עוד מכתבב שכתבתיי.. כולם להיכנססס=]

מ שראה את המכתב הקודם.. זה בגרוש לא על אותו הילד.. זה ידיד שלי שאני רוצה ויש לי רגש עצום אליו.. וזה היה ניראה כאילו גם לו אלי.. אבל משו השתנה.. טוב תיראו תמכתב ו=ת=ג=י=ב=ו=!
משו השתנה.. ואני לא מצליחה להבין איך זה קרה..
משו במבט שלך הישתנה מהפעם האחרונה
משו בדיבור ..
משו בחיוך..
אתה מיסתכל עלי וכבר אין לך את אותו מבט תמים שכל כך אהבתי
וכשאתה מדבר כבר אין לך את אותו הקול שכל כך הרגיע אותי
ובאותו היום.. כבר לא דברנו כמו שאנחנו רגילים..
כאילו לאט לאט מתחילה להיבנות בנינו חומה לא ברורה.
ואני כלכך לא רוצה שזה יקרה.. ואני לא מבינה מה הישתנה מהפעם האחרונה
והחיוך המאושר שלך שתמיד עודד אותי ונתן לי את הכוח להמשיך
החיוך שלך שתמיד עשה לי את היום מחדש.. שתמיד שימח אותי.. שעורר בי את האושר
החיוך שלך כבר נעלם.. והפך לחיוך מזויף.. חיוך מאולץ.. אולי רק אתה תוכל להסביר לי
מה הישתנה.. מה הישתנה מהפעם האחרונה
ואתה אומר שאין טעם לחיים... ושאתה בסוף תיתאבד.. ואני לא יכולה לשמוע אותך מדבר ככה
תסביר לי.. מי אני.. מי אני יהיה בליהמבט שלך.. בלי המגע שלך.. בלי הרצון שאתה מקרין לי כל הזמן
ניקשרתי אליך כל כך.. בכלום של זמן.. ניכנסת לי ללב ולא תצא משם בזמן הקרוב..
ניכנסת ואתה שבור וזה שובר אותי
ואני מנסה להסביר לך שיהיה טוב.. ואתה אומר שאתה לא רוצה.. שאתה יודע שלא.. ואין לך תקווה ואתה כמו
זומבי בלי אמונה..
ואתה בדיכאון וזה כואב לי.. כואב לי לראות אותך ככה אהובי.. כואב לי לדעת שרע לך..
כואב לי לדעת שכלכך רע לך שכבר נימאס לך מהכל.. אני לא יכולה לשמוע את כאבך.. זה מכאיב לי מיידי..

בפעם האחרונה שהיית אצלי.. זה היה כלכך מוזר.."אני רוצה להישאר בן 17.. לא רוצה לגדול"
אתה מפחד.. מפחד מהעתיד שלך.. נימאס לך מהכל אתה כל הזמן אומר..
ואתה לא מבין.. שאני פה בשבילך.. שאני אוהבת אותך..
ואתה לא רואה מבין מאות המבטים.. שאני רוצה אותך
ואתה לא רואה בין כל הרמזים שאני לא יכולה בלעדיך
ואתה לא קורא בין המשפטים שאני יעשה הכל בשבילך
ואתה לא מבין שאני כלום בלעדיך..

אל תשבר אהובי.. כי אם תיפול אני אפול אחריך.. ואם תסבול אני אסבול יחד איתך

אבל משו בך השתנה.. אתה לא אומר לי יותר את אותה המילה שמחזקת את הנשמה..
וזה כאילו כבר אין לך את אותה התחושה.. את אותה השלווה..
ואני נישברת.. וכואב ל כלכך.. בגללך.. והמדמעות נאחזות בכוח בפנים.. לא נותנת להן לרדת
כואב לי לחשוב שכשאתה מחבק אותי ומחזיק לי את היד.. אתה חושב על משו אחר.. חושב על מישהי אחרת..
כואב לי שאני לא מצליחה להיות בשבילך עדיפות ראשונה.. ושאני לא עושה לך טוב כמו שאתה עושה לי
כואב לי לדעת שאתה מסתכל לי בעיינים אתה חושב עליהן.. על אותן ילדות שלא החזירו לך אהבה.
לא אותה אהבה כמו שאני נותנת לך.. אני יודעת שהיית רוצה שזאת היא זאת שתצחק עכשיו לידך
ואתה לא מבין.. כמה..ואיך ניכנסת לי ללב.. אני רוצה שתבין.. שאני אעשה הכל בשבילך..
שאתה האור שלי..האור.. אז אל תלך ממני אל תשאיר אותי בחושך
תישאר ואל תעזוב.. תגע לי בנשמה כמו שרק אתה יודע
רוצה שתבין.. אבל יודעת שאף פעם לא תשכח אותן.. אותן הילדות ששומרות לך בלב.. למרות שאמרת ששכחת
אני יודעת שלא.. ויודעת שיש לך את האובססיה הזאת.. אובססיה למשהו שכניראה בחיים לא תקבל
והאובססיה הזאת.. מה שנישאר לך מאהבתך אליהן.. היא מה ששוברת אותי..כל פעם מחדש..
ואני שואלת את עצמי אם אולי עדיף לי לוותר על אהבתי אליך.. ולהבין שאולי אני תחליף..
ואני בשביל עצמי בשביל הכבוד שלי.. לא אהיה תחליף ואשמור על עמדתי..
אז אולי כדאי שאתרחק.. שאשכח את כל הרגשות והתחושות שבתוכי זועקות
אבל אני לא יכולה לעזוב.. לא יכולה ולא רוצה.. אני רוצה שתהיה רק שלי אבל כניראה שזה לא הגיוני
אבל בחיים לא אעזוב אותך.. בעיקר לא הבתקופה שקשה לך כלכך
רוצה כלכך שתחזור לחייך.. מה לא אעשה בשבילך אהובי.. תהיה חזק נשמתי.. אני פה בשילך
תהיה חזק.. בבקשה..אני יודעת שאתה יכול להתגבר על כל הקשיים..
ואני יודעת.. שהחיוך..שהמבט..והתקווה.. עוד יחזרו.. אני מאמינה בך
=============================================>>
תגובותתתתת תעשו טובה לאנושות ותגיבוו