,הגשם בחוץ מטפטף, ומעביר צמרמורת קלה בגופי
קר לי וכל כך הייתי רוצה שתהיה לצידי,
עומרי שלי, חיימשלי,
זה נהפך כבר להיות למשהו בלתי הגיוני,
רק מהמחשבה, שעוד תהיה איתי,
ובחורף קריר תחמם את ליבי ,
מחממת את כל כולי
איך אתאר את אהבתיי?!?
את הרגשתי?!
מצד אחד את הכאב, שהפך להיות לו
כבר משהו רגיל בלב, את הקרירות,
את הבלבול, את הרצון להיות איתך,
אך את הרצון לשנוא אותך,
מצד שני את האהבה, הגדולה,
שכל פעם מחממת את ליבי מחדש,
מכאיבה, אך עושה אותי שמחה,
את הרצון לנשק, אך את החשש שתדחה,
איך אתאר את התחושה שאני מרגישה,
שאתה מביט בתוך עיניי?!
למה תמיד שעינייך מביטות בשלי, חוזרת לליבי אותה הרגשה, שיש בליבך אהבה
שגורמת רק ליותר כאב...
עם תתרחק, ליבי יצעק שתשוב,
אך שאתה כה קרוב, ליבי צועק שתעוף,
אתה שובר אותי,
אך גורם לי להיות חזקה,
אני בוכה,
אך לפעמים גם משמחה,
המילים שלך, המבטים שלך ,
גורמים לי יותר לאהוב אותך,
אך לשנוא את עצמי , על שאני נסחפת
ואת עצמי יותר מבלבלת,
שאתה קרוב אליי,
דיפיקות ליבי כה חזקות,
מאהבה ומחולשה,
ידיי רועדות מתקווה ומכאב,
רוצה אותך שתהיה פה לצידי
רוצה שתמיד תביט לתוך עיניי
ותעורר את ההרגשה, שמצד אחד הורגת אותי
אך מצד שני גורמת לחיוכי,
כן אני ילדה מוזרה,
לא יודעת מה שאני רוצה,
רוצה אותך
קרוב, אך רחוק
לצידי, אך רחוק ממני...
לימדת אותי איך זה לאהוב,
בבקשה תלמד אותי איך מתמודדים עם הכאב,
איך מרחיקים אותו מהלב?!!??!?!
רוצה כל כך שתגיד שאתה אוהב
שתסלק מליבי את כל הכאבב..
,הגשם בחוץ מטפטף, ומעביר צמרמורת קלה בגופי
קר לי וכל כך הייתי רוצה שתהיה לצידי,
עומרי שלי, חיימשלי,
זה נהפך כבר להיות למשהו בלתי הגיוני,
רק מהמחשבה, שעוד תהיה איתי,
ובחורף קריר תחמם את ליבי ,
מחממת את כל כולי




