה שחיוכה נעלם מפניה והבעת כעס מעורב עם עצב השתלט על גופה ופניה ראו את זה במיוחד על עיניה
אני כן את לא זוכרת נטשת אותי את פשוט זרקת אותי ..
אני לא עשיתי דבר כזה יש לי 2 ילדים מקסימים אני אוהבת אותם מאוד ואין לי בת יש לי רק בנים .
אהה לא ? את משקרת!
אני לא משקרת ואין לי סיב..
וזה קטעתי את שתף דיבורה וזהההההההה צעקתי!
מה זה? ויראתי לה מסמך המאשר זאת
עכשיו תשקרי קדימה ...למה את מחכההה!
חכי שניה היא אמרה והציצה לסלון ביתה הילדים היו שקועים בסרט מציור בטלויזיה היא יצאה מחוץ לדלת וסגרה אחרי נשענת על הדלת
כאילו מגינה עליה על הבית מפניי מפני האויבת שעלולה להרוס !
את לא הבת שלי אני לא רוצה אותך אני לא מכירה אותך וגם לא רוצה להכיר
אין לך בשביל מה לעלות נושאים ישנים ילדתי אותך בלי רצוני כי רציתי להביא בעתיד עוד ילדים וזה ההיריון השפל שלך לא יפגע ובי והנה
היום יש לי שני בנים ואני אוהבת אותם מאוד והדגישה כל מילה ומילה!
ואת? את סתם זרה אני בכלל לא מכירה אותך! ולא מכירה בך!
לא עמדתי בזה המילים שאמרה לי נתקעו בי כמו סכין ללא רחם
בלי רחמנות וכל מילה פצעה אותי עוד ועוד..
אבל למה ? למה ? מה תינוקת תמימה עשתה לך זה בעיה שלך שנכנסת להריון אוליי בשבילך זה הריון שפל אבל מה עם הנולד מה הוא גם שפל?!
היא הסתכלה עליי מעט ולא הוציאה מילה מפיה
אוליי זה היה להט של רגע הוספתי שבגללו הרסת לי את החיים
ניפצת אותי לרסיסיםםם לא חשבת קדימה .
לזה את קורא אמא לזה ?! אני לא מקנא בילדים שלך
רק שלא יצאו כמוך החזרתי לה שדמעות בעיניי
זהו? סיימת?!
כן!
טוב תודה יום טוב ואל תבואי לפה יותר
נכנסה לביתה וסגרה את הדלת בפניי
ולי לא נותר אלא ללכת ..ללכת משם כמה שיותר מהרר
לברוחח!
לברוח לאנשים שאולי כן אוהבים אותי וכן מעריכים את נוכוחותי .
ההורים שלי !!
הורים המאמצים אולי זה גורלי ואני שלמה איתווו
הורים לא בוחרים ולא מי שילדה אותי היא אמא אלא מי
שבעצם גידל פינק והעניק מעצמו בשבילי
הם הורים!!
בעודי חושבת עצרתי מונית ונסעתי בחזרה הביתה
מרוצה ממה שקרה ולמסקנה שהגעתי אליה
שמחה השתלטה עליי.
תגיבו לי זה חשוב ליי
מור'צי 😊




